יוחנן ט׳:ל״ה–מ״א:
ישוע מתגלה לאיש ומעמת את העיוורון הרוחני
יוחנן ט׳:ל״ה–מ״א (OHD)
הפירוש הנכון ליוחנן ט׳:ל״ה–מ״א
לאחר שהאיש שקיבל את ראייתו גורש החוצה (יוחנן 9:13–34), ישוע פוגש אותו שוב. לאורך הפרק הבנתו על ישוע הלכה וגדלה: תחילה דיבר על «אדם בשם ישוע», אחר כך אמר שהוא «נביא שנשלח על־ידי אלוהים», ולבסוף טען שישוע בא מאלוהים. כעת ישוע עצמו יגלה לו עוד על זהותו. המפגש מגיע לשיאו כשהאיש מאמין ומשתחווה לו, בעוד ישוע מציג את הניגוד בין מי שמקבלים ראייה לבין מי שחושבים שהם רואים אך נשארים באשמתם.
(פס׳ ל״ה)
«כאשר שמע ישוע את הדבר, הוא פגש בקבצן ושאל אותו: ”האם אתה מאמין בבן האדם?“»
ישוע שומע שגירשו את האיש ופוגש אותו.
לאחר כל החקירה סביב השאלה מיהו ישוע, כעת ישוע עצמו נוטל את היוזמה ומוביל את האיש אל השאלה המכרעת:
«האם אתה מאמין בבן האדם?»
המוקד כבר אינו רק כיצד נפקחו עיניו, אלא מיהו זה שפקח אותן.
השאלה הזאת מכינה את נקודת השיא של התהליך שהתפתח לאורך כל הפרק.
(פס׳ ל״ו)
«”מיהו?“ שאל האיש. ”אני רוצה להאמין בו.“»
האיש עדיין אינו יודע מיהו בן־האדם שעליו ישוע מדבר, אך הוא מראה נכונות להאמין ברגע שיכיר אותו:
«מיהו? אני רוצה להאמין בו».
תשובתו מאשרת שהבנתו עדיין אינה שלמה. הוא כבר הכיר בכך שישוע הוא נביא ושבא מאלוהים, אך עדיין עליו להבין במלואו מיהו.
כך מראה התפתחות הפרק שהבנתו של האיש צומחת בהדרגה ולא הייתה שלמה מן ההתחלה.
(פס׳ ל״ז)
«”ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע“ השיב ישוע.»
ישוע מזדהה ישירות: «ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע».
יש עוצמה מיוחדת גם במילים הראשונות: «ראית אותו».
האיש שנולד עיוור יכול כעת לראות את מי שנתן לו ראייה.
(פס׳ ל״ח)
«”כן, אדוני,“ קרא האיש, ”אני מאמין!“ והוא השתחווה לישוע.»
תגובתו מיידית:
«כן, אדוני, אני מאמין!»
ולאחר מכן הוא משתחווה לישוע.
התהליך שהתחיל ב«אדם בשם ישוע» (יוחנן ט׳:י״א) מגיע כאן לשיאו. האיש כבר אינו רק מכיר בכך שישוע עשה מעשה יוצא דופן או שבא מאלוהים; כעת הוא מאמין בישוע ומשתחווה לו. בכך מגיע תהליך הכרתו לשיאו, בהתאם לזהותו כבן־האלוהים שהבשורה מגלה.
העובדה שישוע מקבל את ההשתחוויה הזאת מחזקת את הזהות יוצאת הדופן שהבשורה הולכת ומגלה עליו.
(פס׳ ל״ט)
«”אני באתי לעולם לשם משפט – להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים“, אמר ישוע.»
ישוע אומר:
«אני באתי לעולם לשם משפט».
הדבר אינו סותר את יוחנן ג׳:י״ז, שם נאמר שאלוהים לא שלח את בנו לעולם כדי להרשיע את העולם, וגם לא את יוחנן ח׳:ט״ו, שם אמר ישוע בהקשר ההוא שאינו שופט איש עתה.
מטרת בואו אינה בראש ובראשונה לבצע מיד את המשפט הסופי; עם זאת, נוכחותו של ישוע מביאה לידי משפט בכך שהיא חושפת כיצד כל אדם מגיב לאור.
זה בדיוק מה שהתרחש לאורך הפרק.
האיש שהתחיל את הסיפור כעיוור מבחינה גופנית קיבל ראייה והגיע להאמין בישוע. לעומתו, אלה שרואים את עצמם כפיקחים וכמסוגלים לשפוט נכונה דוחים בהדרגה את המעשה שניצב לנגד עיניהם.
לכן ישוע אומר שבא «להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים».
הניגוד ברור: אלה שאינם רואים מקבלים ראייה, ואילו אלה הבטוחים ביכולתם לראות נחשפים כעיוורים.
האור מגלה את מצבו האמיתי של כל אדם. מי שמכיר בצורך שלו יכול לקבל ראייה; מי שרואה את עצמו כמי שכבר מבין ובכל זאת דוחה את ישוע חושף את עיוורונו שלו.
(פס׳ מ׳)
«הפרושים שעמדו שם שאלו: ”האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?“»
כמה מן הפרושים שהיו שם מבינים שדברי ישוע נוגעים גם להם.
לכן הם שואלים:
«האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?»
השאלה מראה שהם דוחים את האפשרות שהם עצמם שייכים למי שאינם רואים. הם מחשיבים את עצמם לאנשים המסוגלים להבחין נכונה בדברים השייכים לאלוהים.
ישוע משיב דווקא לביטחון הזה.
