יוחנן ג׳:ל״א–ל״ו:
הבן בא מן השמים ובו חיי נצח

הפירוש הנכון ליוחנן ג׳:ל״א–ל״ו

לאחר שיוחנן הכריז שככל שחשיבותו של ישוע גדלה כך הוא עצמו הולך ונעשה חסר חשיבות (יוחנן 3:22–30), ממשיכה הבשורה להראות את עליונותו הנשגבת של המשיח. יוחנן אינו רק מסכים לתפוס מקום קטן יותר; הוא מסביר מדוע המשיח נעלה על הכול. ישוע בא מן השמים, נושא את דבר אלוהים, מלא ברוח אלוהים ללא גבול, אהוב על האב והכול ניתן לו. לכן תגובת האדם לבן קובעת אם יחיה חיי נצח או יקבל עונש נצחי מאלוהים.

(פס׳ 31)
״הוא בא מהשמים והוא נעלה על הכל, ואילו אני באתי מהארץ והבנתי מוגבלת לענייני הארץ בלבד.״

יוחנן מציב ניגוד בין שתי מציאויות.

מצד אחד נמצא מי שבא מן השמים. הוא נעלה על הכול.

מצד אחר נמצא מי שבא מן הארץ והבנתו מוגבלת לענייני הארץ.

יוחנן אינו מזלזל בשליחותו, אך הוא מכיר בגבולותיו. אלוהים שלח אותו, אך הוא בא מן הארץ. עדותו אמתית, אך הוא אינו תופס את מקומו של הבן.

המשיח, לעומת זאת, בא מן השמים.

לכן הוא נעלה על הכול.

גדולתו של ישוע אינה תלויה בדעת ההמונים או בהשוואה ליוחנן. הוא עליון מפני שמוצאו שמימי.

(פס׳ ל״ב)
«הוא מספר את אשר ראה ושמע, אך רק מעטים מקשיבים לו ומאמינים לדבריו.»

מי שבא מן השמים מספר את אשר ראה ושמע.

ישוע אינו מדבר מתוך דמיון, מסורת אנושית או הבנה מוגבלת. עדותו נובעת ממה שהוא מכיר באופן ישיר.

אולם יוחנן מוסיף מציאות כואבת: רק מעטים מקשיבים לו ומאמינים לדבריו. הדבר מזכיר את מה שאמר ישוע עצמו לנקדימון: הוא דיבר על מה שידע והעיד על מה שראה, אך אנשים לא האמינו לעדותו (יוחנן 3:11–12).

אין פירוש הדבר שאיש אינו מקבל את עדותו, מפני שהפסוק הבא מדבר על מי שמאמין לה. הכוונה היא שבאופן כללי בני האדם דוחים את עדותו של המשיח.

הדבר ממשיך את הנושא שכבר הופיע קודם לכן: האור בא לעולם, אך בני האדם אהבו את החושך ולא רצו באור (יוחנן 3:19).

(פס׳ ל״ג)
«כל המאמין לדבריו מאשר כי אלוהים הוא אמת.»

כעת מדבר יוחנן על מי שמאמין לעדותו של המשיח.

מי שמאמין לדבריו מאשר כי אלוהים הוא אמת.

הדבר מראה שדחיית המשיח אינה עניין שולי. עדותו של ישוע קשורה לאמת של אלוהים.

מי שמקבל את עדות הבן מכיר בכך שאלוהים דובר אמת.

קבלת עדותו של המשיח היא התייצבות לצד אמיתותו של אלוהים.

(פס׳ ל״ד)
«כי אדם זה – אשר נשלח על ידי אלוהים – נושא את דבר אלוהים, שהרי רוח אלוהים ממלא אותו ללא גבול.»

יוחנן מסביר מדוע האמונה בעדות המשיח היא אישור לכך שאלוהים הוא אמת.

ישוע הוא האדם שנשלח על־ידי אלוהים.

ומי שנשלח על־ידי אלוהים נושא את דבר אלוהים.

ישוע אינו מוסר מסר הנפרד מן האב. דבריו הם דבר אלוהים.

לאחר מכן מוסיף יוחנן: ״רוח אלוהים ממלא אותו ללא גבול״.

בישוע אין מידה מוגבלת של פעולת הרוח. הוא נושא את דבר אלוהים במלואו, מפני שרוח אלוהים ממלאת אותו ללא גבול.

הדבר מאשר את סמכותו הייחודית של הבן שנשלח מאת אלוהים.

(פס׳ ל״ה)
«אלוהים האב אוהב את הבן ואף נתן לו את הכול!»

יוחנן ממשיך להציג את היחסים שבין האב לבן.

אלוהים האב אוהב את הבן.

יחסי האהבה האלה אינם עומדים לבדם, אלא מתבטאים גם בסמכות: האב נתן לבן את הכול.

