מתי ה׳:ל״ח–מ״ב:
ויתור על נקמה אישית

פירוש נכון למתי ה׳:ל״ח–מ״ב

לאחר שלימד שהצדקה של המלכות נוגעת גם לאופן הדיבור (מתי 5:33–37), ישוע מציג דוגמה נוספת לצדקת המלכות, העולה על צדקת הסופרים והפרושים. כעת הוא יוצא מן העיקרון ״עין תחת עין, שן תחת שן״, שקבע תגובה מידתית לנזק שנגרם. ישוע מלמד שתלמידיו אינם צריכים להפוך עיקרון זה להצדקה לנקמה אישית, אלא לוותר על הרצון להשיב על פגיעה בפגיעה נוספת.

(פס׳ ל״ח)
«”התורה אומרת ’עין תחת עין, שן תחת שן‘.»

ישוע מצטט את עקרון הגמול שנקבע בתורה (שמות כ״א:כ״ד; ויקרא כ״ד:כ׳; דברים י״ט:כ״א).

עיקרון זה לא עודד נקמה אישית, אלא קבע שהתגובה לנזק צריכה להיות מידתית ולא לחרוג מן הפגיעה שנעשתה.

תפקידו היה להציב גבולות לתגובת הנגד ולשמור על צדק, כדי למנוע מצב שבו פגיעה אחת תוליד תגובה מופרזת.

(פס׳ ל״ט)
«ואילו אני אומר לכם: אל תתקוממו נגד מי שעושה רע נגדכם. אם מישהו סוטר לך על הלחי, הושט לו גם את הלחי השנייה.»

האמירה ״אל תתקוממו נגד מי שעושה רע נגדכם״ אין פירושה שיש להצדיק את הרע או לוותר על עשיית צדק ועל אמצעי הגנה. ההקשר מלמד שישוע מדבר על התגובה האישית לפגיעה.

הסטירה על הלחי הימנית מייצגת פגיעה משפילה. במקום להשיב בעלבון נוסף ולהיכנס למעגל של תגובות נקם, התלמיד צריך להיות מוכן לשאת את הפגיעה בלי לחפש דרך להתנקם.

לכן הושטת הלחי השנייה מבטאת ויתור מודע על השבת רע תחת רע.

(פס׳ מ׳)
«אם דורשים ממך בבית המשפט לתת את חולצתך, תן להם גם את מעילך.»

כעת ישוע מתאר תביעה משפטית שבה מישהו מבקש לקחת מן התלמיד את כותונתו.

במקום להגיב מתוך היצמדות עיקשת לזכויות האישיות, ישוע מתאר נכונות מפתיעה לוותר אפילו מעבר למה שנדרש.

הנקודה אינה שכל אדם צריך לוותר תמיד על כל זכות לגיטימית, אלא שהתלמיד אינו צריך להיות נשלט בידי הרצון לנצח, לכפות את עצמו או להשיב על הנזק שקיבל.

הצדקה של המלכות יוצרת חירות פנימית שמסוגלת לוותר אפילו על דבר שאפשר היה לדרוש בצדק.

(פס׳ מ״א)
«אם חייל כופה עליך לשאת את תרמילו קילומטר אחד, שא אותו שני קילומטרים.»

ישוע משתמש במצב שהיה מוכר תחת השלטון הרומי: חייל או בעל סמכות יכול היה לחייב אדם לשאת מטען למרחק של מיל רומי. תרגום OHD מעבד את הדוגמה לקילומטרים במקום לשמר את יחידת המרחק המקורית.

התלמיד היה יכול למלא את החובה הזאת מתוך מרירות ולעשות רק את המינימום הנדרש. לעומת זאת, ישוע מתאר תגובה החורגת מן הדרישה: אם כופים עליך לשאת את המטען קילומטר אחד, שא אותו שני קילומטרים.

