מתי ב׳:א׳–י״ב:
חוזי־הכוכבים משתחווים למלך

פירוש נכון למתי ב׳:א׳–י״ב

לאחר שמתי הציג את הולדתו של ישוע (מתי 1:18–25), הוא מראה כיצד אנשים שונים מגיבים לבואו של המלך המובטח. חוזי־כוכבים שבאו מן המזרח מחפשים את ״מלך היהודים״ כדי להשתחוות לו, ואילו הורדוס נבהל, ומנהיגי היהודים בירושלים, אף שהם יודעים מן הכתובים היכן אמור המשיח להיוולד, אינם יוצאים לחפש אותו. כך מתחיל להתגלות ניגוד שמתי יפתח לאורך הבשורה: בואו של ישוע דורש תגובה.

(פס׳ א׳)
«ישוע נולד בעיר בית־לחם שבאזור יהודה, בימי המלך הורדוס. זמן קצר לאחר לידתו, הופיעו בירושלים מספר חוזי־כוכבים שבאו מארץ רחוקה במזרח, ושאלו:»

מתי ממקם את הולדתו של ישוע בימי המלך הורדוס ומספר על בואם של חוזי־כוכבים מארץ רחוקה במזרח.

הטקסט אינו אומר שהם היו מלכים וגם אינו מציין כמה מהם היו. מתי פשוט מציג אותם כאנשים שבאו מארצות הגויים, אשר בדרך כלשהי נודע להם על לידתו של מלך יוצא דופן, והם מגיעים לירושלים כדי לחפש אותו.

הופעתם משמעותית: כבר בפרקים הראשונים של הבשורה מתחילים אנשים מן העמים לפנות אל משיח ישראל.

(פס׳ ב׳)
«”היכן התינוק שנועד להיות מלך היהודים? ראינו את כוכבו במזרח ובאנו להשתחוות לו.“»

חוזי־הכוכבים אינם שואלים אם נולד מלך, אלא היכן נמצא ״התינוק שנועד להיות מלך היהודים״. שאלתם מציגה את ישוע כבר מילדותו כמלך.

הכוכב קשור ללידה הזאת ומשמש כדי להוביל אותם אליו. יש הרואים בכך גם הד אפשרי לבמדבר כ״ד:י״ז, שם מופיעים יחד כוכב היוצא מיעקב ומושל הקם בישראל. מתי אינו מצטט את הנבואה הזאת במפורש, ולכן נכון לראות בקשר זה רמז אפשרי בלבד.

מטרתם היא להשתחוות למלך שנולד. מתי יראה בהדרגה שישוע אינו רק מלך ישראל, אלא גם זה שאנשים מן העמים באים להשתחוות לפניו.

(פס׳ ג׳)
«הורדוס נבהל מאוד משאלתם, וכמוהו נבהלו כל אנשי ירושלים.»

הבשורה הזאת מבהילה מיד את הורדוס.

הניגוד מכוון: הורדוס נושא את התואר מלך, אך חוזי־הכוכבים מודיעים שנולד ״מלך היהודים״. נוכחותו של המלך האמיתי מאיימת על מי שמבקש לשמור בידיו את כוחו שלו.

מתי מוסיף שגם כל אנשי ירושלים נבהלו עמו. כך הבשורה שממלאת את אנשי המזרח תקווה ומובילה אותם אל ישוע מעוררת בהלה דווקא בעיר שהייתה אמורה לצפות לבוא המשיח.

(פס׳ ד׳–ו׳)
«4 הוא כינס את מנהיגי היהודים ושאל אותם: ”האם אמרו לנו הנביאים היכן ייוולד המשיח?“ 5 ענו לו: ”כן, בבית לחם. הרי מיכה הנביא אמר: 6 ’ואתה, בית־לחם בארץ יהודה, אינך צעיר באלופי יהודה, כי ממך יצא מושל אשר ירעה את־עמי ישראל‘. “»

הורדוס מכנס את מנהיגי היהודים מפני שהוא רוצה לדעת היכן אמור המשיח להיוולד.

