יוחנן ח׳:ל״א–ל״ח:
החירות האמתית והתגובה לדבריו של ישוע

הפירוש הנכון ליוחנן ח׳:ל״א–ל״ח

לאחר שיוחנן מציין שרבים האמינו בישוע (יוחנן 8:30), פונה ישוע אל אותם שומעים ומעמיד מבחן מכריע: תלמידים אמתיים מקיימים את דבריו. כאשר הוא מבטיח להם חירות, הם פונים מיד אל היותם זרע אברהם. ישוע מראה שהעבדות האמתית היא העבדות לחטא ושרק הבן יכול להעניק חירות אמתית. כך הוא גם מתחיל להבחין בין היות אדם מצאצאי אברהם מבחינה גופנית לבין חיים התואמים באמת למה שמאפיין את בניו האמתיים.

(פס׳ ל״א)
«על כן הוא אמר להם: ”אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת.»

ישוע פונה כעת ליהודים שהגיבו לדבריו באמונה.

אולם תגובה ראשונית אינה מספקת. הוא אומר להם: ״אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת״.

״לקיים״ פירושו להמשיך בדבריו, להחזיק בהם ולא לנטוש את מה שישוע לימד כאשר דבריו מעמתים או נעשים קשים לקבלה.

לכן ההתמדה בדבריו אינה מעשה שבאמצעותו אדם מרוויח את הזכות להיות תלמיד, אלא דבר המוכיח את ממשותה של תלמידות אמתית.

הדיון הבא יראה בדיוק מדוע ההבהרה הזאת הייתה נחוצה: אחדים שהגיבו בתחילה בחיוב יגיעו לבסוף להתנגד לדבריו של ישוע.

(פס׳ ל״ב)
«אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!“»

קיום דבריו של ישוע מוביל להכרת האמת.

כאן ״האמת״ אינה רק רכישת מידע נכון. היא מתייחסת למציאות על אלוהים ועל האדם שישוע בא לגלות.

לדעת את האמת הזאת פירושו לקבל באמת את ההתגלות הבאה מן האב באמצעות הבן.

והאמת הזאת מביאה חירות.

הפסוקים הבאים מסבירים מיד על איזו חירות ישוע מדבר: חירות מן העבדות לחטא.

(פס׳ ל״ג)
«”זרע אברהם אנחנו,“ קראו היהודים לעומתו, ”ומעולם לא היינו עבדים לאיש. כיצד, אם כן, אתה אומר שנהיה בני־חורין?“»

שומעיו מגיבים מפני שהבטחת החירות מרמזת שהם נמצאים כעת תחת סוג כלשהו של עבדות.

לכן הם פונים להיותם זרע אברהם ודוחים את האפשרות שהם עבדים.

הטענה מפתיעה, שכן ישראל ידע תקופות שונות של שעבוד בידי עמים זרים, וגם באותו זמן יהודה הייתה תחת שלטון רומי. עם זאת, ככל הנראה הם נשענים בעיקר על מעמדם כזרע אברהם ועל החירות שקישרו לזהות הזאת.

בכל מקרה, הם עדיין מבינים את דברי ישוע במונחים חיצוניים. ישוע עומד להראות שקיימת עבדות עמוקה הרבה יותר.

(פס׳ ל״ד)
«”אני אומר לכם במלוא האמת,“ ענה ישוע, ”כל מי שחוטא הוא עבד לחטא,»

ישוע מביא את הדיון אל הבעיה האמתית.

העבדות שעליה הוא מדבר אינה תלויה במצב פוליטי. כל מי שחוטא הוא עבד לחטא.

החטא אינו מוצג רק כסדרה של מעשים בודדים, אלא ככוח המשעבד את האדם.

לכן החירות שישוע מציע חייבת להגיע עמוק הרבה יותר מן הנסיבות החיצוניות של האדם.

(פס׳ ל״ה–ל״ו)
«ולעבד אין כל זכויות, בעוד שלבן יש את כל הזכויות. לכן, אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת!»

כעת משתמש ישוע בדימוי של בית.

העבד יכול להיות בתוך הבית, אך אין לו מעמד וזכויות כמו לבן. הבן, לעומת זאת, שייך לבית ומחזיק בזכויותיו.

הדימוי מעמת ישירות את ביטחונם של שומעיו. היותם זרע אברהם מבחינה גופנית אינו מבטיח כשלעצמו שהם מחזיקים בחירות ובמעמד שהם מניחים שיש להם.

