יוחנן ט׳:א׳–ז׳:
ישוע נותן ראייה לעיוור מלידה ומגלה את מעשי אלוהים

הפירוש הנכון ליוחנן ט׳:א׳–ז׳

לאחר שהכריז: ״אני אור העולם״ (יוחנן 8:12), פוגש ישוע אדם שמעולם לא היה מסוגל לראות. הריפוי שיבוא אינו רק הפגנת כוח, אלא אות הממחיש את מה שישוע הכריז זה עתה על עצמו. בד בבד, המפגש מתקן את הדרך שבה התלמידים מפרשים סבל ומכין ניגוד שישלוט בכל הפרק: אדם העיוור מבחינה גופנית יתחיל לראות, בעוד אחרים הטוענים שהם רואים יגלו עיוורון עמוק הרבה יותר.

(פס׳ א׳)
«ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה.»

יוחנן מדגיש כבר מן ההתחלה שהאיש היה עיוור מלידה.

הוא לא איבד את ראייתו בשלב מאוחר יותר ולא היה מדובר במחלה חדשה: הוא מעולם לא היה מסוגל לראות.

הפרט הזה יהפוך את מה שישוע עומד לעשות ליוצא דופן עוד יותר, והוא יחזור ויוזכר בהמשך במהלך החקירה על הריפוי.

(פס׳ ב׳)
«”רבי,“ שאלו תלמידיו, ”מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?“»

התלמידים יוצאים מתוך הנחה שיש קשר ישיר בין עיוורונו של האיש לבין חטא מסוים.

שאלתם מניחה שמישהו מוכרח להיות האשם: האיש עצמו או הוריו.

הכתובים מלמדים שהסבל והמוות קיימים בעולם בגלל החטא, אך אין פירוש הדבר שכל מחלה או אסון מסוים נובעים ישירות מחטא מסוים של האדם הסובל מהם.

ישוע עומד לתקן בדיוק את דרך החשיבה הזאת.

(פס׳ ג׳)
«”לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו“, השיב ישוע. ”אדם זה נולד עיוור על־מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו.»

ישוע דוחה את שתי האפשרויות שהציגו התלמידים.

אין הוא אומר שהאיש או הוריו היו אנשים ללא חטא, אלא שאין להסביר את עיוורונו כתוצאה ישירה של חטא מסוים שעשה הוא או שעשו הוריו.

לאחר מכן משנה ישוע לחלוטין את מוקד הדיון. במקום לחפש מי אשם במצבו של האיש, הוא מכוון את תשומת הלב למה שאלוהים עומד לעשות: ״על־מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו״.

המצב שהתלמידים ראו רק כבעיה הזקוקה להסבר יהפוך לזירה שבה יתגלו מעשי אלוהים באמצעות ישוע.

(פס׳ ד׳)
«עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר.»

ישוע קושר מיד את מצבו של האיש לשליחותו שלו.

הוא נשלח מאת האב ועליו לעשות את מה שהטיל עליו שולחו כל עוד נמשך הזמן שבו ניתן לפעול.

דימוי אור היום מבטא את זמן הפעילות והשליחות הזה. הלילה מצביע על כך שהתקופה הזאת לא תישאר פתוחה לעד.

בהתפתחות הבשורה על־פי יוחנן, ישוע מתקדם אל מותו ואל חזרתו אל האב. משום כך קיימת דחיפות אמתית לעשות את המעשים שלשמם נשלח.

(פס׳ ה׳)
«כל עוד אני בעולם, אני אור העולם – אני מעניק לו את אורי.“»

ישוע חוזר על ההכרזה שכבר השמיע קודם לכן: ״אני אור העולם״ (יוחנן ח׳:י״ב).

כעת ההכרזה הזאת תיעשה גלויה באמצעות אות ממשי.

לפניו עומד אדם שמעולם לא ראה אור, וישוע עומד לתת לו ראייה.

אולם התפתחות הפרק תראה שהאות הגופני מצביע על מציאות עמוקה עוד יותר. האיש שמקבל ראייה יכיר בהדרגה מיהו ישוע, בעוד אחרים שיש להם ראייה גופנית יישארו חסרי יכולת להכיר בו.

לכן הריפוי אינו רק מפגין כוח: באמצעות מעשה הוא מגלה את מה שישוע אומר על עצמו — שהוא אור העולם.

