יוחנן ט׳:ח׳–י״ב:
תגובת השכנים ועדותו של האיש

הפירוש הנכון ליוחנן ט׳:ח׳–י״ב

לאחר שישוע מעניק ראייה לאיש שהיה עיוור מלידה (יוחנן 9:1–7), הסיפור מציג את תגובתם של מי שהכירו אותו קודם לכן. השינוי כה ברור, עד שאחדים אפילו מטילים ספק אם מדובר באותו אדם. האיש מאשר את זהותו ומספר בפשטות כיצד ישוע פקח את עיניו, אף שבשלב הזה הוא עדיין יודע עליו מעט מאוד.

(פס׳ ח׳)
«שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה: ”האם זהו אותו קבצן עיוור?“»

השכנים והאנשים שהכירו את האיש קודם לכן נדהמים כשהם רואים אותו.

הם זוכרים אותו על פי מצבו הקודם: הוא היה הקבצן העיוור.

עצם השאלה מראה שהשינוי בולט לעין ושמי שהכירו את מצבו הקודם יכולים לראות שמשהו יוצא דופן אכן התרחש.

(פס׳ ט׳)
«אחדים השיבו: ”כן.“ ואחדים אמרו: ”לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם“, הרהרו בקול. ”אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!“ הקבצן בא לעזרתם וקרא ”אני האיש!“»

הדעות נחלקות.

אחדים מזהים אותו מיד, ואחרים חושבים שרק מדובר באדם הדומה לו מאוד.

האיש עצמו מכריע לבסוף את השאלה כשהוא קורא:

«אני האיש!»

כך מתברר בבירור שהאיש שהיה עיוור מלידה והאיש שכעת רואה הם אותו אדם. אין מדובר באדם אחר שדומה לו, אלא באותו אדם שמצבו השתנה זה עתה.

(פס׳ י׳)
«”כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?“ שאלו.»

לאחר שזהותו מתבררת, השאלה משתנה.

כעת הדיון כבר אינו בעיקר אם מדובר באותו אדם, אלא:

«כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?»

הריפוי עצמו נעשה כעת למוקד השיחה. האנשים שהכירו את עיוורונו רוצים לדעת כיצד אירע דבר כה ברור לעיניהם.

(פס׳ י״א)
«והקבצן סיפר להם: ”אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!“»

האיש מספר בפשטות מה קרה.

הוא מזהה את מי שריפא אותו כ«אדם בשם ישוע».

לאחר מכן הוא מתאר את האירועים כפי שחווה אותם: ישוע מרח משחה על עיניו, אמר לו לשטוף אותן בבריכת השילוח, וכאשר עשה כדבריו יכול היה לראות.

האופן שבו הוא מדבר על ישוע חשוב להבנת התפתחות הפרק. בשלב הזה הוא אומר רק: «אדם בשם ישוע».

עדיין אין בדבריו הבנה עמוקה יותר של זהותו של ישוע. הבנתו תלך ותתפתח ככל שייחקר ויחשוב על מה שאירע.

(פס׳ י״ב)
«”היכן האיש הזה עכשיו?“ שאלו האנשים. ”איני יודע“, השיב הקבצן.»

לאחר ששומעים את סיפורו, האנשים שואלים היכן ישוע נמצא כעת.

האיש משיב בפשטות: «איני יודע».

הדבר מאשר שבשלב הזה ידיעתו על ישוע עדיין מוגבלת. הוא חווה באופן ישיר את מעשהו ויכול לספר מה אירע, אך אפילו אינו יודע היכן נמצא מי שריפא אותו.

כך הסיפור משאיר פתוחה את השאלה שתעמוד במרכז חלק גדול מן הפרק: מי הוא באמת ישוע?

משמעויות

• הריפוי ניתן לבדיקה פומבית: מי שהכירו את האיש קודם לכן יכולים לראות שכעת הוא רואה.
• האיש יכול להעיד על מה שישוע עשה גם כשהוא עדיין יודע עליו מעט: הבנתו את ישוע עדיין מוגבלת.
• מעשהו של ישוע מעורר שאלות: השינוי מביא את מי שהכירו את האיש לחקור כיצד קיבל את ראייתו.
• הסיפור מבהיר שמדובר באותו אדם: הוא עצמו מתעקש על זהותו מול מי שמטילים ספק.
• הכרתו של האיש את ישוע תלך ותתפתח: בשלב הזה הוא מזהה אותו רק כ«אדם בשם ישוע».

יישומים

• דבר אמת על מה שאתה יודע: האיש אינו מגזים בידיעתו, אלא מספר בדיוק מה אירע.
• אל תעמיד פנים שאתה יודע על המשיח יותר ממה שאתה באמת יודע: כששואלים אותו היכן ישוע, הוא משיב בפשטות «איני יודע».
• שים לב למעשיו של ישוע: מי שהכירו את האיש ראו לפניהם שינוי שדרש הסבר.
• בקש להבין מיהו ישוע, ולא רק מה עשה: האיש כבר מכיר את מעשהו, אך עדיין עליו להתקדם בהבנת זהותו.

סיכום

ביוחנן ט׳:ח׳–י״ב השכנים והאנשים שהכירו את הקבצן העיוור נדהמים לראות שכעת הוא רואה. אחדים מזהים אותו, ואחרים חושבים שרק מדובר באדם הדומה לו, אך הוא עצמו מתעקש: «אני האיש!». כאשר שואלים אותו כיצד הוא יכול לראות, הוא מספר בפשטות ש«אדם בשם ישוע» מרח משחה על עיניו, אמר לו לשטוף אותן בבריכת השילוח, ולאחר שעשה כדבריו הוא יכול היה לראות. אולם כששואלים אותו היכן ישוע נמצא, הוא משיב שאינו יודע. הסיפור מאשר בפומבי את מציאות הריפוי ומראה שהאיש יכול להעיד על מה שישוע עשה, אף שידיעתו על ישוע עדיין מוגבלת.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך על המעשים שעשית באמצעות בנך ועל העדות שהם נותנים עליו.

תן לנו כנות לדבר אמת על מה שאנו יודעים וענווה להודות במה שעדיין איננו מבינים.

עזור לנו לשים לב למעשיו ולדבריו של ישוע ולגדול בהכרה אמיתית של מיהו.

הדריך אותנו באמת שלך ככל שאנו ממשיכים לקבל את מה שגילית על בנך.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.