יוחנן ח׳:ל״ט–מ״ז:
האבהות האמיתית ודחיית האמת
יוחנן ח׳:ל״ט–מ״ז (OHD)
הפירוש הנכון ליוחנן ח׳:ל״ט–מ״ז
לאחר שהראה שהיותם זרע אברהם אינה מבטיחה חירות אמיתית או יחס נכון עם אלוהים (יוחנן 8:31–38), ישוע מעמיק כעת את הדיון. שומעיו מתעקשים שאברהם הוא אביהם ולבסוף טוענים שגם אלוהים עצמו הוא אביהם. ישוע משיב שהאבהות האמיתית ניכרת בדמיון אל האב: אברהם היה מקבל את האמת שבאה מאלוהים, בעוד הם מבקשים להרוג את מי שמוסר להם את האמת ששמע מאלוהים; ואילו אלוהים היה באמת אביהם, היו אוהבים את הבן שהוא שלח.
(פס׳ ל״ט)
«”אברהם הוא אבינו!“ השיבו היהודים. אולם ישוע השיב: ”אילו הייתם בני אברהם, הייתם נוהגים כמוהו.»
שומעיו מתעקשים: «אברהם הוא אבינו!»
ישוע כבר הכיר בכך שהם זרע אברהם מבחינה גופנית (יוחנן ח׳:ל״ז), אך כעת הוא מבחין בין מוצא לבין אבהות אמיתית. היותם מצאצאי אברהם אינו אומר באופן אוטומטי שהם נוהגים כבניו האמיתיים.
כאשר ישוע אומר: «אילו הייתם בני אברהם, הייתם נוהגים כמוהו», אין כוונתו רק למעשים טובים באופן כללי. אברהם הגיב לאלוהים מתוך קבלה וצייתנות למה שאלוהים גילה לו.
אילו היו באמת בני אברהם במובן הזה, תגובתם לשליחו של אלוהים הייתה דומה לזו של אברהם.
(פס׳ מ׳)
«אולם עתה מבקשים אתם להרוג אותי על שסיפרתי לכם את האמת אשר שמעתי מאלוהים. אברהם מעולם לא היה עושה דבר כזה!»
ישוע מציג את הראיה שסותרת את טענתם.
הוא סיפר להם את האמת אשר שמע מאלוהים, אך הם מגיבים בכך שהם מבקשים להרגו.
לכן הוא אומר:
«אברהם מעולם לא היה עושה דבר כזה!»
אברהם הגיב לדבר אלוהים; הם, לעומת זאת, מבקשים להרוג את מי שמוסר להם את האמת שקיבל מאלוהים.
התנהגותם מראה אפוא שאף שהם זרע אברהם מבחינה גופנית, הם אינם נוהגים כבניו האמיתיים.
(פס׳ מ״א)
«ואילו אתם עושים את מעשי אביכם האמתי.“ ”אין אנו ממזרים! יש לנו אב אחד – האלוהים!“ טענו.»
ישוע מתעקש שמעשיהם חושפים אבהות אחרת.
הם מגיבים בהעלאת טענתם מדרגה: הם כבר אינם אומרים רק שאברהם הוא אביהם, אלא שיש להם אב אחד – אלוהים.
המילים «אין אנו ממזרים» אינן מוסברות כאן במפורש. הן עשויות לבטא את טענתם שהם שייכים באופן לגיטימי לעמו של אלוהים ולא נולדו מתוך חוסר נאמנות אליו. יש מפרשים שראו בהן גם רמז אפשרי נגד לידתו של ישוע, אך יוחנן אינו אומר זאת במפורש.
העיקר נמצא במה שהם אומרים מיד אחר כך:
«יש לנו אב אחד – האלוהים!»
ישוע בוחן מיד את אמיתות הטענה הזאת.
(פס׳ מ״ב)
«אולם ישוע המשיך: ”אילו אלוהים היה באמת אביכם, אזי הייתם אוהבים אותי, שהרי באתי אליכם מאת האלוהים. לא באתי על דעת עצמי – אלוהים שלח אותי.»
הוא מציג את המבחן המכריע לאבהות שהם טוענים לה.
