יוחנן ג׳:ט׳–ט״ו:
בן־האדם צריך להיות נישא

הפירוש הנכון ליוחנן ג׳:ט׳–ט״ו

לאחר שלימד את נקדימון שעל האדם להיוולד מחדש, מן המים ומן הרוח, ממשיך ישוע להשיב לקושי שלו להבין. נקדימון, אף שהיה רב נכבד בישראל, אינו מבין כיצד ייתכן הדבר. ישוע מראה שהוראתו אינה נובעת מדעה אנושית, אלא מעדות אמתית. הקטע מתקדם מן הצורך בלידה החדשה אל בן־האדם, אשר ירד מן השמים וצריך להיות נישא כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח.

(פס׳ ט׳)
«”כיצד ייתכן הדבר?“ שאל נקדימון.»

נקדימון עדיין אינו מבין.

לאחר ששמע שעל האדם להיוולד מחדש ושאי אפשר להסביר במדויק כיצד נולדים מן הרוח, הוא שואל: ״כיצד ייתכן הדבר?״

שאלתו מראה שהוא עדיין מתקשה להבין את הוראתו של ישוע.

נקדימון אינו דוחה את ישוע בגלוי, אך אינו מצליח להבין כיצד יכולה להתרחש הלידה שעליה ישוע מדבר.

(פס׳ י׳)
«”אתה רב נכבד בישראל ואינך מבין את הדברים האלה?“ השיב ישוע.»

ישוע משיב ומצביע על אחריותו של נקדימון.

הוא מכנה אותו ״רב נכבד בישראל״.

הדבר מראה שנקדימון לא היה רק אדם דתי מן השורה, אלא אדם שנשא באחריות ללמד את העם.

לכן חוסר הבנתו חמור.

ישוע אינו מציג את הלידה החדשה כרעיון זר או מנותק ממה שאלוהים כבר גילה. כתבי הקודש כבר דיברו על הצורך בהתחדשות פנימית שאלוהים יחולל בעמו. לכן נקדימון, כרב בישראל, היה צריך להבין שהאדם אינו זקוק רק להדרכה דתית חיצונית, אלא למעשה עמוק של אלוהים בתוכו.

(פס׳ י״א)
«”אני מבטיח לך שאנחנו מדברים על מה שאנו יודעים, ומעידים על מה שראינו, אך למרות זאת אינכם מאמינים לנו.»

ישוע שב ופותח בהכרזה חגיגית: ״אני מבטיח לך״.

כעת הוא מדבר על עדות.

הוא אומר: ״אנחנו מדברים על מה שאנו יודעים, ומעידים על מה שראינו״.

הוראתו אינה נובעת מהשערות אנושיות. ישוע מדבר מתוך ידיעה אמתית ומעיד על מציאות שראה.

אך הוא מוסיף: ״למרות זאת אינכם מאמינים לנו״.

הבעיה אינה נעוצה בחוסר בהירות או סמכות של העדות, אלא בכך ששומעיה אינם מאמינים לה.

נקדימון בא לאחר שהכיר בנסים, אך ישוע מראה שאמונה אמתית בעדותו היא דבר עמוק יותר.

(פס׳ י״ב)
«אם אינכם מאמינים לדברי בענייני העולם הזה, כיצד תאמינו לדברי בענייני השמים?»

ישוע מבחין בין הדברים שכבר אמר לבין הדברים שעדיין היה יכול לגלות.

הוא דיבר על עניינים השייכים לעולם הזה, באמצעות דימויים כמו לידה, מים, רוח ורוח נושבת.

אך למרות זאת, נקדימון ואחרים אינם מאמינים ואינם מבינים במלואם.

לכן שואל ישוע כיצד יאמינו אם ידבר אליהם בענייני השמים.

ההוראה מראה שחוסר אמונה מונע הבנה. אם אינם מקבלים את מה שישוע כבר גילה, לא יוכלו להתקדם אל גילוי גדול יותר.

(פס׳ י״ג)
«איש לא עלה השמימה מלבד האחד אשר ירד מהשמים – בן־האדם.»

כעת מפנה ישוע את תשומת הלב אל עצמו.

איש לא עלה השמימה כדי להביא בכוחות עצמו ידיעה על ענייני השמים.

רק אחד יכול לדבר בסמכות על ענייני השמים: האחד אשר ירד מן השמים.

זהו בן־האדם.

ישוע מציג את עצמו כמי שירד מן השמים, ולכן כיחיד היכול לגלות באמת את ענייני אלוהים.

סמכותו אינה כסמכותו של נקדימון או של מורה אנושי כלשהו. הוא מדבר מכוח מוצאו השמימי.

(פס׳ י״ד)
«כשם שמשה הרים על נס את נחש הנחושת במדבר, כך צריך גם בן־האדם להיות נישא,»

ישוע מציג השוואה הלקוחה מתולדות ישראל (במדבר 21:4–9).

