יוחנן ח׳:י״ב–כ׳:
ישוע מכריז שהוא אור העולם ומשיב לדחייה

הפירוש הנכון ליוחנן ח׳:י״ב–כ׳

לאחר המחלוקות שהתרחשו במהלך חג הסוכות, ממשיך ישוע ללמד בפומבי בבית־המקדש. כעת הוא מכריז: ״אני אור העולם״, וכאשר הפרושים מערערים על תוקף עדותו, ישוע שב ומצביע על מוצאו, על יחסו אל האב ועל חוסר יכולתם להכיר מיהו באמת.

(פס׳ י״ב)
«ישוע דיבר שוב אל העם: ”אני אור העולם. כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את אור החיים“.»

ישוע אינו אומר רק שהוא מלמד על האור או מראה את הדרך אליו. הוא מכריז: ״אני אור העולם״.

דימוי האור כבר הופיע מראשית הבשורה. בישוע היו החיים, והחיים היו אור בני האדם (יוחנן א׳:ד׳–ה׳); הוא האור האמתי שבא לעולם (יוחנן א׳:ט׳).

נוסף על כך, הכרזה זו נאמרת בהקשר של חג הסוכות. במהלך החג הודלקו מנורות גדולות בחצר הנשים של בית־המקדש. רקע זה מעניק משמעות מיוחדת לדבריו של ישוע כשהוא מציג את עצמו כ״אור העולם״.

ישוע גם מסביר כיצד מקבלים את האור הזה: ״כל ההולך אחרי״.

ללכת אחריו אין פירושו רק להתפעל מתורתו, אלא להכיר בו, לקבל את דבריו וללכת בהדרכתו.

התוצאה כפולה: האדם הזה לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את ״אור החיים״. ביוחנן, החשכה מתארת את מצבם של מי שנשארים מנותקים מן ההתגלות ומן החיים שאלוהים נתן בבנו.

לכן ישוע אינו מציע רק מידע: הוא עצמו האור המוביל אל החיים.

(פס׳ י״ג)
«”אתה סתם מתפאר בעצמך ודבריך אינם מוכיחים דבר!“ קראו לעברו הפרושים.»

הפרושים אינם משיבים ישירות להכרזתו של ישוע שהוא אור העולם.

הם מערערים על תוקף עדותו. לדבריהם, מאחר שישוע מעיד על עצמו, דבריו אינם מוכיחים דבר.

הדבר מזכיר את הדיון הקודם ביוחנן 5:31–37, שבו ישוע כבר עסק בעיקרון שלפיו אין לקבוע עניין רק על סמך עדותו של אדם אחד.

אולם כעת משתמשים הפרושים בעיקרון הזה כדי לדחות את דבריו בלי לבחון מיהו ישוע ובלי להתייחס לשאר העדויות שכבר קיבלו.

(פס׳ י״ד)
«”אני אמנם מעיד על עצמי, אולם דברי נכונים, שכן אני יודע מאין באתי ולאן אני הולך.»

ישוע מבהיר שמצבו ייחודי. אף שהוא מעיד על עצמו, דבריו נכונים, מפני שיש בידו ידע שאין למאשימיו: הוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך.

אין הוא מדבר רק על נצרת, הגליל או יעד גאוגרפי אחר. ישוע יודע שבא מן האב ושאל האב ישוב.

נושא זה מתפתח מאז יוחנן 7. שומעיו חושבים שהם יודעים מאין בא מפני שהם מכירים פרטים חיצוניים מחייו, אך אינם יודעים את מוצאו האמתי. לכן הם מנסים להעריך מציאות שמימית לפי מידע אנושי בלבד ואינם יכולים לשפוט את עדותו כראוי.

(פס׳ ט״ו)
«אתם שופטים אותי לפי קנה־המידה של העולם, ואילו אני איני שופט איש עתה.»

דברי ישוע, ״אתם שופטים אותי לפי קנה־המידה של העולם״, מתארים את האופן שבו הפרושים מעריכים אותו: לפי מראית עין ואמות מידה אנושיות בלבד. הדבר מתחבר לאזהרתו הקודמת ב־יוחנן ז׳:כ״ד.

כאשר ישוע מוסיף ״אני איני שופט איש עתה״, אין הוא מכחיש שיש לו סמכות לשפוט. אותה בשורה כבר אמרה שהאב מסר את המשפט לבן (יוחנן 5:22, 27).

ישוע אינו שופט כמותם, לפי קנה־מידה אנושי. נוסף על כך, שליחותו באותו זמן אינה לבצע את משפט ההרשעה הסופי, אלא להביא לעולם את ההזדמנות לקבל חיים (יוחנן ג׳:י״ז).

לכן יכול הפסוק הבא לומר ללא סתירה שכאשר ישוע בכל זאת שופט, הוא שופט בצדק.

(פס׳ ט״ז)
«אם אני בכל זאת שופט, אני שופט בצדק, כי איני מחליט על דעת עצמי; אני מתייעץ עם אלוהים האב אשר שלח אותי.»

כאשר ישוע שופט, משפטו צודק מפני שאינו מחליט על דעת עצמו; הוא פועל יחד עם אלוהים האב אשר שלח אותו.

הדבר ממשיך אמת שכבר נקבעה קודם לכן: הבן אינו פועל על דעת עצמו, אלא בהתאמה מלאה עם האב (יוחנן 5:19–30). לכן משפטו אמתי וצודק.

(פס׳ י״ז–י״ח)
«התורה אומרת כי על־פי שני עדים יקום דבר, לא כן? ובכן, אני עד אחד, ואבי אשר שלחני הוא העד השני.“»

כעת משיב ישוע באמצעות העיקרון המשפטי שעליו הם עצמם נשענים.