הם משיבים נכונה ומצביעים על בית־לחם תוך שהם מצטטים את הנבואה שבמיכה ה׳:ב׳. בית־לחם הייתה גם עירו של דוד, ולכן הנבואה קושרת שוב את המשיח לשושלת המלכותית שמתי מדגיש מראשית הבשורה.

מתי מציג את המשיח לא רק כ״מושל״, אלא כמי ש״ירעה את־עמי ישראל״, ניסוח המזכיר גם את תפקידו של דוד כמלך וכרועה של עם אלוהים.

הניגוד בולט: מנהיגי היהודים יודעים היכן אמור המשיח להיוולד מפני שהם מכירים את הכתובים, אך מתי אינו אומר שהם מצטרפים לחוזי־הכוכבים בדרכם לבית־לחם.

כבר כאן מופיעה אזהרה חשובה: ידיעה נכונה של הכתובים אינה שקולה בהכרח לתגובה נכונה למי שעליו הם מדברים.

(פס׳ ז׳–ח׳)
«7 הורדוס הזמין את חוזי־הכוכבים לפגישה סודית, ושאל אותם מתי בדיוק ראו לראשונה את הכוכב. 8 לאחר מכן אמר להם: ”לכו לבית־לחם וחפשו את הילד. כשתמצאו אותו, שובו אלי והודיעו לי זאת, כדי שאוכל גם אני ללכת להשתחוות לו.“»

הורדוס מזמין את חוזי־הכוכבים לפגישה סודית ומברר מהם מתי בדיוק ראו לראשונה את הכוכב.

התעניינותו אינה נובעת מרצון להכיר במשיח, אלא מן הרצון לברר כיצד למצוא את הילד, כפי שיובהר לחלוטין בפסוקים הבאים.

כאשר הוא אומר שגם הוא רוצה ללכת ולהשתחוות לו, דבריו שקריים.

כך מתי יוצר ניגוד ההולך ומתחדד: חוזי־הכוכבים באמת מחפשים את המלך כדי להשתחוות לפניו, ואילו הורדוס משתמש בשפת ההשתחוויה כדי להסתיר את כוונתו להשמיד אותו.

(פס׳ ט׳–י׳)
«9 לאחר הפגישה עם המלך יצאו חוזי־הכוכבים לדרך, ולפתע הכוכב שראו במזרח הופיע לנגד עיניהם. הם הלכו בעקבות הכוכב עד שנעמד בדיוק מעל המקום שבו היה התינוק. 10 הם שמחו מאוד.»

לאחר שהם יוצאים מירושלים, חוזי־הכוכבים רואים שוב את הכוכב שראו קודם לכן במזרח.

הכוכב מוביל אותם עד המקום שבו נמצא התינוק, ותגובתם מתוארת בפשטות ובעוצמה: הם שמחו מאוד.

השמחה הזאת מנוגדת לבהלה של הורדוס ושל ירושלים. אצל אחדים בואו של המלך מעורר פחד והתנגדות; אצל האנשים האלה שבאו מן העמים הוא מעורר שמחה גדולה.

(פס׳ י״א)
«כשנכנסו חוזי־הכוכבים אל הבית שבו היה התינוק ומרים אמו, נפלו לפניו, השתחוו לו, ולאחר מכן פתחו את חבילותיהם ונתנו לו מתנות: זהב, לבונה ומור.»

חוזי־הכוכבים מוצאים את התינוק ואת מרים אמו, ונופלים לפניו ומשתחווים לו.

מתי ממקד את כל הסצנה בישוע: לפני התינוק הם נופלים, לו הם משתחווים ולו הם נותנים את מתנותיהם.

זהב, לבונה ומור היו מתנות יקרות וראויות לביטוי של כבוד. מתי אינו מסביר שלכל אחת מהן יש משמעות סמלית מסוימת, ולכן אין צורך לייחס להן משמעויות שהטקסט עצמו אינו נותן.

