יוחנן ז׳:כ״ה–ל׳:
הבלבול בנוגע למוצאו של ישוע ולזמנו

הפירוש הנכון ליוחנן ז׳:כ״ה–ל׳

לאחר שקרא לשומעיו לבחון ולשפוט בצדק (יוחנן 7:19–24), ממשיך ישוע ללמד בפומבי בבית־המקדש. אחדים מתושבי ירושלים יודעים שהמנהיגים רוצים להרגו, אך תפיסתם בנוגע למוצאו של המשיח מונעת מהם להבין מיהו ישוע באמת.

(פס׳ כ״ה)
«אחדים מתושבי ירושלים שאלו: ”האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג?»

כעת מתערבים אחדים מתושבי ירושלים.

בשונה מן ההמון ששאל קודם לכן: ״מי רוצה להרוג אותך?״ (יוחנן 7:20), הם מכירים טוב יותר את כוונותיהם של המנהיגים.

לכן הם מזהים את ישוע כאיש שהמנהיגים רוצים להרוג. הסיפור מראה שהמזימה נגדו אינה דמיון או הגזמה, אף שלא כל ההמון ידע עליה.

(פס׳ כ״ו)
«הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח!»

תושבי ירושלים מתפלאים על כך שישוע מדבר בפומבי בבית־המקדש ואיש מן המנהיגים אינו פוגע בו.

הדבר גורם להם לשער: אולי המנהיגים הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח.

אולם עדיין אין זו הודאה אמתית. מסקנתם תלויה בהתנהגות המנהיגים: מכיוון שאינם פועלים נגד ישוע, הם תוהים אם המנהיגים יודעים דבר־מה שהעם אינו יודע.

כך הם ממשיכים לבחון את זהותו של ישוע לפי מראית עין ולפי תגובתם של אחרים, במקום להגיב לדבריו ולמעשיו.

(פס׳ כ״ז)
«אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי־שם, ממקום בלתי ידוע.“»

מיד לאחר מכן הם עצמם דוחים את האפשרות שזה עתה העלו.

הם טוענים שהם יודעים מאין בא ישוע, כנראה משום שהכירו את זיקתו לגליל ואת משפחתו. לעומת זאת, הם החזיקו בציפייה שכאשר יבוא המשיח, מוצאו יהיה בלתי ידוע.

ציפייה זו אינה מבטאת כראוי את כל מה שנגלה בכתבי הקודש, שכן הכתובים אכן קישרו את המשיח למקומות ולרקע מסוימים. מדובר בציפייה עממית חלקית בנוגע לאופן שבו יופיע.

טעותם היא שהם חושבים שהם יודעים די על מוצאו של ישוע רק מפני שהם מכירים כמה פרטים מחייו הארציים.

(פס׳ כ״ח)
«”ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי,“ קרא ישוע בקול בבית־המקדש, ”אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על־ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים.»

ישוע משיב בפומבי ובקול בבית־המקדש.

דבריו הראשונים נושאים נימה אירונית: הם חושבים שהם יודעים מי הוא ומאין בא. הם מכירים כמה פרטים חיצוניים מחייו, אך אינם יודעים את הדבר החשוב ביותר בנוגע למוצאו.

ישוע לא בא אליהם על דעת עצמו. הוא נשלח על־ידי האלוהים האמתי.

לכן אי־אפשר להסביר את מוצאו האמתי של ישוע רק לפי המקום שבו גדל או לפי המשפחה שהכירו. זהותו ושליחותו באות מן האלוהים ששלח אותו.

כאשר הוא אומר: ״אותו אינכם מכירים״, הוא חושף את הבעיה היסודית. הם טוענים שהם מכירים את אלוהים, אך דחיית שליחו מראה שאינם מכירים אותו באמת.

(פס׳ כ״ט)
«אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי.“»

ישוע מציג ניגוד ישיר ביניהם לבינו.

הם אינם מכירים את אלוהים; ישוע מכיר אותו.

הסיבה לכך כפולה:

• ״אני בא ממנו״
• ״הוא שלח אותי״

ישוע בא מאלוהים ונשלח על־ידו. הוא אינו מדבר כאדם שרק יודע דברים על אלוהים, אלא כמי שנמצא עמו בקשר ייחודי ובא ממנו.