התורה קבעה שעל־פי שניים או שלושה עדים יקום דבר (דברים י״ט:ט״ו).

הפרושים טוענים שישוע מעיד רק על עצמו. ישוע משיב שאינו לבדו:

הוא עד אחד, ואביו אשר שלח אותו הוא העד השני.

ישוע כבר הסביר כיצד האב מעיד עליו: באמצעות המעשים שנתן לו לעשות ובאמצעות הכתובים המעידים עליו (יוחנן ה׳:ל״ו–ל״ט).

לכן אויביו אינם חסרי עדות. הבעיה היא שהם דוחים את העדות שאלוהים עצמו העמיד לפניהם.

(פס׳ י״ט)
«”היכן אביך?“ שאלו אותו. ”אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני. לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי.“»

הפרושים שואלים: ״היכן אביך?״

השאלה מגלה שאינם מבינים את היחס שעליו ישוע מדבר, או שהם דורשים לזהות את העד השני שזה עתה הזכיר.

אולם ישוע מחזיר שוב את הדיון לבעיה היסודית: הם אינם מכירים באמת את האב.

הכרזה זו חריפה במיוחד משום שהיא מופנית אל אנשים שראו את עצמם כמי שמכירים את אלוהים ומגינים עליו.

ישוע מבהיר שאי־אפשר להפריד בין הכרת האב לבין הכרת הבן:

״לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי״.

אין פירוש הדבר שישוע והאב הם אותה אישיות. הכתוב עצמו מבדיל ביניהם ללא הרף: האב שולח והבן נשלח.

המשמעות היא שהבן מגלה בשלמות את האב. לכן דחיית הבן מוכיחה שגם את האב ששלח אותו אינם מכירים באמת.

(פס׳ כ׳)
«ישוע דיבר דברים אלה באגף האוצר בבית־המקדש, אולם איש לא אסר אותו, כי טרם הגיע המועד.»

יוחנן מציין שישוע אמר את הדברים האלה באגף האוצר בבית־המקדש. הדבר מדגיש את האופי הפומבי של הוראתו: ישוע לא הסתתר. ובכל זאת איש לא אסר אותו.

אין זה מפני שאויביו ויתרו. יוחנן שב ומסביר את הסיבה האמתית: ״טרם הגיע המועד״.

כפי שכבר אירע קודם לכן, ההתנגדות האנושית אינה יכולה להקדים את המועד שנקבע להשלמת שליחותו של ישוע.

השלכות

• ישוע אינו רק מביא אור: הוא אור העולם. החיים וההכרה האמתית של אלוהים נמצאים בו.
• ללכת אחרי ישוע פירושו לצאת מן החשכה: ההולך אחריו מקבל את אור החיים.
• שיפוט לפי קנה־המידה של העולם אינו יכול להכיר את ישוע כראוי: מתנגדיו העריכו אותו רק לפי אמות מידה אנושיות.
• לישוע סמכות לשפוט: ״אני איני שופט איש עתה״ אינו מבטל את סמכותו, אלא מנגיד את משפטו למשפט הפרושים ומבהיר ששליחותו באותו זמן אינה לבצע את ההרשעה הסופית.
• האב מאשר את עדותו של הבן: ישוע אינו פועל ואינו מדבר באופן עצמאי ממנו.
• אי־אפשר להכיר באמת את האב ובו בזמן לדחות את הבן: ישוע הוא המגלה את האב.
• המועד של ישוע נשאר תחת מטרת אלוהים: אויביו אינם יכולים להקדימו.

יישומים

• לך אחרי ישוע כאור העולם: לא די להכיר בדבריו; הנח לו לקבוע את כיוון חייך.
• אל תשפוט לפי מראית עין: בחן את האמת לפני שאתה מגיע למסקנות.
• אל תצמצם את ישוע לקטגוריות אנושיות בלבד: התייחס למה שהוא מגלה על מוצאו ועל יחסו אל האב.
• הקשב לעדות שאלוהים נתן על בנו: דבריו, מעשיו והכתובים מעידים עליו.
• בקש להכיר את האב באמצעות הבן: דחיית ישוע מונעת הכרה נכונה של מי ששלח אותו.

סיכום

ביוחנן 8:12–20 מכריז ישוע: ״אני אור העולם״, ומבטיח שכל ההולך אחריו לא יתעה שוב בחשכה אלא יקבל את אור החיים. הפרושים מערערים על עדותו, אך ישוע משיב שדבריו נכונים מפני שהוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך, ומפני שאביו אשר שלח אותו הוא העד השני. הוא אומר שהם שופטים אותו לפי קנה־המידה של העולם ושאינם מכירים לא אותו ולא את אביו. ישוע מראה שהכרתו קשורה באופן בלתי נפרד להכרת האב. למרות ההתנגדות, איש אינו אוסר אותו, מפני שטרם הגיע המועד. הקטע מראה שישוע הוא האור, שסמכותו באה מן האב ושבעייתם של שומעיו היא שאינם מכירים אותו באמת.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבבנך גילית את האור האמתי המעניק חיים.

אדוננו, עזור לנו לא ללכת בחשכה ולא לשפוט לפי קנה־המידה של העולם, אלא ללכת אחרי המשיח ולחיות באור שהוא נותן. הענק לנו הבנה ברורה כדי להכיר אותך באמצעות בנך.

אפשר לנו לבטוח באמתך, להכיר בסמכותו של המשיח ולחיות בהתאם למה שגילית. הדרכנו תמיד באורך והרחק אותנו מכל מה שמרחיק אותנו ממך.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.