הבן אינו שליח רגיל. הוא הבן האהוב, והכול נתון לסמכותו.

לכן תגובת האדם לישוע מכרעת. אי אפשר להתייחס אל הבן כאילו היה רק קול אחד מני רבים.

(פס׳ ל״ו)
«כל המאמין בבן יחיה לעולם, ואילו מי שאינו מאמין בבן לא יחיה חיי נצח, כי אם יקבל עונש נצחי מאלוהים!“»

הקטע מסתיים בהכרזה ברורה וחגיגית.

כל המאמין בבן יחיה לעולם.

חיי הנצח אינם מוצגים רק כתקווה רחוקה, אלא כחיים השייכים לכל המאמין בבן.

לאחר מכן מופיע הניגוד: מי שאינו מאמין בבן לא יחיה חיי נצח.

חוסר אמונה אינו מוצג כעמדה ניטרלית. דחיית הבן היא סירוב להאמין לדבריו ולסמכותו.

לבסוף מכריז יוחנן שמי שאינו מאמין יקבל עונש נצחי מאלוהים.

הדבר מראה שהאדם אינו נמצא במצב ניטרלי לפני אלוהים. החיים נמצאים בבן; מחוץ לו אין חיי נצח, אלא עונש מאלוהים.

הסיפור מסתיים בהצגת חומרת התגובה למשיח: האמונה בבן מביאה לחיי נצח, ואילו חוסר האמונה בו מונע את החיים.

השלכות

• המשיח בא מן השמים: מוצאו השמימי מעמיד אותו מעל הכול.
• עדותו של המשיח ייחודית: הוא מספר את אשר ראה ושמע.
• דחיית עדותו של המשיח היא דחיית האמת של אלוהים: מי שמאמין לדבריו מאשר כי אלוהים הוא אמת.
• ישוע נושא את דבר אלוהים: הוא אינו מוסר הוראה אנושית בלבד.
• רוח אלוהים ממלאת את הבן ללא גבול: במשיח יש מלוא הרוח ולא מידה מוגבלת.
• האב אוהב את הבן: סמכות הבן קשורה ליחסו הייחודי עם האב.
• האב נתן לבן את הכול: לישוע יש סמכות עליונה.
• חיי הנצח מתקבלים באמצעות אמונה בבן: כל המאמין בו יחיה לעולם.
• חוסר אמונה אינו ניטרלי: מי שאינו מאמין בבן לא יחיה חיי נצח.
• מי שדוחה את הבן יקבל עונש נצחי מאלוהים: מחוץ למשיח אין חיים, אלא משפט.

יישומים

• הכר בעליונותו של המשיח: הוא בא מן השמים ונעלה על הכול.
• קבל בענווה את עדותו: ישוע מספר את אשר ראה ושמע.
• התייחס ברצינות לדברי המשיח: הם דבר אלוהים ולא דעות דתיות בלבד.
• אל תתייחס לישוע כאל מורה נוסף: האב נתן לו את הכול.
• האמן בבן: חיי הנצח נמצאים בו.
• אל תבלבל בין חוסר אמונה לניטרליות: מי שאינו מאמין בבן לא יחיה חיי נצח.
• בחן את תגובתך למשיח: האמונה בו היא הכרה באמת של אלוהים; דחייתו מביאה לעונש מאלוהים.
• נוח בבנו האהוב של האב: בו נמצאים החיים שאלוהים מעניק.

סיכום

ביוחנן 3:31–36 מראה יוחנן את עליונותו של המשיח על הכול. יוחנן בא מן הארץ והבנתו מוגבלת לענייני הארץ, אך ישוע בא מן השמים ונעלה על הכול. הוא מספר את אשר ראה ושמע, אף שרק מעטים מקשיבים לו ומאמינים לדבריו. מי שמאמין לדבריו מאשר כי אלוהים הוא אמת, מפני שהאדם שנשלח על־ידי אלוהים נושא את דבר אלוהים ורוח אלוהים ממלאת אותו ללא גבול. האב אוהב את הבן ונתן לו את הכול. לכן תגובת האדם לבן מכרעת: כל המאמין בו יחיה לעולם, אך מי שאינו מאמין בו לא יחיה חיי נצח, אלא יקבל עונש נצחי מאלוהים.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך ששלחת את בנך מן השמים ונתת לו את הכול.

אדוננו, עזור לנו לקבל את עדותו של המשיח בענווה וביראת כבוד. אל תניח לנו להתייחס לדבריו כאילו היו דעה נוספת, אלא כדבר אלוהים.

תן לנו לב המאמין בבן, המכיר בסמכותו ונח בחיי הנצח שרק הוא מעניק.

שחרר אותנו מחוסר אמונה וממרד. עזור לנו לחיות לאור אמת המשיח, מתוך ידיעה שמחוץ לו אין חיים.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.