מתי ה׳:י״ז–כ׳:
ישוע והגשמת התורה והנביאים

פירוש נכון למתי ה׳:י״ז–כ׳

לאחר שתיאר את תלמידיו כמלח הארץ וכאור העולם (מתי 5:13–16), ישוע מבהיר כעת את יחסו לכתובים שניתנו לישראל. הוא לא בא לבטל את התורה או את דברי הנביאים, אלא לקיים ולמלא אותם. הכרזה זו מכינה את מה שיבוא בהמשך: ישוע יגלה את צדקת המלכות ויסביר בסמכות את התכלית שאליה כיוונו מצוות אלוהים.

(פס׳ י״ז)
«”אל תחשבו שבאתי לבטל את תורת משה או את אזהרותיהם של הנביאים; באתי לקיים ולמלא אותן!»

ישוע מתייחס מראש לאפשרות שמישהו יסיק מהוראתו כי בא לבטל או לפסול את ההתגלות שאלוהים נתן בעבר לישראל.

הביטוי ״תורת משה או אזהרותיהם של הנביאים״ מתייחס למכלול ההתגלות שבכתבי ישראל, ולא רק לאזהרות נקודתיות של הנביאים. ישוע אינו בא להכריז על כתבים אלה כשקריים, חסרי תועלת או מוטעים.

להפך, הוא בא ״לקיים ולמלא אותן״. משמעות הדבר רחבה יותר מציות לכמה מצוות או מהגשמת נבואות בודדות. באישיותו, בהוראתו ובפועלו, ישוע מביא את התורה והנביאים אל התכלית שלשמה אלוהים נתן אותם.

הוא אינו מעמיד את עצמו בניגוד לכתובים שקדמו לו, אלא עומד במקום שאליו הם כיוונו.

(פס׳ י״ח)
«אני אומר לכם בכל הכנות והרצינות: מצוות התורה תישארנה בתוקף עד שיתקיים הכול.»

ישוע מדגיש בחגיגיות את הוודאות המוחלטת של התגלות אלוהים.

האות יו״ד, מן הקטנות שבאותיות, וקוץ זעיר בצורת אות ממחישים שאפילו הפרט הקטן ביותר בתורה לא יאבד את תכליתו.

ישוע מדגיש שמצוות התורה תישארנה בתוקף עד שיתקיים הכול. הביטוי ״עד שיעברו השמים והארץ״ מדגיש שדבר אלוהים יציב ובטוח אף יותר מסדר הבריאה, ושום דבר ממה שקבע לא ייכשל.

הדגש הוא על המילים ״עד שיתקיים הכול״. ישוע אינו אומר שהתורה תיכשל או פשוט תיעלם, אלא שכל מה שאלוהים קבע באמצעותה יגיע להגשמתו.

(פס׳ י״ט)
«מי שיעבור על המצווה הקטנה ביותר או שיעודד אחרים לעשות זאת, הוא יהיה קטן במלכות השמים. ואילו מי שילמד את תורת ה׳ ואף יקיים את מצוותיה, יהיה גדול במלכות השמים.»

לאור מה שאמר זה עתה על התורה, ישוע מזהיר מפני יחס מזלזל אפילו למצוות שנראות קטנות.

הביטוי ״המצוות האלה״ מתייחס בראש ובראשונה למצוות התורה שישוע הזכיר זה עתה. ישוע אינו מתיר לשומעיו לבחור אילו חלקים בהתגלות אלוהים ראויים לכבוד ואילו אפשר לדחות.

עם זאת, הפסוקים הבאים יראו שציות נכון לתורה דורש להבין אותה לאור ההגשמה שישוע עצמו מביא. הוא אינו מסתפק בחזרה על פרשנויות מקובלות, אלא יגלה את עומק רצון אלוהים הטמון במצוות האלה.

לכן ישוע מחבר בין עשייה להוראה. גדולה במלכות השמים אינה מסתכמת בידיעת רצון אלוהים, אלא כוללת גם קיומו והוראתו בהתאם לתכליתו האמיתית.

(פס׳ כ׳)
«”אולם אני מזהיר אתכם: אם לא תהיו טובים יותר מהפרושים והסופרים, לא תוכלו להיכנס למלכות השמיים.»

