יוחנן ב׳:י״ג–כ״ב:
ישוע מטהר את בית־המקדש ומכריז על מקדש גופו

הפירוש הנכון ליוחנן ב׳:י״ג–כ״ב

לאחר שגילה את כבודו באמצעות הנס הראשון בכפר־קנה (יוחנן 2:1–12), עולה ישוע לירושלים לקראת חג הפסח ונכנס לבית־המקדש. שם הוא פועל בסמכות בבית אביו ומגרש את הפעילות המסחרית שמילאה את המקום. כאשר דורשים ממנו אות שיצדיק את מעשיו, מפנה ישוע את תשומת הלב אל דבר גדול הרבה יותר מן הבניין: מקדש גופו, שייהרס ויוקם מחדש בתוך שלושה ימים. כך, לאחר שפועלו נקשר לכדי הטהרה, מתחיל ישוע להראות שגם את בית־המקדש יש להבין לאור מי שהוא עצמו.

(פס׳ י״ג)
«חג הפסח התקרב, וישוע עלה לירושלים.»

יוחנן ממקם את הסצנה סמוך לחג הפסח, אחד המועדים המרכזיים של ישראל, שהזכיר את היציאה ממצרים.

כמו רבים אחרים, ישוע עולה לירושלים, שבה נמצא בית־המקדש ושבה התמקדה חגיגת הפסח של העם.

יוחנן ישבץ כמה מן האירועים בשירותו של ישוע סביב מועדי ישראל. כאן משמש הפסח מסגרת לגילוי בנוגע לבית־המקדש ולבסוף גם בנוגע למותו ולתחייתו של ישוע עצמו.

(פס׳ י״ד)
«הוא הלך לבית־המקדש ומצא שם סוחרי צאן, בקר ויונים (לצורך הקרבת הקרבנות) ומחליפי כספים.»

ישוע מוצא בבית־המקדש סוחרי בעלי־חיים ומחליפי כספים.

הצאן, הבקר והיונים היו קשורים להקרבת הקרבנות, והחלפת הכספים מילאה תפקיד במסגרת הפעילות הדתית של העולים לירושלים.

לכן הבעיה שיוחנן מציג אינה עצם קיומם של בעלי־חיים או של עסקאות הקשורות לעבודת האלוהים. מעשיו ודבריו של ישוע מראים שבית אביו הפך למקום של מסחר.

(פס׳ ט״ו–ט״ז)
«15 הוא לקח מספר חבלים, שזר אותם לשוט עבה וגירש משם את כל האנשים ואת הצאן והבקר; הוא פיזר לכל עבר את מטבעותיהם של החלפנים, והפך את שולחנותיהם. 16 ישוע פנה אל סוחרי היונים וקרא: ”הוציאו מכאן את כל היונים, ואל תהפכו את בית אבי לשוק!“»

ישוע מגיב בפעולה פומבית ומכוונת. הוא שוזר שוט מחבלים, מגרש מן המקום את האנשים ואת הצאן והבקר, מפזר את מטבעות החלפנים, הופך את שולחנותיהם ומורה לסוחרי היונים להוציא אותן משם.

דבריו מסבירים את הסיבה: «אל תהפכו את בית אבי לשוק!»

הביטוי «בית אבי» חשוב במיוחד. ישוע אינו מדבר רק כאדם המודאג מן הסדר בבית־המקדש; הוא מדבר מתוך יחס ייחודי עם אלוהים ותובע סמכות על מה ששייך לאביו.

פעולתו מגנה את הפיכת המקום שנועד לעבודת אלוהים ולקרבת העם אליו למקום שבו המסחר תופס את המרכז.

(פס׳ י״ז)
«תלמידיו נזכרו בנבואה מתהלים: ”כי קנאת ביתך אכלתני.“»

התלמידים מתחילים לפרש את מעשיו של ישוע לאור הכתובים ונזכרים בתהילים ס״ט:ט׳.

