יוחנן ח׳:כ״א–ל׳:
ישוע מזהיר מפני חוסר אמונה ומגלה את זהותו

הפירוש הנכון ליוחנן ח׳:כ״א–ל׳

לאחר שהצהיר שהוא אור העולם ודיבר על יחסו אל האב (יוחנן 8:12–20), ישוע ממשיך להראות מהן התוצאות של דחייתו. שומעיו שייכים לעולם הזה ואינם מבינים לא את מוצאו ולא את יעדו, בעוד מקומו של ישוע בשמים והוא אינו מן העולם הזה. לכן הוא מזהיר אותם שאם לא יאמינו במיהו, ימותו בחטאיהם. באותה שעה הוא מודיע שזהותו תתברר כאשר בן־האדם יורם על הצלב.

(פס׳ כ״א)
«”אני הולך מכאן“, המשיך ישוע. ”אתם תחפשו אותי ותמותו בחטאיכם. אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך.“»

ישוע חוזר ומודיע על עזיבתו, כפי שכבר עשה קודם לכן (יוחנן ז׳:ל״ג–ל״ד). הוא ישוב אל האב ששלח אותו, אך הפעם מוסיף אזהרה חמורה: «אתם תחפשו אותי ותמותו בחטאיכם».

הבעיה של שומעיו אינה רק שלא יוכלו ללכת אחריו מבחינה גופנית. אם ימשיכו לדחות אותו, ימותו כשהם עדיין נושאים את מציאות החטא ואשמתו. לכן «אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך» מבטא הפרדה עמוקה הרבה יותר ממרחק גאוגרפי: כל עוד הם נשארים בחוסר אמונה, אינם יכולים לחלוק את מקומו של ישוע אצל האב.

(פס׳ כ״ב)
«”האם הוא עומד להתאבד?“ תמהו היהודים. ”למה הוא מתכוון באמרו: ’אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך‘?“»

היהודים מפרשים את דבריו באופן גופני ותוהים אם ישוע מתכוון להתאבד.

שוב מראה יוחנן את המרחק בין מה שישוע מגלה לבין הדרך שבה שומעיו מבינים אותו. הם אינם מבינים שהוא מדבר על שובו אל האב.

(פס׳ כ״ג)
«ישוע הסביר להם: ”מקומי בשמים מעל, ואילו מקומכם בארץ למטה; אתם שייכים לעולם הזה, ואני איני מהעולם הזה.»

ישוע מסביר את שורש חוסר ההבנה שלהם.

הוא אומר להם: «מקומי בשמים מעל, ואילו מקומכם בארץ למטה; אתם שייכים לעולם הזה, ואני איני מהעולם הזה».

ההבדל אינו גאוגרפי בלבד. ישוע מדבר על מוצא ושייכות. הוא בא מן האב, בעוד שומעיו חושבים ושופטים מתוך הסדר האנושי המנותק מאלוהים.

משום כך הם אינם מבינים באמת מאין בא ישוע ולאן הוא הולך.

(פס׳ כ״ד)
«משום כך אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; אם לא תאמינו שאני הוא תמותו בחטאיכם.“»

כעת מסביר ישוע מדוע לחוסר האמונה יש תוצאות חמורות כל־כך: עליהם להאמין במיהו.

המילים «אני הוא» חשובות במיוחד. בפסוק 24 ישוע אומר: «אם לא תאמינו שאני הוא תמותו בחטאיכם». הניסוח היווני egō eimi עומד כאן ללא תוספת מפורשת, והוא מופיע שוב בהמשך הפרק.

הלשון הזאת מזכירה גם הצהרות של אלוהים בישעיהו, ובייחוד את ישעיהו מ״ג:י׳, שם אלוהים קורא לעמו לדעת, להאמין ולהבין שהוא הוא. לכן אין לצמצם את דברי ישוע להצהרה סתמית על זהותו.

(פס׳ כ״ה)
«”מי אתה?“ שאלו. ”אני הוא זה שאמרתי לכם כל הזמן“, השיב ישוע.»

השאלה הבאה נוגעת ישירות בלב הדיון: «מי אתה?»

ישוע אינו מציג כעת זהות חדשה. הוא משיב: «אני הוא זה שאמרתי לכם כל הזמן». כלומר, הדברים שהוא אומר על עצמו תואמים למה שכבר גילה לאורך הדיון.

הבעיה אינה שישוע הסתיר את זהותו, אלא ששומעיו אינם מקבלים כראוי את מה שהוא מגלה על עצמו.

(פס׳ כ״ו)
«”יש לי הרבה דברים לומר עליכם, לשפוט ולהרשיע אתכם, אך איני עושה זאת. אני מוסר לכם אך ורק מה שנאמר לי על־ידי שולחי, שהוא האמת.“»

ישוע אומר שיש לו דברים רבים לומר עליהם, לשפוט ולהרשיע אותם, אך אינו עושה זאת כעת. במקום זאת הוא מדגיש שהוא מוסר להם אך ורק את מה שנאמר לו על־ידי שולחו, וששולחו הוא האמת.

שוב מראה ישוע שאינו מדבר על דעת עצמו, אלא כנציגו הנאמן של האב.

(פס׳ כ״ז)
«והם עדיין לא הבינו שהוא התכוון לאלוהים.»

יוחנן מסביר במפורש ששומעיו עדיין אינם מבינים שישוע מדבר על אלוהים.

אף שישוע חוזר שוב ושוב לדבר על שולחו, הם אינם מבינים במלואו למי הוא מתכוון. חוסר ההבנה שלהם בנוגע לאב הולך אפוא יחד עם חוסר ההבנה שלהם בנוגע לישוע עצמו.

