מתי ה׳:א׳–י״ב:
ברכות מלכות השמים

פירוש נכון למתי ה׳:א׳–י״ב

לאחר שישוע עובר ברחבי הגליל, מבשר את החדשות הטובות על המלכות ואוסף סביבו תלמידים (מתי 4:18–25), הוא עולה על מדרון הגבעה ומתחיל ללמד. הברכות פותחות את הדרשה על ההר ומכריזות מי נחשבים מבורכים במלכות אלוהים ומהן ההבטחות הניתנות להם. ישוע מציג מערכת ערכים שונה מאוד מזו של העולם: אנשים המודים בעניותם הרוחנית, בוכים, צנועים וענווים, שואפים לעשות את הטוב והישר ואף נרדפים מוכרזים מאושרים מפני שאלוהים יפעל למענם.

(פס׳ א׳–ב׳)
«2-1 יום אחד, כשהתאסף סביבו קהל גדול, עלה ישוע עם תלמידיו על מדרון הגבעה, התיישב שם והחל ללמד:»

ישוע רואה את ההמונים, עולה אל ההר ומתיישב. אז תלמידיו ניגשים אליו, והוא מתחיל ללמדם.

ישיבה הייתה תנוחה מקובלת בזמן הוראה. התלמידים הם השומעים הישירים של דבריו, אף שההמונים נוכחים גם הם ובהמשך יגיבו להוראתו.

כך מתי פותח יחידת הוראה נרחבת על החיים תחת המלכות שישוע החל זה עתה להכריז עליה.

(פס׳ ג׳)
«”אשרי האנשים המודים בעניותם הרוחנית, כי להם שייכת מלכות השמים.»

״האנשים המודים בעניותם הרוחנית״ הם מי שאינם באים לפני אלוהים מתוך הסתמכות על עצמם, אלא מכירים בתלותם בו.

אין מדובר פשוט בעוני חומרי וגם לא בהערכה עצמית נמוכה. זוהי עמדה של ענווה והכרה בצורך באלוהים.

ישוע מכריז ש״להם שייכת מלכות השמים״. כבר בברכה הראשונה מתברר שהמלכות שייכת למי שאינם נשענים על גדולתם שלהם לפני אלוהים.

(פס׳ ד׳)
«אשרי הבוכים והמתאבלים, כי הם ינוחמו.»

ישוע מכריז מאושרים על ״הבוכים והמתאבלים״.

הבכי הזה יכול לכלול צער על חטא, אך אין להגביל אותו לכך בלבד. הוא כולל את השבר הנובע מן הרע, מן האובדן, מן הסבל וממצבו של עולם שעדיין זקוק לשיקומו של אלוהים.

ההבטחה היא ש״הם ינוחמו״. כך ישוע מכריז על הנחמה שאלוהים יביא באמצעות מלכותו למי שחווים כעת צער וסבל.

(פס׳ ה׳)
«אשרי הצנועים והענווים, כי העולם כולו שייך להם.»

הצנועים והענווים הם מי שאינם מבקשים לכפות את עצמם בגאווה, באלימות או מתוך ביטחון עצמי מופרז, אלא חיים בענווה ובביטחון לפני אלוהים.

דברי ישוע מזכירים באופן ברור את תהילים ל״ז:י״א, שבו מובטחת הארץ לענווים.

במזמור נדמה שהרשעים מצליחים ושולטים לזמן מה, אך לבסוף דווקא הממתינים לה׳ מקבלים את הנחלה. ישוע מאשר את המהפך הזה: לא מי שכופים את עצמם בכוח, אלא הענווים הם שיירשו את הארץ כפי שהובטח. הנוסח כאן מדגיש את היקף ההבטחה באומרו ש״העולם כולו שייך להם״.

(פס׳ ו׳)
«אשרי השואפים בכל לבם לעשות את הטוב והישר, כי אלוהים ימלא את שאיפתם.»

השאיפה ״בכל הלב לעשות את הטוב והישר״ מתארת רעב וצמא לצדקה — כמיהה עזה לכך שמה שצודק בעיני אלוהים יתגשם.

היא כוללת את הרצון לחיות באופן אישי בהתאם לרצונו, אך גם את הכמיהה לכך שצדקתו של אלוהים תגבר בעולם המלא חטא ועוול.

ישוע מבטיח שהשאיפה הזאת לא תישאר בלתי מסופקת: ״אלוהים ימלא את שאיפתם״. אלוהים יביא את צדקתו לידי הגשמה.

(פס׳ ז׳)
«אשרי האדיבים והרחמנים, כי אלוהים יגלה כלפיהם רחמים.»

האדיבים והרחמנים הם מי שמגיבים לצורך, לחולשה ולאשמה של אחרים בחמלה.

ישוע מכריז שאלוהים ״יגלה כלפיהם רחמים״.

במלכות אלוהים אין מקום לדתיות קשה ואדישה כלפי אחרים. הרחמים שאלוהים מעריך צריכים לאפיין גם את מי שחיים תחת שלטונו.

(פס׳ ח׳)
«אשרי האנשים שלבם טהור, כי הם יראו את אלוהים.»

טוהר הלב מתאר יושר פנימי לפני אלוהים. אין מדובר רק בהתנהגות חיצונית, אלא בלב נקי מכפל פנים המבקש לחיות לפניו בכנות.

ישוע מבטיח ש״הם יראו את אלוהים״.

הברכה מצביעה אל הקשר המלא עם אלוהים השמור למי ששייכים למלכותו. זו אחת ההבטחות הנשגבות ביותר בכל הקטע: לבסוף הם יהיו בנוכחותו של מי שאותו הם מבקשים לרצות.

(פס׳ ט׳)
«אשרי האנשים הרודפים שלום, כי הם ייקראו ’בני־אלוהים‘.»

