מתי ב׳:י״ט–כ״ג:
השיבה ממצרים וההתיישבות בנצרת

פירוש נכון למתי ב׳:י״ט–כ״ג

לאחר שמתי סיפר כיצד ישוע נלקח למצרים כדי להימלט מהורדוס (מתי 2:13–18), הוא מתאר כעת את שובו לארץ ישראל. הסיפור ממשיך להזכיר את יציאת מצרים: הבן יוצא ממצרים ושב לארץ לאחר מותם של מי שביקשו להורגו. אולם הסכנה ביהודה מובילה לבסוף את המשפחה לנצרת, שם יגדל ישוע. כך מסיים מתי את סיפור ילדותו של ישוע ומראה שגם האירועים האלה משתלבים בהתגשמות הכתובים ומכינים את המקום שממנו יהיה המשיח מוכר.

(פס׳ י״ט–כ׳)
«19 לאחר מותו של הורדוס נגלה מלאך ה׳ בחלום ליוסף במצרים, ואמר לו: 20 ”קום, קח את התינוק ואת אמו לישראל, כי אלה שרצו להרוג את הילד כבר מתו.“»

לאחר מותו של הורדוס, אלוהים שוב מדבר אל יוסף בחלום ומצווה עליו לשוב עם ישוע ומרים לארץ ישראל.

המילים ״אלה שרצו להרוג את הילד כבר מתו״ מזכירות מאוד את דברי אלוהים למשה כאשר חלפה הסכנה שמנעה ממנו לשוב למצרים: ״כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך״ (שמות ד׳:י״ט).

ההקבלה הזאת ממשיכה את הקשר שמתי יוצר עם סיפור יציאת מצרים. הורדוס נהג בדומה לפרעה כאשר ציווה להרוג ילדים, ישוע נשמר ונלקח למצרים, וכעת הוא שב לאחר מותו של מי שביקש להורגו.

כך מתי מציג את סיפורו של ישוע באמצעות דפוסים מוכרים מתולדות ישראל ומסיפורו של משה, ומכין את הקורא לשלב חדש בפועלו של אלוהים באמצעות המשיח.

(פס׳ כ״א)
«יוסף לקח את ישוע ואת מרים ויצא אתם בדרך לישראל.»

יוסף שוב מגיב בציות מיידי להוראה שקיבל.

כשם שלקח את הילד למצרים לאחר שהוזהר מפני הסכנה, כעת הוא משיב אותו לארץ ישראל כאשר אלוהים מודיע לו שהוא יכול לחזור.

הסיפור ממשיך להראות את ציותו העקבי של יוסף באחריות שאלוהים הפקיד בידיו.

(פס׳ כ״ב)
«בהיותם בדרך שמעו שהמלך החדש אינו אלא ארכילאוס, בנו של הורדוס, ופחדו מאוד. בחלום נוסף יוסף הוזהר שלא להתיישב ביהודה, אז הם המשיכו לגליל»

בשובו מגלה יוסף שארכילאוס, אחד מבניו של הורדוס, מולך ביהודה.

ארכילאוס היה ידוע באכזריותו, ולכן מובן מדוע יוסף חושש להתיישב שם.

אלוהים מזהיר אותו שוב בחלום, ויוסף פונה אל הגליל.

המשפחה אינה מתיישבת לבסוף ביהודה, סמוך לבית־לחם, אלא באזור אחר, וכך מוכנה הזירה שבה יגדל ישוע ושבה יחל מאוחר יותר את שירותו.

(פס׳ כ״ג)
«והשתקעו בנצרת. זה קרה כדי לקיים את דברי הנביאים שכינו אותו ”נצרי“.»

יוסף מתיישב לבסוף בנצרת שבגליל, ושם יגדל ישוע.

הכרזת ההתגשמות הזאת שונה מן הקודמות. מתי אינו אומר ״באמצעות הנביא״, כאילו הוא מפנה לטקסט מסוים, אלא מדבר על ״דברי הנביאים״, ובתנ״ך אין משפט שאומר במפורש: ״הוא ייקרא נצרי״.

לכן סביר שמתי מסכם נושא נבואי או משתמש בקישור שהיה מוכר לקוראיו.

