מתי א׳:א׳–י״ז:
מוצאו של ישוע המשיח

פירוש נכון למתי א׳:א׳–י״ז

מתי פותח את בשורתו ברשימת היוחסין של ישוע. אין זו רשימת שמות בלבד; כבר מן ההתחלה הטקסט מציג את זהותו של המשיח ומראה שישוע שייך לשושלת הקשורה להבטחות אלוהים. עוד לפני שהוא מספר על לידתו, מתי קובע שמוצאו מיוחס לאברהם אבינו, שבישוע מתקדמות לקראת התגשמותן ההבטחות שניתנו לו, ולדוד המלך, שממנו נמשכת השושלת המלכותית שהבטיח אלוהים.

(פס׳ א׳)
«לפניכם ספר קורות חייו של ישוע המשיח, אשר מוצאו מיוחס לדוד המלך ולאברהם אבינו:»

מתי מזכיר תחילה את ״דוד המלך״. אף שאברהם חי לפני דוד, מתי מציב את דוד ראשון ובכך מדגיש כבר מן ההתחלה את אופיו המלכותי של המשיח. אלוהים הבטיח לדוד כי יקים מזרעו מלך שממלכתו תעמוד (שמואל ב׳ ז׳:י״ב–ט״ז), ומתי פותח בכך שהוא מראה שישוע שייך בדיוק לשושלת הזאת.

לאחר מכן הוא מייחס את מוצאו גם ל״אברהם אבינו״. אלוהים הבטיח לאברהם כי באמצעות זרעו יתברכו כל משפחות הארץ (בראשית י״ב:א׳–ג׳; בראשית כ״ב:י״ח). לכן בואו של ישוע קשור הן לתקוות ישראל והן למטרתו של אלוהים להביא את ברכתו גם אל הגויים.

כבר במשפט הראשון מתי מציג את ישוע כמשיח שבו מתלכדות ההבטחות הגדולות שניתנו לאברהם ולדוד.

(פס׳ ב׳–ו׳)
«2 אברהם היה אביו של יצחק; יצחק היה אביו של יעקב; יעקב היה אביהם של יהודה ואֶחָיו; 3 יהודה היה אביהם של פרץ וזרח (אמם הייתה תמר); פרץ היה אביו של חצרון; חצרון היה אביו של רם; 4 רם היה אביו של עמינדב; עמינדב היה אביו של נחשון; נחשון היה אביו של שלמון; 5 שלמון היה אביו של בועז (אמו הייתה רחב); בועז היה אביו של עובד (אמו הייתה רות); עובד היה אביו של ישי; 6 ישי היה אביו של דוד המלך; דוד היה אביו של שלמה (אמו הייתה אלמנתו של אוריה החתי).»

רשימת היוחסין מתחילה באברהם ומתקדמת עד דוד.

מתי מפנה תשומת לב מיוחדת לתמר, לרחב ולרות. אזכורן של נשים ברשימת היוחסין הזאת בולט, וסיפוריהן מראים שאלוהים קידם את מטרתו גם באמצעות נסיבות משפחתיות בלתי צפויות. נוסף על כך, רחב ורות באו מעמים גויים, ובכך נרמז כבר מן ההתחלה שפועלו של המשיח לא יהיה מוגבל לישראל בלבד.

החלק מגיע בכוונה לשיאו ב״דוד המלך״. כך מתי שב ומדגיש את השושלת המלכותית שממנה היה המשיח עתיד לבוא.

(פס׳ ו׳–י״א)
«6 ישי היה אביו של דוד המלך; דוד היה אביו של שלמה (אמו הייתה אלמנתו של אוריה החתי). 7 שלמה היה אביו של רחבעם; רחבעם היה אביו של אביה; אביה היה אביו של אסא; 8 אסא היה אביו של יהושפט; יהושפט היה אביו של יורם; יורם היה אביו של עוזיה; 9 עוזיה היה אביו של יותם; יותם היה אביו של אחז; אחז היה אביו של חזקיה; 10 חזקיה היה אביו של מנשה; מנשה היה אביו של אמון; אמון היה אביו של יאשיה; 11 יאשיה היה אביהם של יכניה ואחיו (שנולדו בזמן גלות בבל).»

מתי ממשיך בשושלת מלכי יהודה.

האזכור של ״אלמנתו של אוריה החתי״ מזכיר את חטאו של דוד בלי להזכיר אפילו את שמה של בת־שבע. כך הבשורה אינה מסתירה את חולשותיהם של אבותיו של המשיח.

החלק מסתיים בגלות בבל, אחד מאירועי הדין הגדולים בתולדות ישראל.

לזרעו של דוד ניתנו הבטחות גדולות, אך חוסר נאמנותם של העם ושל מלכיו הוביל לבסוף לגלות. הממלכה נפלה, ירושלים נכבשה והעם הובל בשבי.

אולם הדין לא ביטל את הבטחת אלוהים לדוד. השושלת נמשכת גם לאחר גלות בבל, ולבסוף מובילה אל המשיח.

כך מתי מתאר היסטוריה שיש בה הן את חוסר נאמנותו של האדם ואת תוצאותיו והן את נאמנותו של אלוהים למה שהבטיח.

(פס׳ י״ב–ט״ז)
«12 לאחר הגלות לבבל: יכניה היה אביו של שאלתיאל; שאלתיאל היה אביו של זרובבל; 13 זרובבל היה אביו של אביהוד; אביהוד היה אביו של אליקים; אליקים היה אביו של עזור; 14 עזור היה אביו של צדוק; צדוק היה אביו של יכין; יכין היה אביו של אליהוד; 15 אליהוד היה אביו של אלעזר; אלעזר היה אביו של מתן; מתן היה אביו של יעקב; 16 יעקב היה אביו של יוסף (שהיה בעלה של מרים, אמו של ישוע המשיח).»