רודפי שלום אינם רק אנשים הנמנעים מעימותים. הם פועלים כדי להביא שלום ופיוס במקום שבו קיימים פילוג ועוינות.

ישוע אומר שהם ייקראו ״בני־אלוהים״. דרך פעולתם משקפת את אופיו של אלוהים, שפועלו מביא שיקום ופיוס.

הם אינם יוצרים את המלכות בכוחות עצמם, אלא מבטאים בהתנהגותם את האופי הראוי למי ששייכים לאב.

(פס׳ י׳–י״ב)
«10 אשרי הסובלים והנרדפים בגלל עשותם את רצון ה׳, כי להם שייכת מלכות השמיים. 11 ”אם יקללו אתכם, יעלילו עליכם שקרים וירדפו אתכם בגלל אמונתכם בי, 12 שמחו מאוד! כן, שמחו מאוד, כי שכר רב לכם בשמים, וזכרו שכך רדפו גם את הנביאים!»

ישוע מסיים את סדרת הברכות בדיבור על מי שסובלים ונרדפים ״בגלל עשותם את רצון ה׳״.

הברכה אינה ניתנת על כל סוג של סבל, אלא על התנגדות שמגיעה משום שאדם נשאר נאמן למה שנכון בעיני אלוהים.

לאחר מכן ישוע עובר מלדבר עליהם בגוף שלישי ופונה ישירות לתלמידיו.

בפסוק 10 מדובר ברדיפה בגלל הצדקה, כלומר בשל נאמנות למה שנכון בעיני אלוהים, ובפסוק 11 ישוע מצביע על נאמנות תלמידיו אליו כסיבה לרדיפתם: ״בגלל אמונתכם בי״. בכך הנאמנות לישוע נקשרת באופן בלתי נפרד לנאמנות לאלוהים ולרצונו.

תלמידים שיקללו אותם, יעלילו עליהם שקרים וירדפו אותם בגלל נאמנותם לישוע עומדים בהמשכיות עם הנביאים, שגם הם נרדפו משום שנשארו נאמנים לאלוהים.

משום כך ישוע יכול לצוות עליהם לשמוח מאוד. התנגדותם של בני אדם אינה קובעת את מעמדם האמיתי לפני אלוהים: ״שכר רב לכם בשמים״.

משמעותי שהברכה הראשונה והאחרונה בסדרה ממוסגרות באותה הבטחה: ״להם שייכת מלכות השמים״. המלכות כבר שייכת לאנשים האלה, אף שרבות מן ההבטחות שישוע מתאר — נחמה, נחלה, סיפוק וראיית אלוהים — עדיין מצביעות אל התגשמותן המלאה בעתיד.

משמעויות

• המלכות הופכת על פיהן את אמות המידה האנושיות לקביעת מי נחשב מבורך: ישוע מכריז מאושרים על אנשים שהעולם עשוי לראות בהם חלשים, סובלים או מובסים.
• המלכות שייכת למי שתלויים באלוהים: המודים בעניותם הרוחנית אינם נשענים על עצמם.
• אלוהים מבטיח שיקום למי שסובלים כעת ורעבים וצמאים לצדקה: הנחמה, הנחלה ומילוי השאיפה יבואו ממנו.
• חיי התלמיד צריכים לשקף רחמים, טוהר ושלום: תכונות אלה מתאימות למי שחיים תחת שלטונו של אלוהים.
• נאמנות לישוע עלולה להביא רדיפה: הסבל בגלל האמונה בו מציב את תלמידיו בהמשכיות עם הנביאים.

יישומים

• הכר בתלותך באלוהים: אל תבוא לפניו מתוך ביטחון ביכולתך שלך.
• אל תאבד תקווה כאשר אתה עובר סבל: ישוע מבטיח שהכאב לא יהיה המילה האחרונה.
• השתוקק למה שצודק בעיני אלוהים: בקש לחיות בהתאם לרצונו וגם לראות את הטוב והצדק שלו מתגשמים.
• נהג ברחמים, בטוהר וברדיפת שלום: תן למלכות להשתקף ביחסך לאחרים.
• הישאר נאמן למשיח גם כאשר אתה נתקל בהתנגדות: אישורו של אלוהים חשוב יותר מהכרתם של בני אדם.

סיכום

במתי ה׳:א׳–י״ב ישוע פותח את הדרשה על ההר ומכריז מי הם המבורכים באמת במלכות אלוהים. המודים בעניותם הרוחנית, הבוכים והמתאבלים, הצנועים והענווים והרעבים והצמאים לצדקה מקבלים הבטחות של מלכות, נחמה, נחלה ומילוי שאיפתם. האדיבים והרחמנים, טהורי הלב ורודפי השלום מבטאים תכונות הראויות למי שחיים תחת שלטונו של אלוהים. לבסוף ישוע מכריז מאושרים על מי שנרדפים בגלל הצדקה ובגלל נאמנותם לישוע, ומעמיד אותם בהמשכיות עם הנביאים. מלכות השמים כבר שייכת להם, אף שרבות מהבטחותיה עדיין ממתינות להתגשמותן המלאה.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שישוע המשיח מלמד אותנו מי הם המאושרים באמת לפניך.

עשה אותנו ענווים ותלויים בך, עורר בנו רעב וצמא לצדקה, ועצב בנו רחמים, טוהר ורצון אמיתי להביא שלום.

נחם את הבוכים וחזק אותנו כאשר חיים בנאמנות לפניך מביאים התנגדות.

עזור לנו להעריך את אישורך יותר מהכרתם של בני אדם ולבטוח בהבטחות שנתת למי ששייכים למלכותך.

תן לחיינו לשקף יותר ויותר את האופי שישוע המשיח לימד את תלמידיו.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.