מתי א׳:י״ח–כ״ה:
הולדתו של ישוע המשיח

פירוש נכון למתי א׳:י״ח–כ״ה

לאחר שמתי הציג את ישוע כמי שמוצאו מיוחס לדוד המלך ולאברהם אבינו באמצעות רשימת היוחסין שלו (מתי 1:1–17), הוא מסביר כעת כיצד אירעה לידתו. הסיפור מראה שישוע שייך באמת לשושלת דוד באמצעות יוסף, אך התהוותו לא באה בדרך ההולדה האנושית הרגילה, אלא מרוח הקודש. נוסף על כך, מתי מציג את לידתו כהתגשמות דבר אלוהים ומגלה כבר מן ההתחלה את שליחותו ואת זהותו של המשיח.

(פס׳ י״ח)
«זהו סיפור הולדתו של ישוע המשיח: אמו מרים הייתה מאורסת ליוסף, אולם עוד כשהייתה בתולה הרתה מרוח הקודש.»

מתי מסביר כעת כיצד אירעה הולדתו של המשיח.

מרים הייתה מאורסת ליוסף. לאירוסין אלה היה תוקף משפטי חזק בהרבה מזה של אירוסין במובנם המודרני: כבר התקיים ביניהם קשר מחייב של נישואין, אף שעדיין לא החלו לחיות יחד כבעל ואישה.

עוד כשהייתה בתולה, מרים הרתה.

מתי מגלה מיד לקורא את מה שיוסף עדיין אינו יודע: התינוק שבבטנה נוצר מרוח הקודש. כך הוא מבהיר כבר מן ההתחלה כי מקורו של ישוע אינו בהולדה אנושית רגילה.

(פס׳ י״ט)
«יוסף ארוסה, שהיה איש ישר וערכי, החליט משום כך לבטל את האירוסין, אולם בחר לעשות זאת בסתר, כי לא רצה לבייש את מרים בציבור.»

יוסף עדיין אינו יודע מהו המקור האמיתי של הריונה.

מתי מתאר אותו כ״איש ישר וערכי״. לנוכח מצב שנראה באופן טבעי כאילו מרים הרתה מאיש אחר, יוסף מחליט לבטל את האירוסין, אך מבקש לעשות זאת בלי לבייש אותה בציבור.

החלטתו מראה שהוא ביקש לעשות את הדבר הנכון מבלי להפוך את מצבה של מרים להשפלה פומבית.

(פס׳ כ׳)
«לאחר שהחליט יוסף לגרש את מרים נגלה אליו בחלום מלאך ה׳ ואמר: ”יוסף בן־דוד, אל תהסס להתחתן עם מרים, כי התינוק שבבטנה נוצר מרוח הקודש!»

לפני שיוסף מוציא את החלטתו לפועל, אלוהים מתערב באמצעות מלאך ה׳.

יש משמעות לכך שהוא פונה אליו במילים ״יוסף בן־דוד״. מתי זה עתה הציג את שושלת דוד המגיעה עד יוסף, וכעת אלוהים מפקיד בידיו את האחריות להתחתן עם מרים ולקבל על עצמו את האחריות האבהית כלפי הילד שייוולד.

יוסף אינו צריך להסס להתחתן עם מרים, משום שהריונה אינו תוצאה של חוסר נאמנות: התינוק שבבטנה נוצר מרוח הקודש.

כך מתי מחזיק יחד שתי אמיתות: ישוע נכנס כחוק לבית דוד באמצעות יוסף, אך יוסף אינו אביו הביולוגי.

(פס׳ כ״א)
«מרים תלד בן, ועליך לקרוא לו ’ישוע‘ (כלומר, מושיע), כי הוא יושיע את בני־עמו מחטאיהם.“»

המלאך מודיע שמרים תלד בן ומצווה על יוסף לקרוא לו ״ישוע״.

השם קשור לשליחות שהוא ימלא: ״הוא יושיע את בני־עמו מחטאיהם״.

כבר מן ההתחלה מתי מראה שהישועה שהמשיח מביא חורגת בהרבה משחרור מדיני או לאומי. הבעיה היסודית של העם היא החטא, וישוע בא כדי להושיע בדיוק מן המציאות הזאת.

הביטוי ״בני־עמו״ מתייחס באופן טבעי, בשלב זה של הסיפור, לעם ישראל אשר לו הובטח המשיח. אולם בהמשך יראה מתי בהדרגה שפועלו המושיע של ישוע יגיע גם אל בני כל העמים.

כאשר המלאך מצווה על יוסף לקרוא לילד בשם, הוא גם מפקיד בידיו את האחריות לקבל אותו בפומבי אל ביתו. כך הבן שנוצר מרוח הקודש מוכר מבחינה חוקית בתוך שושלת דוד.

(פס׳ כ״ב–כ״ג)
«22 לידתו של ישוע קיימה את מה שאמר אלוהים באמצאות נביאיו: 23 ”הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עמנו אל.“»

מתי מסביר שהולדתו של ישוע מקיימת את מה שנאמר בישעיהו ז׳:י״ד.

