יוחנן ז׳:ל״ז–מ״ד:
ישוע מבטיח מים חיים וההמון נחלק

הפירוש הנכון ליוחנן ז׳:ל״ז–מ״ד

ביום האחרון והגדול של החג משמיע ישוע הזמנה פומבית: כל הצמא יכול לבוא אליו ולשתות. לאחר מכן הוא אומר שמקרבו של המאמין בו יזרמו נהרות מים חיים. יוחנן מסביר במפורש שישוע דיבר על רוח הקודש, שהמאמינים בשמו עתידים לקבל לאחר שישוע יתפאר. דבריו מעוררים תגובות שונות בהמון: אחדים מכירים בו כנביא או כמשיח, ואילו אחרים דוחים אותו מתוך הבנה חלקית של מוצאו.

(פס׳ ל״ז)
«ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול: ”כל הצמא שיבוא אלי וישתה!»

ביום השיא של החג עומד ישוע ומשמיע הזמנה פומבית:

«כל הצמא שיבוא אלי וישתה!»

ההזמנה פתוחה לכל הצמא.

ישוע מציג את עצמו כמי שאליו צריך הצמא לבוא כדי לקבל את מה שהוא זקוק לו.

במהלך הבשורה, הביאה אל ישוע והשתייה קשורות קשר הדוק לביאה אליו ולאמונה בו, כפי שכבר ראינו בדימוי לחם החיים.

הצמא מצביע אפוא על הצורך בחיים שרק המשיח יכול להעניק.

במהלך חג הסוכות התקיים טקס הקשור למים, שבו הובאו מים מן השילוח אל בית־המקדש. יוחנן אינו אומר במפורש שישוע השמיע את דבריו דווקא בזמן הטקס הזה, אך הרקע של החג מעניק משמעות מיוחדת להזמנתו לבוא אליו ולשתות.

(פס׳ ל״ח)
«כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים.“»

ישוע מסביר מהי התגובה להזמנתו:

«המאמין בי».

כך מתברר שלבוא ולשתות פירושו להאמין בו.

התוצאה מתוארת באמצעות דימוי של נהרות מים חיים הזורמים מקרבו של המאמין.

כאשר ישוע אומר «כמו שכתוב», נראה שאין מדובר בציטוט מילולי של פסוק יחיד, אלא בסיכום של כמה הבטחות מקראיות הקשורות למים, לחיים ולפעולת אלוהים.

ביניהן אפשר להזכיר הבטחות על מים לצמא ועל שפיכת הרוח, ובייחוד את ישעיהו מ״ד:ג׳ ואת ישעיהו נ״ה:א׳, לצד דימויים נבואיים נוספים של מים המביאים חיים.

הרעיון המרכזי הוא שמי שבא אל המשיח מתוך אמונה מקבל חיים שאינם נשארים עקרים, אלא מתגלים בשפע בקרבו.

(פס׳ ל״ט)
«ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים.»

יוחנן מסיר כל ספק בנוגע למשמעות הדימוי:

ישוע התכוון לרוח הקודש.

נהרות המים החיים מייצגים את רוח הקודש שהמאמינים בשמו של ישוע עתידים לקבל.

כאשר יוחנן אומר ש«עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש», אין פירוש הדבר שרוח הקודש לא היה קיים או שמעולם לא פעל קודם לכן. הבשורה עצמה כבר דיברה עליו.

הכוונה היא שרוח הקודש עדיין לא ניתן בדרך הקשורה להתפארותו של ישוע ולשובו לשמים.

יוחנן קושר בין הדברים במפורש:

ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים → רוח הקודש עדיין לא ניתן למאמינים בדרך הזאת.

התפארותו של ישוע ושובו לשמים פותחים אפוא שלב חדש בפעולתו של רוח הקודש בקרב המאמינים בו.

(פס׳ מ׳–מ״ב)
«אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו: ”הוא באמת הנביא!“ אחרים קראו: ”זהו המשיח!“ היו שלגלגו: ”האם המשיח יבוא מהגליל? הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד.“»

דבריו של ישוע מביאים את האנשים למסקנות שונות.

אחדים אומרים:

«הוא באמת הנביא!»

הכרזה זו מזכירה את הציפייה לנביא הדומה למשה שעליו מדובר בדברים י״ח:ט״ו–י״ח.

אחרים מכריזים ישירות:

«זהו המשיח!»

אולם קבוצה אחרת מתנגדת משום שהיא מקשרת את ישוע לגליל וזוכרת שהכתובים קושרים את המשיח לזרע דוד ולבית לחם.

