יוחנן ה׳:ל״ו–מ׳:
עדות המעשים, האב והכתובים

הפירוש הנכון ליוחנן ה׳:ל״ו–מ׳

לאחר שהזכיר את עדותו של יוחנן (יוחנן 5:33–35), מציג ישוע עדויות גדולות יותר המאשרות מיהו. בה בעת הוא חושף את הבעיה המרכזית: לא חסרות להם ראיות, אלא תגובה נכונה אליהן.

(פס׳ ל״ו)
«ברם יש לי עדות גדולה יותר מעדותו של יוחנן: המעשים שאני עושה. אלוהים אבי הטיל עלי לעשות את המעשים האלה, והם מוכיחים שהוא שלח אותי.»

ישוע מציג עדות גדולה מעדותו של יוחנן.

העדות הזאת היא המעשים שהוא עושה, המעשים שאלוהים האב הטיל עליו לעשות. אין מדובר בפעולות מבודדות, אלא במעשים המאפיינים את שירותו.

המעשים האלה מעידים עליו. כלומר, הם אינם רק אירועים מופלאים, אלא ראיות המצביעות על זהותו.

תוכן העדות ברור: הם מוכיחים שהאב שלח אותו.

הפסוק מראה שמעשי ישוע אינם עצמאיים או מנותקים מן האב, אלא מגלים את מקורו ואת שליחותו.

(פס׳ ל״ז)
«האב עצמו מעיד עלי, למרות שמעולם לא שמעתם את קולו, ואת מראהו לא ראיתם.»

ישוע מוסיף עדות נוספת: עדותו של האב.

הוא מצהיר שהאב עצמו מעיד עליו.

לאחר מכן הוא אומר להם דבר חריף: ״מעולם לא שמעתם את קולו, ואת מראהו לא ראיתם״.

הדברים אינם עוסקים רק בחוויה גופנית של שמיעה או ראייה, אלא חושפים שאין להם הכרה אמתית באלוהים ובעדותו.

כך נוצר ניגוד: הם מדברים על אלוהים ומתיימרים לייצגו, אך אינם מזהים את העדות שהוא נותן על בנו.

(פס׳ ל״ח)
«אולם דברו אינו שוכן בכם כלל, כי אתם מסרבים להאמין שאני שליחו.»

ישוע ממשיך ומצביע על שורש הבעיה.

הוא אומר שדברו של אלוהים אינו שוכן בהם כלל.

הסיבה ברורה: הם מסרבים להאמין שישוע הוא שליחו של האב.

הפסוק קושר ישירות בין שכינת דבר אלוהים באדם לבין תגובתו לישוע.

מי שדוחה את שליחו של האב מראה שדבר האב אינו שוכן בו באמת.

(פס׳ ל״ט)
«”אתם דורשים בכתובים מתוך תקווה למצוא בהם חיי נצח, אך הכתובים מצביעים עלי!»

כעת פונה ישוע אל הכתובים.

הוא מכיר בכך שהם דורשים בהם, כלומר חוקרים אותם בקפידה.

אולם הוא מצביע על תקוותם: הם מצפים למצוא בכתובים עצמם חיי נצח.

הבעיה אינה עצם הדרישה בכתובים, אלא האופן שבו הם מבינים אותם ואת מטרתם.

ישוע מצהיר: ״הכתובים מצביעים עלי!״ כלומר, הם מעידים עליו ומכוונים את הקורא אליו.

הפסוק מראה שאפשר לעסוק בכתובים לעומק ובכל זאת לא לזהות את מי שהם מצביעים עליו.

(פס׳ מ׳)
«למרות זאת אינכם רוצים לבוא אלי כדי שאעניק לכם חיי נצח.»

כאן חושף ישוע את הבעיה המרכזית.

לאחר שהציג את עדות מעשיו, עדות האב ועדות הכתובים, הוא אינו אומר שלאנשים האלה לא ניתנו ראיות. הוא גם אינו אומר שהוא מסרב לקבלם. הוא מצהיר בבירור: ״אינכם רוצים לבוא אלי״.

ההזמנה אמתית: ישוע יכול להעניק להם חיי נצח, ואם יבואו אליו יוכלו לקבלם. אולם הם מסרבים לעשות זאת. משפטם אינו נובע מכך שהחיים אינם זמינים בבן, אלא מכך שלמרות עדותו של אלוהים הניצבת לפניהם, הם אינם רוצים לבוא אליו.

לבוא אל ישוע אין פירושו רק להתקרב אליו בגוף. פירוש הדבר לקבל אותו, להאמין בו ולהכיר בו כשליחו של האב.