המזמור מתאר עבד צדיק שקנאתו למה ששייך לאלוהים מביאה עליו התנגדות וסבל.

לכן הציטוט מבטא יותר מדאגה דתית עזה. קנאתו של ישוע לבית אביו היא חלק מנאמנות שתיתקל בהתנגדות ותעלה לו במחיר כבד.

יוחנן עדיין אינו מפתח כאן את מלוא ההשלכות, אך הציטוט מתחיל לקשור בין קנאתו של ישוע, ההתנגדות שיעמוד מולה והדרך שתוביל אל מותו.

(פס׳ י״ח)
«”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה? תן לנו אות או הוכחה כדי שנאמין לך.“»

התגובה אינה מתווכחת ישירות עם תוכחתו של ישוע. השאלה שהם מעלים היא באיזו סמכות הוא עושה דברים כאלה.

לכן הם דורשים ממנו אות או הוכחה שיאשרו את סמכותו.

הדרישה משמעותית במיוחד לאחר המאורע בכפר־קנה, שבו יוחנן הציג את הפיכת המים ליין כנס הראשון שחולל ישוע. כעת הם דורשים אות, וישוע משיב להם באמצעות האות המכריע שאליו תתקדם הבשורה כולה: מותו ותחייתו.

(פס׳ י״ט)
«”הרסו את המקדש הזה,“ ענה ישוע, ”ואני אקים אותו מחדש תוך שלושה ימים!“»

ישוע משיב לדרישתם לאות בהצהרה שהם עדיין אינם מבינים.

«הרסו את המקדש הזה» אינו צריך להיקרא כהזמנה לבצע את המעשה, אלא כהצהרה הצופה מראש את מה שבני־האדם יעשו בו.

האות לסמכותו יהיה שלאחר שהמקדש שעליו הוא מדבר ייהרס, הוא יקים אותו מחדש בתוך שלושה ימים.

(פס׳ כ׳–כ״א)
«20 ”מה?“ קראו בתמיהה. ”המקדש הזה ניבנה במשך ארבעים־ושש שנים, ואתה טוען שתוכל להקימו מחדש תוך שלושה ימים?“ 21 ואולם באומרו ”מקדש“ הוא התכוון לגופו.»

שומעיו מפרשים את דבריו של ישוע רק ביחס למבנה. לכן הם מציינים שבית־המקדש נבנה במשך ארבעים־ושש שנים ורואים בטענה שאפשר להקימו מחדש בתוך שלושה ימים דבר בלתי מתקבל על הדעת.

יוחנן, לעומת זאת, מסביר לקורא את מה שהם לא הבינו: באומרו «מקדש» התכוון ישוע לגופו.

הקביעה הזאת ממשיכה את קו המחשבה שהחל במבוא. יוחנן כבר אמר שהדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו, לשון המזכירה את נוכחות אלוהים במשכן. כעת מציג ישוע את גופו שלו כמקדש.

המשמעות עצומה: אין עוד להבין את נוכחות אלוהים רק ביחס לבניין בירושלים. בישוע עצמו נמצאת באופן מכריע נוכחותו והתגלותו של אלוהים בקרב בני־האדם.

ודווקא המקדש הזה ייהרס במותו ויוקם מחדש בתחייתו.

(פס׳ כ״ב)
«לאחר שקם לתחייה נזכרו תלמידיו בדבריו והאמינו בכתוב ובדברי ישוע, כי ראו שהכול התקיים.»

יוחנן מסביר שהתלמידים לא הבינו באותו רגע את מלוא משמעות דבריו של ישוע.

רק לאחר שישוע קם לתחייה נזכרו התלמידים בדבריו והבינו על מה הצביעו דבריו.

כך נעשית התחייה מפתח להבנת דבריו ומעשיו של ישוע בדיעבד.