הבעיה אינה שהציפייה המקראית הזאת שגויה. הבעיה היא שהם משתמשים בידע חלקי על ישוע כדי לדחות את זהותו.

שוב מופיעה אותה בעיה שכבר נראתה קודם לכן: הם חושבים שהם יודעים די על מוצאו של ישוע כדי לקבוע מי הוא יכול להיות ומי לא.

(פס׳ מ״ג–מ״ד)
«דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד.»

התגובה מסתיימת בפילוג.

אחדים מכירים בישוע כנביא או כמשיח, ואחרים דוחים את המסקנה הזאת.

יוחנן מסכם:

«דעת הקהל עליו הייתה חלוקה».

אפילו אחדים רוצים לתפוס אותו, אך איש אינו שולח בו יד.

ההתנגדות ממשיכה להיות ממשית, אך שוב אינה מצליחה לעצור את ישוע לפני הזמן שנקבע להתקדמות שליחותו.

משמעויות

• ישוע הוא המקור שאליו צריך הצמא לבוא: החיים שהבטיח אלוהים מתקבלים בביאה אליו.
• לבוא ולשתות פירושו להאמין במשיח: ישוע עצמו קושר ישירות בין הדברים.
• המים החיים מייצגים את רוח הקודש: יוחנן מסביר במפורש את משמעות הדימוי.
• מתנת רוח הקודש קשורה להתפארותו של ישוע: שלב חדש בפעולתו בקרב המאמינים יבוא לאחר השלמת שליחותו של הבן ושובו לשמים.
• הבנה חלקית של הכתובים עלולה להביא למסקנות שגויות: אחדים ידעו בצדק שהמשיח קשור לזרע דוד ולבית לחם, אך השתמשו באמת הזאת מתוך ידע חלקי על ישוע.
• ישוע מעורר תגובות שונות: אחדים מכירים בו כנביא או כמשיח, ואילו אחרים דוחים אותו.

יישומים

• בוא אל המשיח כדי לקבל את החיים שרק הוא יכול לתת: הזמנתו מופנית לכל הצמא.
• האמֵן בישוע וקבל את מה שאלוהים נותן באמצעות רוח הקודש: החיים המובטחים אינם נוצרים מכוחו של האדם.
• אל תשפוט את המשיח מתוך מידע חלקי: ידיעת כמה פרטים או טקסטים אינה מבטיחה שהבנת מיהו.
• קרא את הכתובים מתוך שאיפה להבין את עדותם השלמה: אפשר להשתמש באמת מקראית באופן שגוי כאשר מנתקים אותה משאר הדברים שאלוהים גילה.
• הגב לישוע באופן אישי: דעת הקהל הייתה חלוקה, אך כל אדם נדרש להחליט כיצד להגיב לדבריו.

סיכום

ביוחנן ז׳:ל״ז–מ״ד ישוע עומד ביום האחרון והגדול של החג וקורא בקול לכל הצמא לבוא אליו ולשתות. לאחר מכן הוא מסביר שהמאמין בו יחווה נהרות של מים חיים הזורמים מקרבו. יוחנן מבהיר שישוע דיבר על רוח הקודש, שהמאמינים בשמו עתידים לקבל לאחר שישוע יתפאר וישוב לשמים. דבריו של ישוע מעוררים תגובות שונות מאוד: אחדים מכריזים שהוא הנביא ואחרים מכירים בו כמשיח. אולם אחרים מתנגדים משום שהם מקשרים אותו רק לגליל; הם יודעים שהמשיח עתיד להיות מזרע דוד ולבוא מבית לחם, מבלי לדעת שישוע ממלא את שתי הציפיות האלה. כתוצאה מכך דעת הקהל עליו נחלקת, ואף שאחדים רוצים לתפוס אותו, איש אינו שולח בו יד.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבבנך פתחת את מקור החיים לכל הצמא.

עזור לנו לבוא אל המשיח, להאמין בו ולהיות תלויים בחיים שאתה מעניק באמצעות רוח הקודש.

תודה שרוח הקודש פועל באופן אישי במאמינים ומביא בקרבם את החיים שמקורם רק בך.

שמור אותנו מלשפוט מתוך מידע חלקי, מלהשתמש בדברך באופן שגוי ומלתת לדעותינו הקדומות למנוע מאיתנו להכיר באמת.

תן לנו לב שמוכן לקבל את ישוע כמשיח ולחיות מתוך החיים שנתת בו.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.