יוחנן ט׳:א׳–ז׳:
ישוע מעניק ראייה לעיוור מלידה ומגלה את מעשי אלוהים

הפירוש הנכון ליוחנן ט׳:א׳–ז׳

לאחר שהכריז «אני אור העולם» (יוחנן 8:12), ישוע פוגש אדם שהיה עיוור מלידה. הריפוי שיבוא אינו רק גילוי של כוח, אלא מעשה שבו יתגלה בפועל מה שישוע זה עתה אמר על עצמו. באותה שעה המפגש גם מתקן את הדרך שבה התלמידים מפרשים סבל ופותח עימות חדש סביב זהותו של ישוע.

(פס׳ א׳)
«ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה.»

יוחנן מדגיש כבר מן ההתחלה שהאיש היה עיוור מלידה.

הוא לא איבד את ראייתו בשלב מאוחר יותר ולא מדובר במצב שהתפתח לאחרונה: הוא מעולם לא היה מסוגל לראות.

הפרט הזה מעניק חשיבות מיוחדת למעשה שישוע עומד לעשות, והוא ישוב ויעלה בהמשך כאשר יחקרו את הריפוי.

(פס׳ ב׳)
«”רבי,“ שאלו תלמידיו, ”מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?“»

התלמידים יוצאים מתוך הנחה שעיוורונו של האיש חייב להיות קשור ישירות לחטא מסוים.

שאלתם מציגה שתי אפשרויות: או שהאיש עצמו חטא או שהוריו חטאו.

הכתובים מראים שהחטא הכניס סבל ומוות לעולם, אך אין פירוש הדבר שכל מחלה או צרה אישית נובעת ישירות מחטא מסוים של האדם הסובל ממנה.

ישוע מתקן בדיוק את צורת החשיבה הזאת.

(פס׳ ג׳)
«”לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו“, השיב ישוע. ”אדם זה נולד עיוור על־מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו.»

ישוע דוחה את שתי האפשרויות שהציגו התלמידים.

הוא אינו אומר שהאיש או הוריו היו אנשים ללא חטא. הוא אומר שאין להסביר את עיוורונו כתוצאה ישירה של חטא מסוים שעשה הוא או שעשו הוריו.

לאחר מכן ישוע משנה את מוקד השאלה. במקום לחפש אשמים, הוא מפנה את תשומת הלב אל כוחו וגבורתו של אלוהים שיתגלו באיש הזה.

המצב שהתלמידים רואים כבעיה הדורשת הסבר נעשה לזירה שבה יתגלה מעשה אלוהים באמצעות ישוע.

(פס׳ ד׳)
«עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר.»

ישוע קושר מיד את מצבו של האיש לשליחותו שלו.

הוא מדגיש שעליהם למהר לעשות את מה שהטיל עליהם שולחו כל עוד היום נמשך והזמן לפעולה עדיין פתוח.

דימוי היום מציין את הזמן שבו אפשר לפעול. הלילה מציין שהתקופה הזאת תגיע אל קצה.

במהלך הבשורה ישוע מתקדם אל המועד שבו פעילותו הציבורית תגיע לשיאה ולא תימשך באותה דרך.

(פס׳ ה׳)
«כל עוד אני בעולם, אני אור העולם – אני מעניק לו את אורי.“»

ישוע חוזר להצהרה שביוחנן ח׳:י״ב:

«כל עוד אני בעולם, אני אור העולם – אני מעניק לו את אורי».

כעת ההצהרה הזאת מלווה במעשה ממשי: לפניו עומד אדם שמעולם לא היה מסוגל לראות, וישוע עומד להעניק לו ראייה.

הריפוי ממחיש באופן מתאים במיוחד את מה שישוע אומר על עצמו כאור העולם.

בהמשך הפרק יתפתח גם ניגוד בין ראייה גופנית לבין הבנה רוחנית, אך כאן די לראות שהמעשה הבא מתאים ישירות להכרזתו של ישוע שהוא האור.

(פס׳ ו׳)
«ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור.»

ישוע נוטל את היוזמה ועושה דבר יוצא דופן: הוא יורק על הארץ, עושה משחה מן הרוק ומורח אותה על עיני האיש.