עם זאת, הסצנה מזכירה את לשון הנבואות המתארות עמים הבאים לכבד את המלך ומביאים מתנות (תהילים ע״ב:י׳–י״א; ישעיהו ס׳:ג׳–ו׳). כבר מראשית הבשורה מתי מראה אנשים מן הגויים המזהים את משיח ישראל ומכבדים אותו.

(פס׳ י״ב)
«בינתיים הזהיר אותם אלוהים בחלום שלא לחזור אל הורדוס, ומשום כך שבו חוזי־הכוכבים לארצם בדרך אחרת.»

אלוהים מתערב שוב ומזהיר את חוזי־הכוכבים בחלום שלא לחזור אל הורדוס.

הם מצייתים ושבים לארצם בדרך אחרת.

הורדוס מתחיל לפעול נגד המשיח, אך תוכניותיו אינן יכולות למנוע את התגשמות מה שאלוהים קבע בנוגע לבנו. ההגנה הזאת תימשך מיד באירועים הבאים.

משמעויות

• ישוע הוא המלך המובטח: מתי מציג שוב את בן דוד כמושל שהובטח לישראל.
• ישוע הוא רועה עמו: נבואת מיכה מציגה את המשיח כמושל שירעה את ישראל.
• העמים מתחילים להכיר במשיח: אנשים מן המזרח באים לכבד את מלך היהודים.
• הכרת הכתובים דורשת תגובה: המנהיגים יכלו לזהות נכונה את מקום הולדתו של המשיח בלי ללכת אליו.
• בואו של ישוע מעורר תגובות מנוגדות: יש השמחים ומשתחווים לפניו, ואחרים נבהלים ומבקשים לדחות אותו.

יישומים

• הכר בישוע כמלך: לא די לדעת עליו עובדות; עלינו להגיב למי שהוא באמת.
• תן לכתובים להוביל אותך אל המשיח: הכרת דבר אלוהים בלי להגיב למשיח משאירה את הידע בלתי שלם.
• אל תיתן לאינטרסים האישיים שלך לגרום לך להתנגד לריבונותו של ישוע: הורדוס ראה במלך איום על כוחו שלו.
• שמח בנוכחות המשיח: חוזי־הכוכבים הגיבו לבואו בשמחה גדולה.
• כבד את ישוע במה שיש לך: חוזי־הכוכבים ביטאו את הכרתם בו באמצעות השתחוויה ממשית ויקרה.

סיכום

במתי ב׳:א׳–י״ב מגיעים חוזי־כוכבים מן המזרח בחיפוש אחר התינוק שנועד להיות ״מלך היהודים״. בעוד הורדוס נבהל לנוכח נוכחותו של מלך אחר ומנהיגי היהודים מזהים מתוך הכתובים שהמשיח אמור להיוולד בבית־לחם, דווקא הזרים האלה ממשיכים לחפש אותו. נבואת מיכה מציגה את ישוע כמושל שירעה את ישראל. לבסוף חוזי־הכוכבים מוצאים את התינוק, שמחים מאוד, נופלים לפניו, משתחווים לו ונותנים לו את מתנותיהם. כך מתי מתחיל להראות את התגובות השונות שמעורר המשיח: יש הדוחים אותו אף שהכתובים קרובים אליהם, ואילו אנשים מן העמים באים להכיר במלך המובטח ולכבד אותו.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך ששלחת את ישוע המשיח, המלך המובטח ורועה עמך.

תן לנו לב המוכן להכיר בו ולכבד אותו, ואל תניח לנו להכיר את דברך בלי להגיב בציות למה שהוא מגלה על בנך.

שמור אותנו מגאווה ומהרצון לשמור בידינו את השלטון על חיינו במקום שבו המשיח צריך למלוך.

מלא אותנו בשמחה שבהכרת ישוע ולמד אותנו לכבד אותו בכל מה שאנחנו ובכל מה שיש לנו.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.