אילו אלוהים היה באמת אביהם, הם היו אוהבים את ישוע, מפני שהוא בא אליהם מאת אלוהים ונשלח על־ידו.
אי אפשר לטעון ליחס אמיתי עם האב ובו בזמן לדחות את הבן שהוא שלח.
לכן יחסם לישוע סותר את טענתם שאלוהים הוא אביהם.
(פס׳ מ״ג)
«האם אתם יודעים מדוע אינכם מבינים את דברי? מפני שאינכם מסוגלים להקשיב לי.»
ישוע מסביר שחוסר ההבנה שלהם אינו בעיה שכלית בלבד.
הם שומעים את דבריו מבחינה חיצונית, אך אינם מסוגלים להקשיב לו באמת.
הבעיה נמצאת ביחסם לישוע ובשייכות שמעשיהם חושפים. דחיית האמת מונעת מהם לקבל את דבריו.
הפסוק הבא חושף במפורש את שורש אותה התנגדות.
(פס׳ מ״ד)
«השטן הוא אביכם, ואתם רוצים לעשות את חפצו! הוא היה רוצח ונשאר רוצח; הוא שונא את האמת, כי אין בו שמץ של אמת; כל דבריו הם שקר בכוונה תחילה, שהרי הוא מלך השקרים.»
ישוע מזהה לבסוף את «אביכם האמתי» שאליו רמז קודם לכן.
מתנגדיו מראים דמיון לשטן מפני שהם רוצים לעשות את חפצו.
ישוע מתאר אותו תחילה כמי ש«היה רוצח ונשאר רוצח». כבר מראשית ההיסטוריה האנושית פעולתו של השטן הייתה קשורה למוות, והכתובים מראים במהירות כיצד החטא הוביל גם לרצח.
לאחר מכן ישוע מציג אותו כהפך הגמור מן האמת: «אין בו שמץ של אמת», וכל דבריו הם שקר. לכן הוא מתואר כ«מלך השקרים».
הדברים מזכירים במיוחד את תרמית הנחש בבראשית ג׳:ד׳–ה׳, שבה השקר הוביל את האדם אל החטא והמוות.
כך מתברר הניגוד: שומעיו רוצים להרוג את ישוע ודוחים את האמת שהוא אומר; דווקא בכך הם מגלים דמיון למי שמתואר כרוצח וכשקרן.
(פס׳ מ״ה)
«אינכם מאמינים לי משום שאני אומר את האמת.»
ישוע מראה עד כמה עמוקה התנגדותם.
הם אינם דוחים אותו מפני שמצאו שקר בדבריו, אלא דווקא מפני שהוא אומר את האמת.
כך מתחדד הניגוד שבפסוק הקודם: ישוע מדבר את האמת שמקורה באלוהים, ואילו הם מגלים זיקה לשקר.
(פס׳ מ״ו)
«האם יכול מישהו מכם להוכיח אותי על איזשהו עוון? ואם אני אומר את האמת, מדוע אינכם מאמינים לי?»
ישוע מציב בפניהם אתגר יוצא דופן: הוא מזמין אותם להוכיח שהוא אשם בחטא כלשהו.
איש מהם אינו יכול להוכיח עליו עוון שמבטל את יושרו.
לכן השאלה הבאה חדה עוד יותר: אם אינם יכולים להוכיח בו חטא והוא אומר את האמת, מדוע אינם מאמינים לו?
התשובה אינה נמצאת בשקר כלשהו אצל ישוע, אלא במצבם של אלה שמסרבים לקבל את דבריו.
(פס׳ מ״ז)
«ילדי האלוהים מקשיבים בשמחה לקול אביהם, אולם אתם אינכם מקשיבים, כי אינכם ילדי האלוהים!“»
ישוע מסיים בכך שהוא חושף את שורש הדיון כולו.
ילדי האלוהים מקשיבים לקולו ומקבלים את דבריו.
מתנגדיו, לעומת זאת, אינם מקשיבים לדברי ישוע. ומכיוון שהוא מוסר את מה שקיבל מאלוהים, דחיית דבריו מראה שאינם ילדי האלוהים, למרות טענתם שאלוהים הוא אביהם.