הנבואה נאמרה במקורה בשעת משבר לבית דוד. כעת מתי מראה שדבר זה מגיע להתגשמותו המלאה בהולדתו של המשיח מבית דוד.

לכן ההריון של מרים בהיותה בתולה אינו מוצג כאירוע מבודד. הוא חלק מהתגשמות מה שאלוהים הודיע באמצעות נביאיו.

מתי גם מסביר את משמעות השם ״עמנו אל״: ״אלוהים איתנו״.

אין פירוש הדבר שישוע נשא את עמנו אל כשמו היומיומי; השם מתאר מיהו ומה משמעות נוכחותו. בישוע בא אלוהים להיות עם עמו בדרך ייחודית.

רעיון זה יהיה חשוב לאורך כל הבשורה ויופיע שוב בסופה, כאשר ישוע שקם מן המתים אומר לתלמידיו: ״אני אתכם כל הימים״ (מתי כ״ח:כ׳).

(פס׳ כ״ד–כ״ה)
«24 כשיוסף התעורר, הוא עשה מה שציווה עליו המלאך והתחתן עם מרים. 25 אולם מרים נשארה בתולה עד שנולד בנה, ויוסף קרא לו ”ישוע“.»

יוסף מגיב מיד בציות.

הוא מתחתן עם מרים ונמנע מיחסי אישות עד לידת בנה, ובכך מאשר שוב שהתהוותו של ישוע לא הייתה מיוסף.

לבסוף הוא עושה בדיוק כפי שציווה עליו המלאך: הוא קורא לילד ״ישוע״.

למעשה זה יש חשיבות מיוחדת בסיפור. יוסף, ״בן־דוד״, מקבל את הילד וקורא לו בשם שאלוהים קבע, ובכך מכיר בו בפומבי בתוך ביתו. כך מתי משלים את הקשר בין רשימת היוחסין של דוד שהוצגה קודם לכן לבין הלידה מבתולה שזה עתה הסביר.

משמעויות

• ישוע נוצר מרוח הקודש: לידתו לא באה בדרך ההולדה האנושית הרגילה.
• ישוע הוא המשיח המובטח מזרע דוד: באמצעות יוסף הוא מוכר מבחינה חוקית בתוך בית דוד.
• ישוע בא כדי להושיע מחטאים: כבר מן ההתחלה מתי מציג את הצורך היסודי שהמשיח בא לתת לו מענה.
• ישוע מקיים את מה שאלוהים הבטיח: לידתו מביאה להתגשמות דבר הנבואה על עמנו אל.
• בישוע אלוהים נמצא עם עמו: נוכחותו של המשיח היא אחד הנושאים המרכזיים שיעברו לאורך כל הבשורה.

יישומים

• בטח בנאמנותו של אלוהים: הוא מקיים את מה שהבטיח גם לאחר דורות רבים.
• הכר בצורך היסודי שלך: החטא הוא הבעיה שממנה ישוע בא להושיע.
• בטח בישוע המשיח כמושיע: רק הוא יכול להעניק את הישועה ששמו מכריז עליה.
• ציית לאלוהים גם כאשר לציות יש מחיר: יוסף קיבל את דבר ה׳ ופעל על פיו.
• חיה מתוך הידיעה שהמשיח נמצא עם עמו: כבר מן ההתחלה מתי מציג את ישוע כעמנו אל, ״אלוהים איתנו״.

סיכום

במתי א׳:י״ח–כ״ה מתי מסביר כיצד אירעה הולדתו של המשיח שהוצג ברשימת היוחסין הקודמת. מרים הרתה מרוח הקודש עוד כשהייתה בתולה. כאשר יוסף החליט לבטל את האירוסין בסתר, מלאך גילה לו את המקור האמיתי של ההריון ופנה אליו, באופן משמעותי, כ״יוסף בן־דוד״. הוא ציווה עליו להתחתן עם מרים ולקרוא לילד ישוע, כי הוא יושיע את בני־עמו מחטאיהם. מתי מראה גם שלידה זו מקיימת את הנבואה על עמנו אל, ״אלוהים איתנו״. יוסף מגיב בציות, מתחתן עם מרים וקורא לילד בשם שנצטווה, ובכך מכיר בישוע בתוך בית דוד מבלי להיות אביו הביולוגי.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שקיימת בנאמנות את הבטחותיך כששלחת את ישוע המשיח, המשיח המובטח.

תודה לך שהוא נוצר מרוח הקודש ובא להושיע את בני־עמו מחטאיהם. אנו מודים לך שבאמצעותו הראית שאתה באמת איתנו.

עזור לנו להכיר בצורך שלנו בישועה ולשים את כל ביטחוננו בישוע המשיח.

תן לנו גם לב צייתן כלבו של יוסף, המוכן לקבל את דברך ולפעול בהתאם לרצונך גם כאשר איננו מבינים לגמרי את דרכיך.

ובעודנו לומדים את הבשורה הזאת, עזור לנו להכיר את ישוע יותר ויותר וללכת אחריו, כמושיענו, מלכנו ועמנו אל.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.