(פס׳ כ״ח)
«ישוע המשיך: ”כאשר תרימו את בן־האדם (על הצלב), תדעו ותבינו שאני הוא המשיח ושאיני עושה דבר על דעת עצמי, אלא אני מספר לכם מה שלימד אותי אבי.»

ישוע מודיע שיגיע הזמן שבו ירימו את בן־האדם.

בבשורת יוחנן הביטוי הזה מצביע על מותו בצליבה. ישוע כבר דיבר על הרמת בן־האדם ביוחנן ג׳:י״ד, ובהמשך הבשורה עצמה תסביר שלשון זו מצביעה על האופן שבו ימות (יוחנן י״ב:ל״ב–ל״ג).

אולם הרמת בן־האדם לא תהיה רק מותו; היא תהיה גם מאורע שבו תתגלה האמת על זהותו. לכן בתרגום העברי ישוע אומר: «כאשר תרימו את בן־האדם (על הצלב), תדעו ותבינו שאני הוא המשיח».

אין פירוש הדבר בהכרח שכל מי שיראו את המאורעות יאמינו בו. הכוונה היא שמה שיתרחש עם בן־האדם יגלה את האמת על מיהו ישוע ויראה שאינו עושה דבר על דעת עצמו, אלא מדבר בהתאם למה שלימד אותו אביו.

(פס׳ כ״ט)
«שולחי תמיד איתי; הוא לא נטש אותי, כי אני עושה תמיד את הטוב בעיניו.“»

ישוע מאשר שוב שמי ששלח אותו נמצא איתו. הוא אינו פועל בנפרד מן האב ואינו פועל בניגוד לרצונו.

לכן הוא יכול לומר:

«הוא לא נטש אותי, כי אני עושה תמיד את הטוב בעיניו».

דבריו מבטאים את ציותו המושלם של הבן ואת ההתאמה השלמה בין מעשיו לבין רצון האב.

(פס׳ ל׳)
«כשדיבר ישוע דברים אלה, יהודים רבים האמינו שהוא המשיח.»

דברי ישוע מביאים לתגובה מיידית: יהודים רבים מאמינים שהוא המשיח.

יוחנן אינו מוסיף כאן הסתייגות לגבי אמונתם. הדיון יימשך מיד עם היהודים שהאמינו בו, וישוע ידבר אז על הצורך להישאר בדברו (יוחנן ח׳:ל״א).

לעת עתה עלינו להשאיר את דברי הטקסט כפי שהם: יהודים רבים האמינו שהוא המשיח.

משמעויות

• דחיית ישוע משאירה את האדם בחטאיו: הוא מזהיר שמי שלא יאמינו במיהו ימותו בחטאיהם.
• ישוע בא מלמעלה ואינו מן העולם הזה: מוצאו אצל האב ושייכותו שונה מזו של שומעיו.
• «אני הוא» היא הצהרה יוצאת דופן על זהותו של ישוע: הלשון מזכירה את האופן שבו אלוהים מגלה את עצמו בכתובים.
• הרמת בן־האדם תגלה מיהו ישוע: מותו יהיה חלק מגילוי זהותו ומשליחותו שקיבל מן האב.
• ישוע אינו פועל בנפרד מן האב: הוא מוסר את מה שקיבל ממנו ועושה תמיד את הטוב בעיניו.
• דברי ישוע דורשים תגובה: בשעה שאמר את הדברים האלה, יהודים רבים האמינו שהוא המשיח.

יישומים

• האמֵן בישוע בהתאם למי שהוא באמת: אל תצמצם אותו למורה או לדוגמה דתית בלבד.
• קח ברצינות את אזהרתו בנוגע לחטא: דחיית הבן פירושה להישאר בחטאים.
• קבל את מה שישוע מגלה על מוצאו: הוא בא מלמעלה ואינו מן העולם הזה.
• ראה את מותו לאור זהותו: בן־האדם הורם כחלק מהשלמת השליחות שקיבל מן האב.
• למד מציותו של ישוע: הוא עשה תמיד את הטוב בעיני האב.

סיכום

ביוחנן ח׳:כ״א–ל׳ ישוע חוזר ומודיע על עזיבתו ומזהיר שמי שימשיכו לדחות אותו ימותו בחטאיהם ולא יוכלו לבוא למקום שאליו הוא הולך. לאחר מכן הוא מסביר את ההבדל היסודי בינו לבין שומעיו: מקומם בארץ למטה והם שייכים לעולם הזה, בעוד מקומו בשמים והוא אינו מן העולם הזה. לכן הוא אומר שעליהם להאמין ש«אני הוא». כששואלים אותו מיהו, ישוע ממשיך להפנות אל האב ששלח אותו ומודיע שכאשר ירימו את בן־האדם על הצלב, ידעו ויבינו שהוא המשיח ושאינו עושה דבר על דעת עצמו. לבסוף הוא אומר ששולחו תמיד איתו מפני שהוא עושה תמיד את הטוב בעיניו. בשעה שישוע אומר את הדברים האלה, יהודים רבים מאמינים שהוא המשיח.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבבנך גילית לנו מיהו ומאין בא.

עזור לנו להאמין באמת בישוע ולא להישאר בחטאינו מתוך דחיית עדותו.

תן לנו הבנה להכיר בכך שהוא בא מלמעלה ושכל מעשיו תואמים את רצונך.

עזור לנו להתבונן במסירתו על הצלב ולהכיר בה את השלמת השליחות שקיבל ממך.

למד אותנו גם לחיות מתוך שאיפה לעשות את הטוב בעיניך, בעקבות ציותו המושלם של בנך.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.