יוחנן ח׳:י״ב–כ׳:
ישוע מצהיר שהוא אור העולם ומשיב לדחיית הפרושים

הפירוש הנכון ליוחנן ח׳:י״ב–כ׳

לאחר המחלוקות שהתעוררו במהלך חג הסוכות, ישוע ממשיך ללמד בפומבי בבית־המקדש ומצהיר: «אני אור העולם». הפרושים מערערים על תוקף עדותו, אך ישוע משיב שהוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך, שהאב נותן עדות עליו ושמתנגדיו אינם מכירים לא אותו ולא את האב.

(פס׳ י״ב)
«ישוע דיבר שוב אל העם: ”אני אור העולם. כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את אור החיים“.»

ישוע אינו אומר רק שהוא מלמד על האור או מוביל אליו. הוא מצהיר:

«אני אור העולם».

דימוי האור כבר הופיע מראשית הבשורה. בישוע היו חיים, והחיים האלה היו האור לבני־האדם; יוחנן גם הציג אותו כאור האמיתי שבא לעולם.

ההצהרה נאמרת עדיין בהקשר של חג הסוכות. במהלך החג התקיימו בבית־המקדש טקסים הקשורים לאור, ולכן הרקע הזה מעניק משמעות מיוחדת לדימוי שבו משתמש ישוע, אף שיוחנן אינו אומר במפורש שהצהרתו תלויה בטקס מסוים.

ישוע מוסיף:

«כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה».

ללכת אחרי ישוע פירושו להגיב אליו כאור ולחיות תחת הנהגתו.

והתוצאה היא:

«אלא יקבל את אור החיים».

בבשורת יוחנן האור והחיים קשורים זה בזה כבר מן המבוא. ישוע מציג את עצמו אפוא כמקור האור המוביל אל החיים.

(פס׳ י״ג)
«”אתה סתם מתפאר בעצמך ודבריך אינם מוכיחים דבר!“ קראו לעברו הפרושים.»

הפרושים אינם משיבים ישירות להצהרתו של ישוע שהוא אור העולם.

במקום זאת הם מערערים על תוקף עדותו משום שהוא מדבר על עצמו.

ההתנגדות מזכירה את הדיון ביוחנן 5, שבו כבר עלתה שאלת העדות והאישור הניתן לה.

הפרושים מנסים אפוא לפסול את הצהרתו בטענה שעדות על אדם אינה מוכחת רק מפיו שלו.

(פס׳ י״ד)
«”אני אמנם מעיד על עצמי, אולם דברי נכונים, שכן אני יודע מאין באתי ולאן אני הולך.»

ישוע משיב שאי אפשר לשפוט את עדותו כאילו הייתה עדותו של כל אדם אחר.

הוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך.

אין מדובר רק במוצא גאוגרפי או ביעד ארצי. ישוע בא מן האב וישוב אל האב.

מתנגדיו, לעומת זאת, אינם יודעים באמת מאין בא ולאן הוא הולך.

לכן משפטם עליו נשען על ידע חלקי.

(פס׳ ט״ו)
«אתם שופטים אותי לפי קנה־המידה של העולם, ואילו אני איני שופט איש עתה.»

ישוע מעמיד זה מול זה את האופן שבו מתנגדיו שופטים אותו ואת האופן שבו הוא עצמו פועל.

הם שופטים אותו לפי קנה־המידה של העולם, כלומר מתוך אמות מידה מוגבלות ואנושיות.

ישוע, לעומת זאת, אומר: «אני איני שופט איש עתה».

בהקשר הזה אין פירוש הדבר שאין לו סמכות לשפוט, שכן כבר אמר שהאב נתן לבן את סמכות המשפט (יוחנן ה׳:כ״ב, יוחנן ה׳:כ״ז).

הדגש הוא שישוע אינו שופט אותם עתה באותו משפט אנושי ומוגבל שבו הם שופטים אותו.

נוסף על כך, שליחותו בשלב זה אינה ביצוע מיידי של גזר הדין הסופי, אלא השלמת העבודה שלשמה נשלח.

(פס׳ ט״ז)
«אם אני בכל זאת שופט, אני שופט בצדק, כי איני מחליט על דעת עצמי; אני מתייעץ עם אלוהים האב אשר שלח אותי.»

אם ישוע בכל זאת שופט, הוא שופט בצדק, משום שאינו מחליט על דעת עצמו אלא פועל יחד עם האב ששלח אותו.

משפטו נמצא באחדות מלאה עם אלוהים האב אשר שלח אותו.

לכן, בניגוד למשפט האנושי והמוגבל של מתנגדיו, משפטו של ישוע תואם את האמת של האב.