הכרזה זו מחברת בין מוצאו לשליחותו. דווקא מפני שהוא בא מאלוהים, הוא יכול לגלות אותו ולמסור בנאמנות את דבריו.

(פס׳ ל׳)
«ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו.»

דברי ישוע מעוררים תגובה מידית.

הם רוצים לתפוס אותו מפני שדבריו לא רק מתקנים את תפיסתם בנוגע למשיח, אלא גם חושפים שאינם מכירים באמת את אלוהים.

אולם איש אינו מצליח להרים עליו אצבע.

יוחנן מסביר את הסיבה: ״טרם הגיע זמנו״. שליחותו של ישוע אינה נקבעת לפי רצון אויביו. מסירתו תתרחש בזמן שנקבע במסגרת מטרת אלוהים.

אין פירוש הדבר שמתנגדיו אינם אחראים למעשיהם, אלא שעוינותם אינה יכולה להקדים את מהלך שליחותו של ישוע.

השלכות

• ידיעת פרטים על ישוע אינה זהה להכרת מוצאו האמתי: אותם אנשים ידעו דברים על חייו הארציים, אך לא הכירו בכך שבא מאלוהים.
• ציפיות דתיות עלולות למנוע מן האדם להכיר באמת: תפיסתם שמוצאו של המשיח אמור להיות בלתי ידוע הובילה אותם לדחות את מי שעמד לפניהם.
• הכרת אלוהים קשורה לקבלת הבן: מי שדחו את שליחו הראו שאינם מכירים באמת את מי ששלח אותו.
• לישוע קשר ייחודי עם אלוהים: הוא בא ממנו, מכיר אותו ונשלח למסור בנאמנות את האמת שלו.
• ההתנגדות האנושית אינה שולטת בשליחותו של ישוע: אויביו רצו לתפוס אותו, אך לא יכלו להקדים את הזמן שנקבע לו.

יישומים

• אל תצמצם את ישוע לפרטים שאתה יודע עליו: קבל את מה שהוא מגלה על מוצאו ועל יחסו לאלוהים.
• אל תניח לציפיות דתיות להחליף את עדות אלוהים: בחן אם תפיסותיך אכן תואמות למה שנגלה בכתבי הקודש.
• אל תבסס את תגובתך על דעת המנהיגים או הרוב: תושבי ירושלים הסיקו מסקנות לפי מה שהמנהיגים עשו או לא עשו.
• הכר בכך שהכרת אלוהים כוללת את קבלת בנו: אי־אפשר לטעון שמכירים את אלוהים ובו בזמן לדחות את מי ששלח.
• בטח במטרת אלוהים: התנגדות אנושית אינה יכולה לסכל או להקדים את מה שקבע.

סיכום

ביוחנן 7:25–30 אחדים מתושבי ירושלים מתפלאים על כך שישוע מדבר בפומבי ואיש אינו פוגע בו, ותוהים אם המנהיגים הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח. אולם תפיסתם החיצונית בנוגע למוצאו גורמת להם לדחות מיד את האפשרות הזאת. ישוע משיב שאף שהם חושבים שהם יודעים מי הוא ומאין בא, הם אינם מבינים את מוצאו האמתי: הוא לא בא על דעת עצמו, אלא נשלח על־ידי האלוהים שאותו הם אינם מכירים. לאחר מכן הוא מכריז שהוא עצמו מכיר את אלוהים מפני שהוא בא ממנו והוא ששלח אותו. בתגובה רוצים לתפוס את ישוע, אך איש אינו מרים עליו אצבע, מפני שטרם הגיע זמנו. הקטע מראה שהבעיה האמתית אינה מחסור במידע, אלא אי־הכרת האלוהים ששלח את ישוע.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבבנך גילית בבירור את אמתך ואת מטרתך.

אדוננו, עזור לנו לא להסתפק בידיעה שטחית על המשיח ולא לשפוט אותו לפי רעיונותינו או ציפיותינו. הענק לנו לב המכיר אותך באמת ומקבל את בנך כפי ששלחת אותו.

אפשר לנו לבטוח בזמנך המושלם ולנוח בידיעה ששום דבר אינו יוצא משליטתך. עזור לנו להגיב בענווה ובציות לאמת שגילית במשיח.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.