יוחנן ה׳:ט״ו–י״ח:
ההתנגדות לישוע והצהרתו על יחסו אל האב

הפירוש הנכון ליוחנן ה׳:ט״ו–י״ח

לאחר מפגשו של ישוע עם האיש בבית־המקדש (יוחנן 5:14), מראה הסיפור כיצד המצב מתפתח מול היהודים וכיצד פעולתו של ישוע בשבת מובילה לעימות עמוק יותר.

(פס׳ ט״ו)
«האיש הלך מהר וסיפר ליהודים כי ישוע הוא זה שריפא אותו.»

כעת האיש יודע לזהות את ישוע.

קודם לכן הוא לא ידע מיהו (יוחנן 5:13), אך לאחר שישוע פוגש אותו בבית־המקדש, הוא יכול לזהותו כמי שריפא אותו.

הפסוק אינו מוסיף הסבר על כוונתו של האיש, אלא מציין את העובדה בלבד: הוא הולך ומספר ליהודים.

פרט זה מתחבר ישירות למה שמתרחש בהמשך, מפני שדבריו מפנים את תשומת הלב אל ישוע.

(פס׳ ט״ז)
«ואז החלו מנהיגי היהודים לרדוף את ישוע, מפני שחילל את השבת.»

תגובת מנהיגי היהודים מחריפה.

הם אינם מסתפקים בשאלות או בביקורת, אלא מתחילים לרדוף את ישוע. בהמשך נאמר שהם אף רצו להרגו.

הסיבה הניתנת ברורה: בעיניהם הוא חילל את השבת.

העניין אינו רק מעשה חד־פעמי, אלא דרך פעולתו של ישוע, שעמדה בניגוד לפרשנותם את השבת.

(פס׳ י״ז)
«אבל ישוע אמר להם: ”אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!“»

ישוע משיב ישירות להאשמתם.

הוא אינו מכחיש את מעשיו ואינו מנסה להתאים את עצמו לציפיותיהם, אלא מצהיר דבר המביא את הדיון לרובד חדש.

הוא אומר: ״אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!״

ראשית, הוא מדבר על אלוהים כעל ״אבי״, ובכך מציג יחס ייחודי אליו.

לאחר מכן הוא מצהיר שכשם שהאב לא הפסיק לעבוד עד עתה, כך גם הוא נוהג. הדבר מצביע על המשכיות בין פעולת אלוהים לבין פעולתו של ישוע.

הפסוק עדיין אינו מפרט את כל משמעותה של הצהרה זו, אך הוא קושר בבירור בין מה שאלוהים עושה לבין מה שישוע עושה.

(פס׳ י״ח)
«דבריו עוררו עוד יותר את חמת מנהיגי היהודים, והם רצו להרגו לא רק על שום שחילל את השבת, אלא גם על שקרא לאלוהים ”אביו“, ובכך השווה את עצמו לאלוהים.»

הפסוק מסביר כיצד הבינו מנהיגי היהודים את דברי ישוע.

ההתנגדות מחריפה: דבריו עוררו עוד יותר את חמתם והם רצו להרגו.

הכתוב מציג שתי סיבות:

1. הוא חילל את השבת
2. הוא קרא לאלוהים ״אביו״

הכתוב מוסיף את משמעות הדבר: כאשר קרא לאלוהים אביו, ישוע השווה את עצמו לאלוהים.

חשוב לשים לב שכך הבינו מנהיגי היהודים את הצהרתו ואת משמעות היחס הייחודי שעליו הכריז.

כך מראה הסיפור שהעימות אינו עוסק עוד רק בשבת, אלא מתמקד בזהותו של ישוע וביחסו אל אלוהים.

השלכות

• פעולתו של ישוע מעוררת התנגדות: מעשיו אינם מעוררים רק השתאות, אלא גם דחייה ורדיפה.
• העימות אינו עוסק רק במעשים, אלא בזהות: הנושא המרכזי עובר מן השבת אל השאלה מיהו ישוע.
• ישוע מציג יחס ייחודי אל האב: כאשר הוא אומר ״אבי״, הוא מדבר על יחס שאינו כללי בלבד.
• פעולתו של ישוע קשורה לפעולת אלוהים: קיימת המשכיות בין מה שהאב עושה לבין מה שהבן עושה.
• זהותו של ישוע מעוררת תגובות חריפות: הצהרתו מובנת כהשוואת עצמו לאלוהים.

יישומים

• אל תישאר בדברים החיצוניים: הסיפור מראה כיצד אפשר להתמקד בכללים ולהחמיץ את פעולת אלוהים.
• שים לב למה שישוע מגלה על עצמו: דבריו מצביעים על זהותו ולא רק על מעשיו.
• הכר בכך שהתגובה לישוע עלולה לעורר התנגדות: לא כולם מגיבים באותה דרך למעשיו ולדבריו.
• בחן כיצד אתה מבין את ישוע: הכתוב מראה שזהותו היא הנושא המרכזי.
• הישאר ער לפעולת אלוהים: ישוע קושר את פעולתו לפעולת האב.

סיכום

ביוחנן 5:15–18 מזהה האיש שנרפא את ישוע בפני היהודים, ובעקבות זאת מתחילים מנהיגי היהודים לרדוף אותו מפני שחילל את השבת בעיניהם. ישוע משיב ואומר שאביו לא הפסיק לעבוד עד עתה ושגם הוא נוהג כמוהו. הצהרה זו מעמיקה את העימות, מפני שמנהיגי היהודים מבינים שכאשר ישוע קורא לאלוהים אביו, הוא משווה את עצמו לאלוהים. הסיפור מראה שההתנגדות לישוע אינה מוגבלת למעשיו, אלא מתמקדת בזהותו וביחסו אל האב.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבאמצעות בנך גילית את פעולתך ואת תכליתך.

אדוננו, עזור לנו לא להישאר בדברים החיצוניים או השטחיים, אלא להבין מיהו ישוע המשיח בהתאם למה שהוא עצמו גילה. תן לנו לב המקבל את דבריו ומכיר ביחסו אליך.

שמור אותנו מלדחות את פעולתך מפני שאיננו מבינים אותה, ועזור לנו לעמוד איתנים באמת שגילית באמצעות בנך.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.