כך הופך ישוע לחלוטין את טענתם שבפסוק 41. הם אומרים: «יש לנו אב אחד – האלוהים!»; ישוע מראה שתגובתם לדבריו של אלוהים מוכיחה את ההפך.
משמעויות
- אבהות אמיתית ניכרת בדמיון אל האב: המעשים מגלים למי אדם דומה ולמי הוא שייך באמת.
- היותו של אדם מזרע אברהם אינה מבטיחה שהוא בן אברהם במובן האמיתי: התגובה לגילוי של אלוהים היא מכרעת.
- אי אפשר לאהוב את האב ולדחות את הבן: מי ששייך באמת לאלוהים מקבל את ישוע, שאותו אלוהים שלח.
- השטן מאופיין ברצח ובשקר: מי שדוחים את האמת ומבקשים להרוג את ישוע מגלים דמיון אליו.
- התגובה לדברי ישוע חושפת את היחס לאלוהים: ילדי אלוהים מקשיבים לדבריו.
יישומים
- אל תבטח בזהות דתית שקיבלת בירושה: השתייכות למסורת אינה מחליפה תגובה אמיתית לאלוהים.
- קבל את ישוע כמי שבא מאלוהים ונשלח על־ידו: אי אפשר לטעון שאתה אוהב את אלוהים ובו בזמן לדחות את בנו.
- אהב את האמת גם כשהיא מעמתת את רעיונותיך או רצונותיך: התנגדות לה מקשיחה את הלב יותר ויותר.
- בחן מה מעשיך מגלים: ההתנהגות מראה מה באמת שולט בחייך.
- הקשב לדברי אלוהים מתוך נכונות לציית: קבלת דברי המשיח מעידה על יחס אמיתי עם אלוהים.
סיכום
ביוחנן ח׳:ל״ט–מ״ז מתנגדיו של ישוע טוענים תחילה שאברהם הוא אביהם ולאחר מכן שאלוהים עצמו הוא אביהם. ישוע מראה שמעשיהם סותרים את שתי הטענות. אברהם היה מגיב כראוי לאמת שבאה מאלוהים, בעוד הם מבקשים להרוג את מי שמספר להם את האמת ששמע מאלוהים. ואילו אלוהים היה באמת אביהם, הם היו אוהבים את ישוע, מפני שהוא בא מאת אלוהים ונשלח על־ידו. לבסוף ישוע מזהה את האבהות שמעשיהם משקפים בפועל: הם רוצים להרוג ודוחים את האמת, ובכך מגלים דמיון לשטן, שאותו ישוע מתאר כרוצח וכמלך השקרים. הדיון מסתיים בכך שישוע מראה שילדי אלוהים מקשיבים לדבריו; משום כך דחיית דבריו חושפת שלמרות טענותיהם הדתיות, הם אינם ילדי האלוהים.
תפילה
אבינו, אנו מודים לך שבאמצעות ישוע המשיח דיברת את האמת והראית לנו בבירור מיהו.
שמור אותנו מלבטוח רק בעברנו, במסורותינו או במה שאנו טוענים על עצמנו.
תן לנו לב שאוהב את בנך, מקבל את דבריו ומגיב בציות לאמת שבאה ממך.
הצל אותנו מן השקר ומכל דבר שמביא אותנו להתנגד לאמת שלך. עשה שדברינו ומעשינו יראו שאנו באמת שייכים לך.
אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.
טקסט התנ״ך נלקח מתוך Westminster Leningrad Codex (WLC).
Westminster Hebrew Institute, Philadelphia
נחלת הכלל (Public Domain).
מקור דיגיטלי: Digital Bible Library (DBL).
unitedbiblesocieties.org
הטקסט של הברית החדשה נלקח מתוך
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
זכויות יוצרים © 1979, 2009 על ידי Biblica, Inc. נעשה שימוש בהתאם לרישיון
Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc
Licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Used in accordance with the license
“Biblica” is a trademark registered in the United States Patent and Trademark Office by Biblica, Inc. Used with permission