(פס׳ מ״א)
«”אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים“, הסביר ישוע. ”אולם אתם טוענים שאתם רואים, ולכן אתם אשמים.“»
ישוע אינו אומר רק: «אילו הייתם מודים שאתם עיוורים, לא הייתם אשמים».
ניסוח כזה משנה מעט את דבריו.
הוא אומר:
«אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים».
הניגוד הוא בין חוסר ראייה אמיתי לבין הטענה שיש לאדם ראייה בעוד הוא דוחה את האור שניצב לפניו.
הפרושים האלה טוענים שהם רואים.
כלומר, הם רואים את עצמם כמסוגלים להבחין נכון מי בא מאלוהים ומי חוטא. אך מעשהו של ישוע היה לפניהם, הם חקרו את שאירע, שמעו את עדותו של האיש ואת עדות הוריו, ובכל זאת המשיכו לדחות את מי שעשה את הנס.
לכן ישוע מסיק שהם אשמים.
אחריותם קשורה דווקא לאור שניצב לפניהם ושאותו הם מסרבים לקבל. אין מדובר באנשים שפשוט חסר להם מידע; הם טוענים שהם רואים ובכל זאת דוחים את מה שאלוהים שם לנגד עיניהם.
הדבר מתחבר היטב לנושא האור שהחל ביוחנן ח׳:י״ב ושב והופיע ביוחנן ט׳:ה׳.
משמעויות
- ישוע מוביל את האיש להכרה עמוקה יותר בזהותו: הריפוי הגופני לא היה סוף המפגש.
- הבנתו של האיש בנוגע לישוע מתקדמת עד שהוא מאמין בו ומשתחווה לו: תגובתו תואמת את זהותו של ישוע כבן־האלוהים שהבשורה מגלה.
- ישוע מקבל את השתחווייתו של האיש: תגובתו תואמת את הזהות שישוע זה עתה גילה לו.
- בואו של ישוע מביא לידי משפט בכך שהוא חושף את מצבם האמיתי של בני האדם: התגובה לאור מגלה מי מקבל ראייה ומי נשאר עיוור.
- הטענה שאדם רואה אינה מבטיחה הבנה אמיתית: הפרושים בטוחים בראייתם, אך דוחים את הראיות שניצבות לפניהם.
- דחיית האור שניתן לאדם משאירה עליו אשמה: אחריותם של הפרושים קשורה דווקא לכך שהם טוענים שהם רואים ובכל זאת דוחים את ישוע.
יישומים
- בקש להכיר מיהו ישוע, ולא רק מה הוא יכול לעשות: האיש התחיל בחוויית ריפוי, אך הסיפור מגיע לשיאו כשהוא מכיר בישוע, מאמין בו ומשתחווה לו.
- הגב למה שישוע מגלה על עצמו: כאשר הוא מגלה לאיש מיהו, האיש משיב: «כן, אדוני, אני מאמין!».
- אל תבטח ביכולתך שלך לראות: הכרה נכונה בישוע דורשת קבלה של האור שהוא מגלה.
- אל תדחה את מה שאלוהים שם בבירור לפניך: הפרושים חקרו את הנס ובכל זאת המשיכו להתנגד למשמעותו.
- השתחווה לישוע על מי שהוא: האיש מגיב לגילוי של ישוע באמונה ובהשתחוויה.
סיכום
ביוחנן ט׳:ל״ה–מ״א ישוע פוגש את האיש שקיבל את ראייתו לאחר שגורש ושואל אותו אם הוא מאמין בבן־האדם. כאשר האיש שואל מיהו כדי שיוכל להאמין בו, ישוע מתגלה אליו ישירות: «ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע». האיש משיב: «כן, אדוני, אני מאמין!» ומשתחווה לו, וכך מגיעה לשיאה התפתחות הבנתו בנוגע לישוע; אמונתו והשתחווייתו תואמות את זהותו כבן־האלוהים שהבשורה מגלה. לאחר מכן מסביר ישוע שבואו לעולם לשם משפט חושף את מצבם האמיתי של בני האדם: מי שאינם רואים יכולים לקבל ראייה, בעוד מי שחושבים את עצמם לפיקחים מתגלים כעיוורים. הפרושים שואלים אם גם הם נכללים בין העיוורים, וישוע משיב שדווקא מפני שהם טוענים שהם רואים ובכל זאת דוחים את מה שניצב לפניהם, הם נשארים אשמים. כך האיש שהתחיל את הפרק עיוור מבחינה גופנית מסיים כשהוא רואה ומאמין בישוע, בעוד אלה שבטוחים בראייתם נחשפים בעיוורונם האמיתי.
תפילה
אבינו, אנו מודים לך שבישוע המשיח גילית לנו את בנך ושבו נתת את האור המאפשר להכיר באמת.
עזור לנו לקבל בענווה את מה שישוע מגלה על עצמו ולהגיב כמו האיש ההוא: להאמין בו ולהשתחוות לו.
שמור אותנו מלבטוח בהבנתנו שלנו בזמן שאנו דוחים את האור ששמת לפנינו.
תן לנו עיניים להכיר באמת ולב המוכן לקבל את בנך כפי שהוא באמת.
אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.
טקסט התנ״ך נלקח מתוך Westminster Leningrad Codex (WLC).
Westminster Hebrew Institute, Philadelphia
נחלת הכלל (Public Domain).
מקור דיגיטלי: Digital Bible Library (DBL).
unitedbiblesocieties.org
הטקסט של הברית החדשה נלקח מתוך
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
זכויות יוצרים © 1979, 2009 על ידי Biblica, Inc. נעשה שימוש בהתאם לרישיון
Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc
Licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Used in accordance with the license
“Biblica” is a trademark registered in the United States Patent and Trademark Office by Biblica, Inc. Used with permission