לאחר הגלות מתי ממשיך את רשימת היוחסין עד שהוא מגיע ליוסף.

אולם בהגיעו לישוע, מתי משנה במכוון את ניסוחו. הוא אינו אומר שיוסף היה אביו של ישוע, אלא שיוסף היה בעלה של מרים, אמו של ישוע המשיח.

בכך הוא מכין את הקרקע לתיאור לידתו מבתולה, שאותו יפתח מיד לאחר מכן. מבחינה חוקית ישוע שייך לשושלת דוד באמצעות יוסף, אך לידתו לא באה בדרך ההולדה האנושית הרגילה.

מתי מסיים ומזהה את ישוע במפורש כמשיח המובטח.

(פס׳ י״ז)
«אם כן, ארבעה־עשר דורות חלפו מאברהם אבינו ועד דוד המלך, ארבעה־עשר דורות מאז דוד המלך ועד גלות בבל וארבעה־עשר דורות מגלות בבל עד המשיח.»

מתי מארגן במכוון את רשימת היוחסין בשלוש קבוצות של ארבעה־עשר דורות.

אין פירוש הדבר שהוא מבקש לספק רשימה מלאה של כל דור ודור. כפי שאפשר היה לעשות ברשימות יוחסין מקראיות, מתי משמיט כמה שמות מוכרים מן התנ״ך כדי לארגן את השושלת בהתאם למטרת סיפורו.

שלושת השלבים מדגישים את הרגעים הגדולים בהיסטוריה המובילה אל המשיח: מאברהם ועד כינון המלוכה בימי דוד; מדוד ועד הדין שהביא לגלות בבל; ומן הגלות ועד בוא המשיח.

סביר שגם המספר ארבעה־עשר מחזק את הדגש על דוד, שכן הערך המספרי של האותיות המרכיבות את שמו בעברית מסתכם בארבעה־עשר. אם כך, אפילו מבנה רשימת היוחסין מצביע שוב על כך שישוע הוא המשיח המובטח מזרע דוד.

מכל מקום, הנקודה המרכזית ברורה: ההבטחות שניתנו לאברהם ולדוד לא נעלמו עם חלוף הדורות ואף לא בעקבות דין הגלות. ההיסטוריה נמשכת עד ישוע המשיח.

משמעויות

• ישוע הוא המשיח המובטח: כבר מן ההתחלה מתי מציג את ישוע כמשיח שעם ישראל ציפה לו.
• ישוע הוא המשיח המובטח מזרע דוד: הוא שייך לשושלת המלכותית של דוד והוא המלך שאליו הצביעה הבטחת אלוהים.
• ישוע הוא מזרע אברהם: בו מתקדמות לקראת התגשמותן ההבטחות שניתנו לאברהם, ובהן הברכה המיועדת גם לגויים.
• הדין לא ביטל את הבטחות אלוהים: גם לאחר גלות בבל שמר אלוהים על השושלת שתוביל אל המשיח.
• נאמנותו של אלוהים עומדת גם לנוכח חולשת האדם: חטאים, כישלונות ונסיבות קשות לא יכלו לסכל את מה שאלוהים הבטיח.

יישומים

• בטח בנאמנותו של אלוהים: הוא נשאר נאמן להבטחותיו גם כאשר התגשמותן נפרשת על פני דורות רבים.
• אל תניח לעיכוב לגרום לך לפקפק באלוהים: חלוף הזמן אינו אומר שהוא שכח את מה שהבטיח.
• אל תחשוב שחולשת האדם יכולה לסכל את מטרות אלוהים: ההיסטוריה של רשימת היוחסין הזאת מלאה באנשים בלתי מושלמים, ובכל זאת אלוהים נשאר נאמן.
• הכר בישוע כמשיח וכמלך המובטח: מתי רוצה שתקרא את כל בשורתו לאור זהותו הזאת.
• קרא את ההיסטוריה המקראית מתוך חיפוש אחר התגשמות הבטחות אלוהים: בואו של המשיח אינו אירוע מבודד, אלא שיאה של היסטוריה ארוכה של הבטחה ותקווה.

סיכום

במתי א׳:א׳–י״ז מתי מציג את ישוע כמשיח, שמוצאו מיוחס לדוד המלך ולאברהם אבינו. רשימת היוחסין סוקרת את ההיסטוריה מאברהם ועד כינון המלוכה בימי דוד, מדוד ועד הדין שהביא לגלות בבל, ומן הגלות ועד בוא המשיח. אף שההיסטוריה הזאת הייתה רצופה חטא, כישלון ודין, הבטחות אלוהים לא בוטלו. השושלת נמשכה עד יוסף ומרים, אמו של ישוע. כך כבר מתחילת הבשורה מראה מתי שישוע הוא המלך המובטח, ובו מתלכדות ההבטחות הגדולות שניתנו לאברהם ולדוד.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שאתה נשאר נאמן להבטחותיך מדור לדור.

תודה לך שבישוע המשיח אנו רואים את התגשמות ההבטחות הגדולות שנתת לאברהם ולדוד, ושלא חולשת האדם ולא דין הגלות יכלו לסכל את דברך.

עזור לנו לבטוח בנאמנותך גם כאשר עלינו להמתין ועדיין איננו מבינים כיצד תקיים את מה שהבטחת.

ותן לנו, בעודנו לומדים את הבשורה הזאת, להכיר יותר ויותר את ישוע המשיח, המשיח המובטח ומלכנו, ולהיענות לו בציות ובביטחון.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.