יוחנן אינו מסביר מדוע ישוע משתמש בדרך הזאת, ולכן אין צורך לייחס למשחה משמעות סמלית שהטקסט עצמו אינו נותן.

העיקר הוא שישוע פועל ישירות בנוגע למצבו של האיש ומכין את הריפוי שיושלם כאשר האיש יציית להוראה הבאה.

(פס׳ ז׳)
«”לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח“, אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.»

ישוע מצווה על האיש ללכת ולשטוף את עיניו בבריכת השילוח.

במקור שמו של המקום מוסבר כ«שלוח», רעיון המתאים לשם העברי השילוח.

הפרט הזה משמעותי בתוך בשורה שבה ישוע דיבר שוב ושוב על כך שנשלח בידי האב. עם זאת, יוחנן אינו מסביר במפורש קשר סמלי בין שם הבריכה לבין ישוע, ולכן אין צורך להפוך את הפרט הזה לאלגוריה.

האיש מציית להוראה: הוא הולך, שוטף את עיניו ושב כשהוא רואה.

התוצאה שלמה. מי שהיה עיוור מלידתו חוזר עם עיניים פקוחות ובריאות.

כך מתגלה בפועל כוחו של אלוהים שעליו דיבר ישוע בפסוק 3, והריפוי ממחיש באופן נראה את הכרזתו: «אני אור העולם».

משמעויות

• לא כל סבל אישי נובע מחטא מסוים: ישוע דוחה את ההסבר הזה בנוגע לעיוורונו של האיש.
• כוחו של אלוהים מתגלה באמצעות ישוע: הריפוי הוא חלק מן השליחות שניתנה לו.
• ישוע הוא אור העולם: כאשר הוא מעניק ראייה לאדם שמעולם לא ראה, מעשהו ממחיש באופן נראה את מה שהכריז על עצמו.
• לשליחותו של ישוע יש זמן מוגדר: עליו לעשות את מה שהוטל עליו כל עוד זמן הפעולה פתוח.
• ישוע נוטל את היוזמה לנוכח מצוקתו של האיש: הסיפור מתחיל בכך שישוע רואה אותו ופועל לטובתו.

יישומים

• אל תייחס בחיפזון את סבלו של אדם לחטא מסוים: התלמידים הניחו זאת וישוע תיקן אותם.
• התבונן בסבל בענווה לפני שאתה מחפש אשמים: איננו תמיד יודעים מדוע אירע מצב מסוים.
• הכר בישוע כאור העולם: מעשיו מגלים מיהו.
• הערך את הזמן שאלוהים נותן לך לעשות את רצונו: ישוע התייחס ברצינות לזמן של שליחותו.
• הגב לדבר המשיח: האיש עשה את מה שישוע אמר לו ושב כשהוא רואה.

סיכום

ביוחנן ט׳:א׳–ז׳ ישוע פוגש אדם שהיה עיוור מלידתו. כאשר התלמידים שואלים מי חטא וגרם למצבו, ישוע דוחה את ההסבר הזה ומפנה את תשומת הלב לכך שכוחו וגבורתו של אלוהים יתגלו בו. לאחר מכן הוא מדגיש שעליהם לעשות במהירות את מה שהטיל עליהם שולחו כל עוד היום נמשך, וחוזר ומכריז שהוא אור העולם. ישוע עושה משחה מן הרוק, מורח אותה על עיני האיש ושולח אותו לשטוף את עיניו בבריכת השילוח. האיש הולך, שוטף את עיניו ושב כשהוא רואה. כך הריפוי מגלה את כוחו של אלוהים וממחיש באופן נראה את הכרזתו של ישוע שהוא אור העולם.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך ששלחת את ישוע המשיח כדי לגלות את מעשיך ושבו נתת לעולם את האור האמיתי.

שמור אותנו מלשפוט בחיפזון את סבלם של אחרים או לחפש אשמים במקום שבו דברך אינו נותן לנו לעשות זאת.

תן לנו ענווה מול מצבים שאיננו מבינים ועזור לנו להכיר בישוע כאור העולם.

למד אותנו להגיב לדבריו ולנצל את הזמן שאתה נותן לנו כדי לעשות את רצונך.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.