כשם שמשה הרים על נס את נחש הנחושת במדבר, כך צריך גם בן־האדם להיות נישא.

ההתייחסות מצביעה על הזמן שבו בני העם, שננשכו ונמצאו תחת משפט, היו צריכים להביט במה שאלוהים ציווה להרים כדי לחיות.

ישוע משתמש בדמות הזאת כדי לדבר על עצמו.

גם בן־האדם צריך להיות נישא. ישוע אינו מציג זאת כאפשרות, אלא כהכרח בתוך תכליתו של אלוהים.

כאן מתחיל ישוע להראות שחיי הנצח יבואו באמצעותו, אך דרך היותו נישא.

(פס׳ ט״ו)
«כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח.»

ישוע מסביר את התכלית.

בן־האדם צריך להיות נישא כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח.

התגובה הנדרשת היא להאמין בו.

מצבו של האדם חמור: בלי מעשהו של בן־האדם אין לו חיי נצח.

אך תכליתו של אלוהים בהנפת הבן היא להעניק חיי נצח לכל המאמין בו.

כך קושר ישוע את הוראת הלידה החדשה לאמונה בבן־האדם. חיי הנצח אינם באים מכוח מעמד דתי, ידע אנושי או מוצא, אלא באמצעות אמונה במי שאלוהים נתן ואשר צריך להיות נישא.

השלכות

• את הלידה החדשה היה צריך להבין לאור התגלותו של אלוהים: נקדימון, כרב בישראל, היה אחראי להבין את הצורך במעשה פנימי של אלוהים.
• ישוע מדבר בסמכות אמתית: הוא מעיד על מה שהוא יודע ועל מה שראה.
• הבעיה האנושית אינה רק מחסור במידע: ישוע אומר שאינם מאמינים לעדותו.
• חוסר אמונה מונע קבלת גילוי עמוק יותר: אם אינם מאמינים לדבריו בענייני העולם הזה, כיצד יאמינו לדבריו בענייני השמים?
• ישוע הוא בן־האדם שירד מן השמים: סמכותו לגלות את ענייני אלוהים נובעת ממוצאו השמימי.
• בן־האדם היה צריך להיות נישא: מותו לא היה תאונה, אלא חלק מתכליתו של אלוהים.
• חיי הנצח ניתנים למאמין בו: כל המאמין בבן יחיה לנצח.

יישומים

• אל תסתפק בידע דתי: נקדימון היה רב נכבד בישראל, אך היה עליו להבין ולקבל את הוראת המשיח.
• קבל בענווה את עדותו של ישוע: הוא מדבר על מה שהוא יודע ומעיד על מה שראה.
• אל תתנגד לאור שהמשיח כבר נתן לך: דחיית הוראתו סוגרת את הלב בפני הבנה עמוקה יותר.
• הבט במשיח כיחיד המגלה באמת את אלוהים: הוא בן־האדם שירד מן השמים.
• הכר בצורך שלך בישועה: ישוע מדבר על קבלת חיי נצח.
• האמן בבן הנישא: חיי הנצח נמצאים בו, ולא ביכולת אנושית או במעמד דתי.
• בטח בתכליתו של אלוהים: בן־האדם נישא כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח.

סיכום

ביוחנן 3:9–15 נקדימון עדיין אינו מבין את הוראת ישוע על הלידה החדשה ושואל כיצד ייתכן הדבר. ישוע משיב שכיוון שהוא רב נכבד בישראל, היה עליו להבין את הדברים האלה. לאחר מכן הוא מכריז שעדותו אמתית, מפני שהוא מדבר על מה שהוא יודע ומעיד על מה שראה, אף שאנשים אינם מאמינים לו. ישוע מראה שאם אינם מאמינים לדבריו בענייני העולם הזה, לא יוכלו להאמין לדבריו בענייני השמים. אז הוא מפנה את תשומת הלב אל עצמו כבן־האדם שירד מן השמים, היחיד היכול לגלות בסמכות את ענייני אלוהים. לבסוף הוא משווה את מעשהו לנחש הנחושת שמשה הרים על נס במדבר ומכריז שגם בן־האדם צריך להיות נישא כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבנך ירד מן השמים וגילה לנו את האמת.

אדוננו, שחרר אותנו מדת חיצונית השומעת אך אינה מבינה ואינה מאמינה לעדות המשיח. תן לנו לב עניו המאמין למה שישוע מלמד ומכיר בצורך שלנו בחיי נצח.

עזור לנו להביט בבן־האדם הנישא ולבטוח שרק בו יש ישועה. אל תניח לנו להישען על הידע, המעמד או המאמץ שלנו, אלא על המעשה שסיפקת בבנך.

תודה לך שכל המאמין בו יחיה לנצח.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.