הדבר מתאים למה שכבר נאמר ב־יוחנן 1:11–12.

אחדים לא קיבלו אותו, ואילו אחרים קיבלו אותו והאמינו בשמו. עם זאת, יוחנן מבהיר גם שהחיים החדשים באים מאלוהים, שכן אלה שקיבלו את הזכות להיות בני אלוהים נולדו לא מדם, לא מרצון הבשר ולא מרצון האדם, אלא מאלוהים (יוחנן 1:13).

לכן שתי האמיתות עומדות יחד: אלוהים הוא המעניק חיים, אך הוא אינו מציג את האדם כמי שנכפה עליו לדחות את המשיח. ישוע מטיל אחריות על אלה שלנוכח העדות שקיבלו אינם רוצים לבוא אליו.

דבריו אינם הזמנה ריקה או הצגה למראית עין. הם מתארים סירוב אמתי ואשם: החיים נמצאים בבן, אך הם מתנגדים לקבלו.

השלכות

• מעשי ישוע מאשרים שהאב שלח אותו: פעולותיו מגלות את זהותו ואת השליחות שקיבל.
• האב נתן עדות מספקת על הבן: אלה שדחו את ישוע לא היו חסרי עדות, אלא התנגדו לקבלה.
• הכרת הכתובים אינה מבטיחה הבנה נכונה שלהם: אפשר לחקור אותם בקפידה ובכל זאת להתעלם מן המשיח שאליו הם מכוונים.
• אי־אפשר לקבל באמת את דבר האב ובה בעת לדחות את הבן: התגובה לישוע מגלה אם דבר אלוהים אכן שוכן באדם.
• החיים נמצאים במשיח: הכתובים מעידים עליו, אך יש לבוא אליו כדי לקבל את החיים שעליהם הם מדברים.
• דחיית המשיח כרוכה ברצון האדם: ישוע אינו מאשים את שומעיו בכך שאינם יכולים למצוא אותו, אלא בכך שאינם רוצים לבוא אליו.
• אלוהים מעניק חיים בלי לבטל את אחריות האדם: המקבלים את המשיח נולדים מאלוהים, והדוחים אותו אחראים לכך שאינם רוצים לבוא אליו.

יישומים

• דרוש בכתובים כדי להכיר את המשיח: אל תסתפק בצבירת מידע מקראי בלי לקבל את מי שהמקרא מעיד עליו.
• אל תבלבל בין ידע לבין חיים: ידיעה רבה על אלוהים אינה תחליף לביאה אל ישוע ולאמונה בו.
• קבל את העדות שאלוהים נתן: מעשי ישוע, עדות האב והכתובים מצביעים יחד על כך שהוא שליחו של אלוהים.
• בחן את נכונותך לקבל את המשיח: המכשול אינו תמיד חוסר מידע; לפעמים קיימת התנגדות רצונית לקבל את מה שאלוהים גילה.
• בוא אל ישוע כדי לקבל חיים: הוא אינו רק מלמד על החיים, אלא מעניק חיי נצח למי שבא אליו.

סיכום

ביוחנן 5:36–40 מציג ישוע עדויות גדולות מעדותו של יוחנן. המעשים שאלוהים האב הטיל עליו לעשות מוכיחים שהאב שלח אותו; האב עצמו מעיד על הבן, וגם הכתובים מצביעים על ישוע.

אולם שומעיו אינם מקבלים את העדויות האלה. אף שהם דורשים בכתובים מתוך תקווה למצוא בהם חיי נצח, הם דוחים את מי שהכתובים מעידים עליו. הבעיה אינה רק מחסור בראיות, אלא שאינם רוצים לבוא אל ישוע כדי שיעניק להם חיים.

הכתוב מחזיק יחד שתי אמיתות: אלוהים הוא שמעניק חיים באמצעות בנו, אך הדוחים את המשיח אחראים לסירובם. החיים זמינים באמת בישוע, אך הם מתנגדים לקבלו.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שנתת עדות ברורה על בנך באמצעות מעשיו ובאמצעות הכתובים.

עזור לנו לא לגשת לדברך רק כדי להרחיב את ידיעותינו, אלא כדי להכיר ולקבל את המשיח שעליו הוא מעיד.

הסר מאתנו כל התנגדות לאמתך. תן לדברך לשכון בנו והענק לנו לב המוכן לבוא אל ישוע מתוך אמונה שהחיים נמצאים בו.

תודה שאתה הוא המעניק חיים ושגילית את בנך כדי שכל המקבל אותו ומאמין בשמו יחיה חיי נצח.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.