אפשרות אחת היא שהכינוי ״נצרי״ קשור למעמד הנמוך והמבוזה שהיה עתיד לאפיין את המשיח. נצרת הייתה מקום שלא זכה להערכה רבה, וישוע עצמו עתיד היה להיות מבוזה ודחוי, כפי שניבאו הנביאים על עבד אלוהים.

הוצע גם קשר אפשרי לישעיהו י״א:א׳, שם מתואר צאצאו של דוד כ״נצר״ שיצמח משורשי ישי. אם אכן לכך רומז מתי, הוא קושר שוב את ישוע מנצרת לצאצא המובטח מבית דוד.

אי אפשר לקבוע בוודאות מוחלטת איזו מן האסוציאציות האלה עמדה בראש ובראשונה לנגד עיניו של מתי. אולם דבר אחד ברור: גם זיהויו של ישוע כ״נצרי״ מתאים לדמות המשיח שעליה דיברו הנביאים.

משמעויות

• ישוע ממשיך לעבור במסלול ההיסטורי של ישראל: הוא יוצא ממצרים ושב לארץ, בהמשך לדפוס שמתי מציג.
• בסיפורו של ישוע יש גם הקבלות למשה: הוא שב לאחר מותם של מי שביקשו את נפשו, בלשון המזכירה את שמות 4:19.
• ההתנגדות אינה יכולה לעצור את שליחותו של המשיח: הורדוס מת, וישוע ממשיך להתקדם אל המטרה שלשמה בא.
• הכתובים מתכנסים אל ישוע בדרכים שונות: מתי מזהה בחייו גם נבואות וגם דפוסים ונושאים שנאמרו קודם לכן.
• המשיח נכנס להיסטוריה מתוך מעמד צנוע: ישוע יהיה מוכר כנצרי, זיהוי שימשיך ללוות אותו בשירותו.

יישומים

• ציית כאשר רצונו של אלוהים ברור: יוסף מגיב שוב ושוב לדבר שהוא מקבל.
• אל תיתן לנסיבות צנועות לגרום לך לזלזל בפועלו של אלוהים: ישוע גדל כשהוא מוכר כאיש מנצרת.
• בטח בנאמנותו של אלוהים מול התנגדות: מי שניסו להשמיד את המשיח לא הצליחו לעצור את שליחותו.
• קרא את הכתובים מתוך הכרה בצורות ההתגשמות השונות שלהם: ההבטחות והדפוסים הגדולים של המקרא מגיעים למלוא משמעותם במשיח.
• אל תשפוט את המשיח לפי אמות מידה אנושיות של יוקרה: המלך המובטח גדל במקום שרבים היו רואים בו חסר חשיבות.

סיכום

במתי ב׳:י״ט–כ״ג, לאחר מותו של הורדוס, אלוהים מצווה על יוסף לשוב עם ישוע ומרים לארץ ישראל. המילים ״אלה שרצו להרוג את הילד כבר מתו״ מזכירות את שובו של משה לאחר מותם של מי שביקשו להורגו, וכך נמשכות ההקבלות לסיפור יציאת מצרים. בגלל שלטונו של ארכילאוס פונה המשפחה לבסוף לגליל ומתיישבת בנצרת. מתי אומר שכך מתקיימים דברי ״הנביאים״ שלפיהם המשיח ייקרא נצרי. אף שלא ניתן לזהות בוודאות את ההתייחסות המדויקת בטקסט נבואי יחיד, מתי מראה שגם הזיהוי הצנוע הזה של ישוע מתאים לדמות המשיח שעליה דיברו הכתובים.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך ששמרת על ישוע המשיח וקיימת בנאמנות את מה שהודעת מראש על המשיח.

תודה לך ששום התנגדות לא הייתה יכולה לעצור את שליחותו של בנך, ושבו אנו רואים את ההבטחות ואת ההיסטוריה שגילית בכתובים מגיעות להתגשמותן.

תן לנו לב צייתן כלבו של יוסף ולמד אותנו לקבל את דברך בענווה.

שמור אותנו גם מלשפוט לפי יוקרה ומראית עין, וזכור לנו שישוע מלכנו קיבל על עצמו להיות מוכר כנצרי.

עזור לנו לראות בבהירות הולכת וגוברת כיצד הכתובים מובילים אל המשיח, וללכת אחריו בציות ובביטחון.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.