מתי ה׳:ל״ג–ל״ז:
יושר בדיבור

פירוש נכון למתי ה׳:ל״ג–ל״ז

לאחר שלימד על טוהר הלב ועל נאמנות בנישואין (מתי 5:27–32), ישוע ממשיך להראות שהצדקה של המלכות נוגעת גם למילים. כעת הוא עוסק בשבועות ומלמד שתלמידיו צריכים לדבר ביושר ובאמינות, כך שלא יצטרכו לחזק שוב ושוב את דבריהם באמצעות נוסחאות שבועה. ה״כן״ שלהם צריך להיות כן, וה״לא״ שלהם — לא.

(פס׳ ל״ג)
«”התורה אומרת שאם נשבעת, עליך לקיים את שבועתך.»

ישוע מסכם כמה מצוות בתורה העוסקות בשבועות (ויקרא י״ט:י״ב; במדבר ל׳:ב׳; דברים כ״ג:כ״א–כ״ג).

התורה אסרה להישבע לשקר וחייבה לקיים את מה שאדם הבטיח בשבועה לפני אלוהים.

ישוע מתבסס על ההוראה הזאת ומראה שוב שצדקת המלכות דורשת יותר מציות חיצוני בלבד.

(פס׳ ל״ד–ל״ו)
«34 ואילו אני אומר: אל תישבע כלל! אל תאמר: ’אני נשבע בשמים‘, כי כסא ה׳ נמצא בשמים. 35 אם אתה נשבע ’בארץ‘, אתה נשבע למעשה בהדום רגליו של אלוהים. כמו כן אל תישבע ’בירושלים‘, כי היא ’קרית מלך רב‘. 36 גם אל תישבע על ראשך, כי אפילו שערה אחת אין ביכולתך לשנות ללבן או שחור.»

ישוע אוסר להשתמש בשבועות כאמצעי רגיל להבטחת אמיתותם של דברי האדם.

שבועה בשמים, בארץ, בירושלים או בראשו של אדם אינה מוציאה שום אמירה מתחום נוכחותו וסמכותו של אלוהים. השמים הם כסאו, הארץ היא הדום רגליו וירושלים היא ״קרית מלך רב״.

אפילו ראשו של האדם אינו באמת נתון לשליטתו המוחלטת, שהרי אין ביכולתו להפוך אפילו שערה אחת ללבנה או לשחורה.

כך ישוע מפרק כל ניסיון ליצור דרגות שונות של אמינות לפי נוסח השבועה. לפני אלוהים, כל המילים צריכות להיות אמיתיות.

(פס׳ ל״ז)
«אמור פשוט: ’כן‘, או ’לא‘. יותר מזה מן הרע הוא.»

ישוע מגיע לעיקרון היסודי של הוראתו: דברי התלמיד צריכים להיות אמינים גם ללא שבועה שתאשר אותם.

ה״כן״ שלו צריך להיות באמת כן, וה״לא״ שלו — לא. אין להבחין בין אמירות שנחשבות אמינות רק משום שהן מלוות בשבועה לבין אמירות שאפשר להתייחס אליהן בפחות רצינות.

הצורך להוסיף נוסחאות שבועה כדי להקנות לדברים מראית עין של אמינות רבה יותר חושף בעיה עמוקה באופן הדיבור. ישוע דורש יושר עקבי, שבו כל מילה נאמרת בכנות.

הביטוי ״יותר מזה מן הרע הוא״ מראה את הרצינות שבה ישוע מתייחס לכל מה שמכניס מרמה, מניפולציה או כפל־פנים אל הדיבור.

משמעויות

• הצדקה של המלכות נוגעת גם למילים: אלוהים דורש אמירת אמת בכל עת, ולא רק בהצהרות חגיגיות.
• דברו של התלמיד צריך להיות אמין כשלעצמו: ה״כן״ צריך להיות כן וה״לא״ — לא.
• אין תחומים הנמצאים מחוץ לסמכותו של אלוהים: השמים, הארץ, ירושלים ואף חיי האדם נמצאים תחת שלטונו.
• היושר אינו צריך להיות תלוי בנוסחאות מיוחדות: כל אמירה צריכה להיאמר באותה כנות.
• מרמה וכפל־פנים אינם מתיישבים עם המלכות: ישוע קושר את מה שחורג מדיבור ישר אל הרע.

יישומים

• דבר תמיד אמת: אל תגביל את אמירת האמת למצבים שבהם התחייבת בשבועה.
• דאג שמילתך תהיה ראויה לאמון: השתדל שאחרים יוכלו להתייחס ברצינות ל״כן״ ול״לא״ שלך.
• אל תשתמש בנוסחאות כדי לתמרן את אמונם של אחרים: תן ליושר שלך להיות הבסיס לאמון בדבריך.
• עמוד בדבריך וקיים את הבטחותיך: אל תתייחס למילותיך כאילו אפשר להתעלם מהן.
• זכור שאתה תמיד מדבר לפני אלוהים: שום שיחה אינה נמצאת מחוץ לידיעתו ולסמכותו.

סיכום

במתי ה׳:ל״ג–ל״ז ישוע מלמד שהצדקה של המלכות נוגעת גם לאופן הדיבור. התורה אסרה להישבע לשקר ודרשה לקיים שבועות שנעשו לפני ה׳, אך ישוע קורא לתלמידיו ליושר עמוק עוד יותר: דבריהם צריכים להיות אמיתיים בלי להסתמך על נוסחאות מיוחדות שיגרמו להם להיראות אמינים יותר. שבועה בשמים, בארץ, בירושלים או בראשו של אדם אינה מוציאה שום אמירה מסמכותו של אלוהים. לכן התלמיד צריך לדבר בפשטות ובאמת: שה״כן״ שלו יהיה כן וה״לא״ שלו — לא.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שאתה אמיתי ונאמן בכל מה שאתה אומר.

עזור לנו לשקף את האמת הזאת באופן שבו אנו מדברים, כך שנדבר בכנות ובאחריות ונהיה ראויים לאמון.

שמור אותנו מהגזמה, ממניפולציה ומכל צורה של מרמה. למד אותנו לקיים את מה שאנו אומרים ולזכור שכל מילה שלנו נאמרת לפניך.

תן שה״כן״ שלנו יהיה באמת כן וה״לא״ שלנו יהיה באמת לא, ושאופן הדיבור שלנו יכבד תמיד את ישוע המשיח.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.