יוחנן מוסיף שהם האמינו בכתוב ובדברי ישוע, לאחר שראו שהכול התקיים. בכך הוא מציב את דבריו של המשיח בתוך הגשמת התכנית שאלוהים כבר גילה.

משמעויות

• לישוע יחס ייחודי עם אלוהים: הוא מכנה את בית־המקדש «בית אבי» ופועל בו בסמכות.
• ישוע דוחה את הפיכת בית אביו לשוק: קנאתו למה ששייך לאלוהים תואמת את דמות הצדיק בתהילים 69.
• קנאתו של ישוע תיתקל בהתנגדות: הציטוט מן המזמור מתחיל לרמוז על הסבל שילווה את נאמנותו.
• ישוע מכריז מראש על מותו ותחייתו: מקדש גופו ייהרס ויוקם מחדש בתוך שלושה ימים.
• ישוע עצמו הוא המקדש האמיתי: בו עצמו נמצאת נוכחות אלוהים בקרב בני־האדם.
• התחייה מאפשרת להבין לעומק את דברי ישוע: לאחר שקם לתחייה נזכרו התלמידים בדבריו והאמינו.

יישומים

• הכר בסמכותו של ישוע על כל מה שנוגע לעבודת אלוהים: הוא מדבר ופועל כבן בבית אביו.
• אל תהפוך את הדברים השייכים לאלוהים לכלי לרווח אישי: פעילות דתית עלולה לאבד את מטרתה כאשר האינטרס האנושי תופס את המקום המרכזי.
• חפש את נוכחות אלוהים בישוע המשיח: יוחנן מעביר את תשומת הלב מן הבניין אל מקדש גופו.
• קרא את הכתובים לאור המשיח: התלמידים למדו להבין את הכתוב כאשר ראו כיצד הוא מתקיים בו.
• תן לתחייתו של ישוע לקבוע כיצד אתה מבין אותו: מותו לא היה תבוסתו; המקדש שנהרס הוקם מחדש.
• אל תדחה דבר של המשיח רק מפני שעדיין אינך מבין אותו: התלמידים נזקקו לזמן ולאירועים מאוחרים יותר כדי להבין את מה שאמר.

סיכום

ביוחנן ב׳:י״ג–כ״ב עולה ישוע לירושלים לקראת חג הפסח ומוצא בבית־המקדש סוחרי בעלי־חיים ומחליפי כספים. בסמכות הוא מגרש אותם ומכריז: «אל תהפכו את בית אבי לשוק!» תלמידיו מקשרים את מעשיו לתהילים: «כי קנאת ביתך אכלתני». כאשר דורשים ממנו אות שיצדיק את סמכותו, משיב ישוע בדבריו על מקדש שייהרס ויוקם מחדש בתוך שלושה ימים. הם חושבים על הבניין, אך יוחנן מסביר שישוע דיבר על מקדש גופו. כך מכריז ישוע מראש על מותו ותחייתו ומציג את עצמו כמקום האמיתי של נוכחות אלוהים. לאחר תחייתו נזכרו התלמידים בדברים האלה והבינו את מה שישוע הכריז.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבישוע המשיח באת לשכון בקרבנו וגילית את נוכחותך במלואה.

תודה שבנך גילה קנאה למה ששייך לך ונשאר נאמן גם כאשר נאמנותו הביאה עליו התנגדות.

עזור לנו לכבד אותך ולא להפוך את הדברים הקדושים לכלים המשרתים את האינטרסים שלנו.

למד אותנו לראות בישוע המשיח את המקדש האמיתי, זה שבו אנו יכולים להכיר אותך ולהתקרב אליך.

תודה שאף שגופו נמסר למוות, אתה הקמת אותו מן המתים ובכך אישרת את דבריו.

פתח את הבנתנו כדי שנקרא את הכתובים לאור המשיח ונבטח בדבריו גם כאשר עדיין איננו מבינים הכול.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.