יוחנן ח׳:ל״א–ל״ח:
החירות האמיתית והתגובה לדבריו של ישוע

הפירוש הנכון ליוחנן ח׳:ל״א–ל״ח

לאחר שיוחנן ציין שיהודים רבים האמינו בישוע (יוחנן 8:30), ישוע פונה כעת אל שומעיו ומראה מה מאפיין תלמיד אמיתי: לקיים את דבריו ולהמשיך בהם. כאשר הוא מבטיח להם חירות, הם פונים מיד להיותם זרע אברהם. ישוע מגלה אז שהעבדות האמיתית היא העבדות לחטא ושרק הבן יכול להעניק חירות אמיתית. בכך הוא גם מתחיל להראות שהיותם צאצאים גופניים של אברהם אינה מספיקה כדי לקבוע את מצבו האמיתי של אדם לפני אלוהים.

(פס׳ ל״א)
«על כן הוא אמר להם: ”אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת.»

ישוע פונה אל יהודים שהאמינו בו, כפי שיוחנן אמר זה עתה בפסוק הקודם.

כעת הוא מוסיף דבר שיראה את ממשות התלמידות: «אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת».

לקיים את דבריו פירושו להמשיך במה שישוע אמר, להישאר נאמנים להוראתו ולא לעזוב אותה כאשר היא מעמתת את הדעות או הציפיות שלהם.

ישוע אינו מציג את ההתמדה בדבריו כמעשה שבאמצעותו אדם קונה או מרוויח את מעמדו כתלמיד. הוא מציג אותה כמאפיין של התלמיד האמיתי.

הדיון הבא יראה מדוע ההצהרה הזאת נחוצה: דבריו של ישוע מתחילים מיד להתעמת עם תפיסותיהם של שומעיו.

(פס׳ ל״ב)
«אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!“»

קיום דבריו של ישוע מוביל לידיעת האמת.

אין מדובר רק בצבירת מידע נכון. האמת קשורה ישירות לדבר שישוע מגלה ולמציאות על אלוהים, על החטא ועל החיים שהוא מגלה.

אז ישוע אומר:

«אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!»

המשך השיחה מסביר מיד על איזו חירות הוא מדבר. שומעיו חושבים על עבדות אנושית או חברתית, אך ישוע מוביל את הדיון אל העבדות לחטא.

(פס׳ ל״ג)
«”זרע אברהם אנחנו,“ קראו היהודים לעומתו, ”ומעולם לא היינו עבדים לאיש. כיצד, אם כן, אתה אומר שנהיה בני־חורין?“»

שומעיו מגיבים משום שההבטחה לחירות מרמזת שהם נמצאים כעת במצב כלשהו של עבדות.

לכן הם פונים לזהותם ואומרים: «זרע אברהם אנחנו».

הם גם טוענים: «ומעולם לא היינו עבדים לאיש».

האמירה בולטת לנוכח תולדות ישראל, שכללו תקופות של שעבוד ושלטון זר. עם זאת, נראה שעיקר טענתם הוא החירות והמעמד שהם מייחסים לעצמם בשל היותם צאצאי אברהם.

כך או כך, הם עדיין אינם מבינים על איזו עבדות ישוע מדבר.

(פס׳ ל״ד)
«”אני אומר לכם במלוא האמת,“ ענה ישוע, ”כל מי שחוטא הוא עבד לחטא,»

ישוע מבהיר מיד את סוג העבדות שאליו הוא מתכוון:

העבדות לחטא.

ישוע אומר: «כל מי שחוטא הוא עבד לחטא».

בכך הוא מציג את החטא לא רק כדבר שאדם עושה, אלא כאדון המשעבד את מי שחי תחת שליטתו.

לכן החירות שהם באמת זקוקים לה אינה שחרור מכוח פוליטי או ממצב חברתי, אלא שחרור משלטונו של החטא.

(פס׳ ל״ה–ל״ו)
«35 ולעבד אין כל זכויות, בעוד שלבן יש את כל הזכויות. 36 לכן, אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת!»

ישוע ממשיך בדימוי של עבד ובן.

לעבד אין כל זכויות, ואילו לבן יש את כל הזכויות. הניגוד מדגיש את ההבדל בין מעמדו של העבד לבין סמכותו ומעמדו של הבן.

אז מגיע ישוע אל הנקודה המכרעת: «אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת!»

החירות האמיתית אינה נובעת מהיותם זרע אברהם או מן המעמד שהם מייחסים לעצמם. היא תלויה בבן.