(פס׳ י״ז–י״ח)
«17 התורה אומרת כי על־פי שני עדים יקום דבר, לא כן? 18 ובכן, אני עד אחד, ואבי אשר שלחני הוא העד השני.“»

ישוע מפנה את הדיון לעיקרון שנקבע בתורה: על־פי שני עדים יקום דבר.

מתנגדיו טוענים שישוע מעיד על עצמו.

ישוע משיב ומראה שאינו עומד לבדו בעדותו:

הוא עד אחד, ואביו אשר שלח אותו הוא העד השני.

ביוחנן 5 כבר הסביר ישוע שעדותו של האב מתבטאת גם במעשים שאלוהים הטיל עליו לעשות ובכתובים המצביעים עליו.

לכן הבעיה אינה מחסור בעדות, אלא דחיית העדות שכבר עומדת לפניהם.

(פס׳ י״ט)
«”היכן אביך?“ שאלו אותו. ”אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני. לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי.“»

הפרושים שואלים:

«היכן אביך?»

שאלתם מראה שאינם מבינים את היחס שעליו מדבר ישוע, או שהם דורשים לדעת מי הוא העד השני שהוא מציג.

ישוע מחזיר את הדיון אל העיקר:

«אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני».

ואז הוא מוסיף:

«לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי».

ישוע קובע בכך קשר בלתי נפרד בין הכרת הבן להכרת האב.

מי שדוחים את הבן מראים שאינם מכירים באמת גם את האב ששלח אותו.

(פס׳ כ׳)
«ישוע דיבר דברים אלה באגף האוצר בבית־המקדש, אולם איש לא אסר אותו, כי טרם הגיע המועד.»

יוחנן מציין שישוע אמר את הדברים האלה באגף האוצר בבית־המקדש, וכך מדגיש שוב שהוא מלמד בפומבי.

למרות ההתנגדות, איש אינו אוסר אותו.

יוחנן מסביר שוב את הסיבה: «כי טרם הגיע המועד».

העוינות כלפי ישוע נמשכת, אך אויביו אינם יכולים להקדים את המועד שנקבע להתפתחות שליחותו.

משמעויות

• ישוע הוא אור העולם: האור והחיים שאלוהים מעניק קשורים באישיותו של ישוע.
• ההליכה אחרי ישוע מוציאה מן החשכה: מי שהולך אחריו מקבל את אור החיים.
• שיפוט לפי קנה־המידה של העולם מוביל להבנה שגויה של ישוע: מתנגדיו מעריכים אותו מתוך אמות מידה מוגבלות ואנושיות.
• עדותו של ישוע מאושרת בידי האב: הוא אינו עומד כעד יחיד ומבודד.
• הכרת האב קשורה באופן בלתי נפרד להכרת הבן: דחיית ישוע מגלה חוסר הכרה באב ששלח אותו.
• המועד של ישוע אינו תלוי באויביו: איש אינו יכול להקדים את הזמן שנקבע לשליחותו.

יישומים

• לך אחרי ישוע כאור העולם: אל תסתפק בידיעת דבריו; חיה תחת הנהגתו.
• אל תשפוט את המשיח מתוך קטגוריות אנושיות בלבד: קבל את מה שהוא מגלה על מוצאו ועל יחסו אל האב.
• הקשב לעדות שאלוהים נתן על בנו: אל תתעלם מן העדויות המאשרות מיהו ישוע.
• בקש להכיר את האב דרך הבן: ישוע אומר שהכרת שניהם קשורה זו בזו באופן בלתי נפרד.
• אל תשפוט על־פי רושם חיצוני או אמות מידה שטחיות: למד לבחון בהתאם לאמת.

סיכום

ביוחנן ח׳:י״ב–כ׳ ישוע מצהיר: «אני אור העולם», ומבטיח שכל ההולך אחריו לא יתעה שוב בחשכה אלא יקבל את אור החיים. הפרושים מערערים על תוקף עדותו, אך ישוע משיב שהוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך, בעוד הם אינם יודעים זאת. הוא גם אומר שאינו עומד לבדו בעדותו: האב ששלח אותו הוא העד השני. לבסוף ישוע מצהיר שמתנגדיו אינם מכירים אותו ולכן גם אינם מכירים את אביו, מפני שהכרת הבן והכרת האב קשורות זו בזו באופן בלתי נפרד. למרות ההתנגדות, איש אינו אוסר אותו, משום שטרם הגיע המועד.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבבנך גילית את האור האמיתי המעניק חיים.

עזור לנו ללכת אחרי המשיח ולא להתהלך בחשכה.

שמור אותנו מלשפוט לפי אמות מידה שטחיות או אנושיות בלבד, ותן לנו הבנה להכיר בעדות שנתת על בנך.

למד אותנו להכיר אותך באמצעות ישוע ולחיות בהתאם לאור שהוא מעניק לנו.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.