לאחר מכן מפנה ישוע את הדימוי אל עצמו: ״אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת!״

הוא בעל הסמכות להעניק להם את החירות שהם צריכים. ומכיוון שהבעיה שזה עתה זיהה היא העבדות לחטא, החירות האמתית היא השחרור משלטונו באמצעות הבן.

(פס׳ ל״ז)
«אני יודע שזרע אברהם אתם, אולם יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי.»

ישוע אינו מכחיש שהם זרע אברהם מבחינה גופנית.

הבעיה היא שמוצאם החיצוני אינו תואם את תגובתם האמתית לאלוהים.

יש ביניהם מי שרוצים להרוג את ישוע מפני שאינם יכולים לסבול את דבריו. הם אינם מאפשרים למה שהוא מגלה למצוא בהם מקום ולפעול בהם.

כך מתחיל להתבהר הניגוד: הם יכולים להיות זרע אברהם לפי הבשר ובאותו זמן לפעול בדרך שאינה תואמת את אברהם.

(פס׳ ל״ח)
«אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם.“»

ישוע מסיים בהצבת ניגוד בין שתי אבהויות.

הוא מספר את מה שראה אצל אביו, ואילו שומעיו עושים את מה שראו אצל ״אביהם״.

ישוע עדיין אינו מזהה כאן במפורש למי הוא מתכוון. הדיון ימשיך לפתח את השאלה הזאת בפסוקים הבאים.

העיקר בשלב זה הוא שדבריו ומעשיו של אדם מגלים למי הוא שייך באמת.

ישוע מגלה את האב באמצעות דבריו; גם התנהגות מתנגדיו תגלה את המקור האמתי של מעשיהם.

השלכות

• התלמיד האמתי מקיים את דבריו של ישוע: תגובה ראשונית צריכה להתגלות בהתמדה.
• האמת שישוע מגלה מביאה חירות אמתית: אין מדובר רק בידיעה שכלית.
• החטא משעבד: מי שנמצא תחת שלטונו זקוק לשחרור.
• רק הבן יכול להעניק חירות אמתית: מוצא, דת או זכויות חיצוניות אינם יכולים לשחרר מן החטא.
• מוצא גופני אינו מבטיח יחס אמתי עם אלוהים: תגובתו של אדם לישוע מגלה את מצבו הרוחני האמתי.

יישומים

• קיים את דבריו של ישוע: אל תסתפק בתגובה ראשונית למשיח.
• אפשר לאמת של המשיח לעמת את חייך: לדעת אותה פירושו לקבל אותה ולהישאר בה.
• הכר בכוחו המשעבד של החטא: אל תתייחס אליו כאל דבר חסר חשיבות שאתה מסוגל לשלוט בו בכוחות עצמך.
• חפש את החירות האמתית בבן: רק המשיח יכול לשחרר משלטון החטא.
• אל תבטח בזכויות דתיות או משפחתיות: הדבר המכריע הוא כיצד אתה מגיב לישוע ולדבריו.

סיכום

ביוחנן 8:31–38 פונה ישוע ליהודים שהגיבו באמונה ומסביר שתלמידים אמתיים ניכרים בכך שהם מקיימים את דבריו. קיום דבריו מוביל להכרת האמת, והאמת מוציאה לחופשי. כאשר שומעיו נשענים על היותם זרע אברהם ודוחים את האפשרות שהם עבדים, מגלה ישוע שהעבדות האמתית היא שלטון החטא ושרק הבן יכול להעניק חירות אמתית. אף שהוא מכיר בכך שהם זרע אברהם מבחינה גופנית, הוא גם מצביע על כך שיש ביניהם מי שרוצים להרוג אותו מפני שאינם יכולים לסבול את דבריו. כך הוא מתחיל להראות שהזהות האמתית לפני אלוהים אינה תלויה רק במוצא, אלא בתגובה לישוע ולדבריו.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבאמצעות בנך גילית את האמת שיכולה להוציא אותנו לחופשי באמת.

עזור לנו לקיים את דבריו של ישוע המשיח ולא להסתפק בשמיעתם לזמן קצר בלבד.

הראה לנו את חומרת החטא ושחרר אותנו מן הביטחון בכוחותינו, במסורותינו או בזכויותינו כדי לעמוד לפניך כראוי.

אפשר לנו לחפש את חירותנו רק בבנך, ושדבריו ימצאו בנו מקום אמתי וינחו את דרך מחשבתנו וחיינו.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.