הסופרים והפרושים היו ידועים בהקפדתם על התורה ותפסו מעמד בולט כמורים וכדמויות דתיות. משום כך דברי ישוע היו מפתיעים: תלמידיו צריכים להיות טובים יותר מהפרושים והסופרים.

ישוע אינו דורש פשוט עוד כללים, עוד טקסים או הקפדה חיצונית מחמירה עוד יותר.

הדוגמאות הבאות יראו במה מתבטאת הצדקה הצריכה לעלות על צדקת הסופרים והפרושים. רצון אלוהים אינו נוגע רק למעשים הנראים לעין, אלא גם לכעס, לתשוקות, ליושר בדיבור, לתגובה כלפי הרע ולאהבה כלפי אויבים.

לכן ישוע אינו מקל בדרישותיו של אלוהים; הוא מגלה את עומקן האמיתי. הצדקה של מלכות השמים נובעת מציות שלם לאלוהים, המגיע הן אל ההתנהגות והן אל הלב.

משמעויות

• ישוע מביא את התורה והנביאים להגשמתם: כתבי ישראל מוצאים בו את התכלית שאליה אלוהים כיוון אותם.
• שום דבר ממה שאלוהים גילה אינו נכשל: אפילו מה שנראה קטן בדברו ממלא את התכלית שקבע לו.
• אין להתייחס להתגלות אלוהים באופן בררני: ישוע מגנה יחס שממעיט בערכן של מצוות ובו בזמן מתיימר לכבד את אלוהים.
• ציות אמיתי מחבר בין הוראה למעשה: מי שמלמד את רצון אלוהים צריך גם לחיות בהתאם לו.
• הצדקה של המלכות נוגעת לאדם כולו: היא אינה מוגבלת למעשים חיצוניים, אלא כוללת גם רצונות, כוונות ונטיות הלב.

יישומים

• קרא את הכתובים לאור הגשמתם במשיח: אל תדחה אותם, אך גם אל תתעלם מן התכלית שאליה הם מכוונים ומן המשיח שעליו הם מצביעים.
• אל תמעיט בערכו של מה שאלוהים גילה: אל תבחר רק את המצוות שנוחות לך.
• חבר בין ידיעה לציות: השתדל לחיות על פי מה שאתה מלמד לאחרים.
• בחן לא רק את מעשיך אלא גם את לבך: ישוע יראה שהצדקה שאלוהים דורש נוגעת לשניהם.
• אל תמדוד את חייך באמצעות השוואה דתית לאחרים: תן להוראתו של ישוע להגדיר את הצדקה של מלכות השמים.

סיכום

במתי ה׳:י״ז–כ׳ ישוע מכריז שלא בא לבטל את תורת משה או את דברי הנביאים, אלא לקיים ולמלא אותם. שום דבר ממה שאלוהים גילה אינו עתיד להיכשל; הכול יגיע אל התכלית שלשמה ניתן. לכן ישוע מזהיר מפני זלזול אפילו במצוות הנחשבות קטנות ומחבר בין הוראה אמיתית לבין ציות. לבסוף הוא מזהיר שאם צדקת תלמידיו לא תעלה על צדקת הסופרים והפרושים, הם לא ייכנסו למלכות השמים. הפסוקים הבאים יראו שהצדקה העמוקה הזאת אינה מסתכמת בריבוי כללים חיצוניים, אלא בציות שלם המגיע אל המעשים, הרצונות, המילים והלב.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שדברך אינו נכשל ושישוע המשיח בא להביא את התורה והנביאים אל ההגשמה שקבעת.

עזור לנו לקבל ביראה את כל מה שגילית ולהבין אותו נכון לאור בנך.

שמור אותנו מציות חיצוני בלבד ובחן גם את רצונותינו, כוונותינו ומניעינו.

למד אותנו לחיות את מה שאנו לומדים ולהיכנע לצדקה שישוע מגלה למי שחיים תחת מלכותך.

תן לנו, ככל שנמשיך להקשיב לדברי המשיח, להבין יותר ויותר את רצונך ולחיות באופן הרצוי בעיניך.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.