מאחר שישוע זה עתה זיהה את העבדות עם החטא, החירות שהבן מעניק היא בהקשר הזה חירות משלטונו של החטא.

(פס׳ ל״ז)
«אני יודע שזרע אברהם אתם, אולם יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי.»

ישוע מכיר במפורש במוצאם הגופני:

«אני יודע שזרע אברהם אתם».

הוא אינו חולק על עובדה זו.

אך מיד הוא מראה את הסתירה שבין זהותם לבין תגובתם אליו:

«יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי».

הניסוח מראה שדבריו של ישוע אינם מתקבלים אצלם. במקום לקבל אותם ולהמשיך בהם, כפי שישוע דרש בפסוק 31, יש מהם שמתנגדים להם עד כדי רצון להרגו.

(פס׳ ל״ח)
«אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם.“»

כעת מציב ישוע ניגוד בינו לבין שומעיו.

הוא אומר: «אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם».

ישוע עדיין אינו מזהה כאן במפורש למי הוא מתכוון במילים «אביכם». העניין יתפתח מיד בפסוקים הבאים, ולכן אין צורך להקדים את ההסבר.

לעת עתה הניגוד ברור: המילים והמעשים חושפים את המקור שממנו אדם פועל. ישוע מדבר מתוך יחסו אל אביו; מעשי שומעיו מצביעים על מקור אחר, שאותו יסביר בהמשך.

משמעויות

• התלמיד האמיתי ממשיך בדברי ישוע: הוא אינו מאופיין רק בתגובה ראשונית, אלא בהמשך קבלת הוראתו.
• האמת שישוע מגלה מביאה לחירות: החירות הזאת קשורה ישירות לשחרור מן העבדות לחטא.
• החטא משעבד: ישוע מציג אותו ככוח שאדם יכול להימצא תחת שליטתו.
• רק הבן יכול להעניק חירות אמיתית: מוצא משפחתי או זכויות חיצוניות אינם יכולים לשחרר משלטון החטא.
• מוצא גופני לבדו אינו קובע את מצבו האמיתי של אדם: ישוע מכיר בכך שהם זרע אברהם, אך גם אומר שיש ביניהם מי שאינם יכולים לסבול את דבריו ורוצים להרגו.
• התגובה לדברי ישוע חושפת את מצבו האמיתי של האדם: המשך בדבריו מאפיין תלמיד אמיתי, ואילו דחייתם חושפת מציאות אחרת.

יישומים

• המשך בדברי ישוע: אל תסתפק בשמיעה ראשונית, אלא המשך לקבל ולציית למה שהוא מלמד.
• אפשר לאמת של המשיח לעמת את תפיסותיך: המשך בדבריו פירושו לא לעזוב אותם כאשר הם מתקנים את מה שחשבת.
• הכר בכוחו המשעבד של החטא: אל תתייחס אליו כאל דבר זניח או כדבר שנמצא לחלוטין בשליטתך.
• בקש חירות אמיתית בבן: רק ישוע יכול לשחרר משלטון החטא.
• אל תבטח בזכויות משפחתיות או דתיות: מצבו האמיתי של האדם מתגלה בתגובתו לישוע ולדבריו.

סיכום

ביוחנן ח׳:ל״א–ל״ח ישוע פונה ליהודים שהאמינו בו ומלמד שהתלמידים האמיתיים מאופיינים בכך שהם מקיימים את דבריו וממשיכים בהם. כך הם יכירו את האמת, והאמת תוציא אותם לחופשי. כאשר שומעיו פונים להיותם זרע אברהם ודוחים את הרעיון שהם עבדים, ישוע מגלה שהעבדות האמיתית היא העבדות לחטא ושרק הבן יכול להוציא אדם לחירות אמיתית. אף שישוע מכיר בכך שהם זרע אברהם מבחינה גופנית, הוא גם אומר שיש ביניהם מי שרוצים להרגו מפני שאינם יכולים לסבול את דבריו. כך מתחיל ישוע להראות שמוצא חיצוני אינו מספיק: התגובה לדבריו חושפת מציאות עמוקה הרבה יותר.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבאמצעות בנך גילית את האמת שיכולה להוציא אותנו לחירות אמיתית.

עזור לנו להמשיך בדברי ישוע המשיח ולקבל אותם גם כאשר הם מעמתים את מחשבותינו ואת דרך חיינו.

הראה לנו את חומרת החטא ושמור אותנו מן המחשבה שנוכל להשתחרר משלטונו בכוחות עצמנו.

עשה שנבקש את חירותנו רק בבנך ושדבריו ימצאו מקום אמיתי בקרבנו.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.