כך, גם מול כפייה, התלמיד אינו נותן להתנהגותו של האחר לקבוע את יחסו שלו, אלא מגיב מרצונו בגישה העולה מעבר לחובה בלבד.

(פס׳ מ״ב)
«תן למי שמבקש ממך, ואל תדחה את מי שרוצה ללוות ממך כסף.»

ישוע מסיים בהרחבת ההוראה אל הנדיבות.

התלמיד אינו צריך להיאחז ברכושו או לסגור את לבו בפני מי שפונה אליו מתוך צורך.

דברי ישוע מתארים נכונות לתת ולהלוות בנדיבות, בניגוד לגישה אנוכית המבקשת תמיד לשמור לעצמה את רכושה.

כך הצדקה של המלכות אינה מוותרת רק על נקמה, אלא גם על חיים המרוכזים באופן בלעדי בזכויות וברכוש האישיים.

משמעויות

• התורה לא התירה נקמה חסרת גבולות: ״עין תחת עין״ קבע מידתיות והגביל את תגובת הנגד.
• התלמיד מוותר על נקמה אישית: פגיעה אחת אינה צריכה להוליד אוטומטית פגיעה נוספת.
• הזכויות האישיות אינן צריכות להפוך למרכז החיים: ישוע מלמד על נכונות לוותר במקום לתת לסכסוך לשלוט בחיים.
• תגובת התלמיד אינה צריכה להיקבע בידי התנהגותם של אחרים: גם מול כפייה הוא יכול לבחור לפעול מרצונו בדרך שונה.
• הצדקה של המלכות מולידה נדיבות: ההולך אחרי ישוע אינו נאחז במה ששייך לו ואינו אדיש לצורכי הזולת.

יישומים

• אל תשיב אוטומטית על פגיעה בפגיעה אחרת: ותר על הרצון להתנקם.
• אל תהפוך את זכויותיך לאליל: למד מתי עדיף לוותר מאשר להאריך סכסוך.
• אל תיתן להתנהגותם של אחרים לשלוט בהתנהגותך: הגב בהתאם להוראת ישוע ולא רק בהתאם למה שקיבלת מהם.
• טפח רוח נדיבה: אל תסגור את לבך בפני מי שבאמת זקוק לעזרה.
• בחן את תגובתך כאשר מתייחסים אליך שלא בצדק: שאל אם אתה מחפש צדק או רק מבקש לספק את הרצון להשיב על הפגיעה.

סיכום

במתי ה׳:ל״ח–מ״ב ישוע יוצא מן העיקרון ״עין תחת עין, שן תחת שן״, שהגביל את הגמול בהתאם לנזק שנגרם, ומוביל את תלמידיו מעבר להיגיון של נקמה אישית. באמצעות הדוגמאות של סטירה, תביעה משפטית, כפייה לשאת מטען ובקשה לעזרה, הוא מלמד לוותר על הרצון להשיב על פגיעה, לא לחיות כשהם נאחזים בזכויותיהם ולהגיב בנכונות נדיבה. כך הצדקה של המלכות אינה מבקשת רק לקבל פיצוי שווה, אלא מעצבת אנשים שאינם נשלטים בידי נקמה, טינה או אנוכיות.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שישוע המשיח מלמד אותנו צדקה העולה מעבר לרצון להשיב לאחרים כפי שהם עשו לנו.

שחרר אותנו מן הנקמה ומן הטינה, ומהצורך להשליט את רצוננו בכל עימות.

תן לנו חכמה להגיב נכון כאשר פוגעים בנו, ועצב בנו נכונות לוותר כאשר הדבר מכבד את רצונך.

למד אותנו לנהוג בנדיבות במה שנתת לנו ולהיות רגישים לצורכי אחרים.

תן שתגובותינו לא יהיו נשלטות בידי הפגיעה שקיבלנו, אלא בידי הוראת אדוננו ישוע המשיח.

אנו מבקשים זאת בשמו. אמן.