(פס׳ ו׳)
«ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור.»

ישוע נוטל את היוזמה ועושה דבר בלתי רגיל: הוא יורק על הארץ, עושה משחה מן הרוק ומורח אותה על עיני העיוור.

יוחנן אינו מסביר מדוע בחר ישוע בדרך הזאת, ולכן אין צורך לייחס למשחה משמעות שהכתוב אינו נותן.

העיקר הוא שהריפוי נובע כולו מפעולתו ומסמכותו של ישוע. האיש עדיין לא ביקש דבר ולא הראה קודם לכן שום יכולת להשיב לעצמו את הראייה.

(פס׳ ז׳)
«”לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח“, אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.»

ישוע מצווה על האיש ללכת ולשטוף את עיניו בבריכת השילוח.

יוחנן מציין במפורש שהשם שילוח פירושו ״נשלח״. פרט זה משמעותי במיוחד בבשורה שבה ישוע שב ומכריז שהוא עצמו נשלח מאת האב. בלי להפוך את השם לאלגוריה, נראה שיוחנן מפנה את תשומת הלב לקשר הזה עם שליחותו של ישוע.

האיש מציית להוראה: הוא הולך, שוטף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.

התוצאה שלמה. מי שהיה עיוור מלידה מסוגל כעת לראות.

כך מתגלים באופן ממשי מעשי אלוהים שעליהם דיבר ישוע בפסוק 3, ומתחילה להיעשות גלויה הכרזתו: ״אני אור העולם״.

השלכות

• לא כל סבל של אדם מסוים ניתן לייחס לחטא מסוים: ישוע דוחה את ההסבר הפשטני הזה לעיוורונו של האיש.
• ישוע מגלה את מעשי אלוהים: הריפוי הופך את השליחות שקיבל מן האב לגלויה.
• ישוע הוא אור העולם: כאשר הוא נותן ראייה לעיוור, הוא ממחיש באמצעות אות את מה שהכריז על עצמו.
• לשליחותו של ישוע יש זמן שנקבע: הוא עושה בדחיפות את המעשים שלשמם נשלח.
• ישוע נוטל את היוזמה כלפי מי שאינו יכול לפתור את מצבו בעצמו: שיקומו של האיש מתחיל בפעולתו של המשיח.

יישומים

• אל תייחס במהירות את סבלו של אדם לחטא מסוים: התלמידים הניחו בדיוק זאת וישוע תיקן אותם.
• הבט במצבים קשים בחמלה לפני שאתה מחפש אשמים: ישוע ראה את האיש ופעל לטובתו.
• הכר בישוע כאור העולם: רק הוא יכול להעניק את האור שהאדם זקוק לו.
• הערך את הזמן שאלוהים נותן לך לעשות את רצונו: ישוע התייחס לשליחותו בדחיפות.
• הגב לדבריו של המשיח: האיש עשה כפי שנאמר לו ושב כשהוא רואה.

סיכום

ביוחנן 9:1–7 פוגש ישוע אדם שהיה עיוור מלידה. כאשר התלמידים שואלים מי חטא וגרם למצבו, ישוע דוחה את החיפוש אחר אשמה אישית ומפנה את תשומת הלב אל מעשי אלוהים שיתגלו בו. הוא אומר שעליהם למהר ולעשות לאור היום את מה שהטיל עליהם שולחו וחוזר ומכריז: ״אני אור העולם״. לאחר מכן הוא עושה משחה מן הרוק, מורח אותה על עיני האיש ושולח אותו לשטוף את עיניו בבריכת השילוח. האיש מציית ושב בעיניים פקוחות ובריאות. כך ממחיש ישוע באמצעות השבת ראייתו של עיוור מלידה את מה שהכריז זה עתה על עצמו: הוא האור שבא לעולם.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך ששלחת את ישוע המשיח כדי לגלות את מעשיך ושבו נתת לעולם את האור האמתי.

שמור אותנו מלשפוט בחיפזון את סבלם של אחרים או לחפש אשמים במקום שבו דברך אינו מתיר לנו לעשות זאת. הענק לנו חמלה וענווה מול מצבים שאיננו מבינים.

עזור לנו להכיר בישוע כאור העולם ולהגיב לדבריו בציות.

ולמד אותנו לנצל את הזמן שאתה נותן לנו כדי לעשות את רצונך ולחיות בהתאם לאור שגילית בבנך.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.