יוחנן ב׳:א׳–י״ב:
האות הראשון של ישוע בכפר־קנה שבגליל
יוחנן ב׳:א׳–י״ב (OHD)
הפירוש הנכון ליוחנן ב׳:א׳–י״ב
לאחר שהציג את ישוע כבן־האלוהים, כמלך ישראל וכבן־האדם שעליו נפתחים השמים (יוחנן 1:43–51), מראה הבשורה כעת את האות הראשון שלו. בחתונה בכפר־קנה שבגליל הופך ישוע מים שנועדו למנהג הטהרה היהודי ליין משובח מאוד. יוחנן מסביר במפורש את משמעות המאורע: באמצעות האות הזה ישוע גילה את כבודו, ותלמידיו באו לידי אמונה בו. כך מתחילה סדרת אותות שמטרתם אינה רק להפגין כוח, אלא לגלות בהדרגה מיהו ישוע.
(פס׳ א׳–ב׳)
«כעבור יומיים נערכה חתונה בכפר־קנה שבגליל, ובין האורחים היו ישוע, אמו ותלמידיו.»
יוחנן ממשיך את רצף הימים שהחל בפרק הקודם ומעביר את הסצנה לכפר־קנה שבגליל.
ישוע משתתף בחתונה עם תלמידיו, ואמו נמצאת גם היא בין האורחים.
זו סצנה מחיי היום־יום, אך דווקא בתוכה יעשה ישוע את האות הראשון שבאמצעותו, לדברי יוחנן, גילה את כבודו.
(פס׳ ג׳)
«כשראתה אמו של ישוע כי אזל היין, פנתה אל בנה ואמרה: ”אזל היין.“»
במהלך החגיגה מתעוררת בעיה ממשית: היין אוזל.
אמו של ישוע מפנה את תשומת לבו למצב ואומרת: «אזל היין».
יוחנן אינו מתעד בקשה מפורשת ואינו מסביר בדיוק מה ציפתה אמו שישוע יעשה. לכן אין לייחס לה כוונה מעבר למה שהטקסט עצמו מראה.
(פס׳ ד׳)
«אולם ישוע השיב: ”למה את אומרת לי את זה? עדיין לא הגיע זמני.“»
תשובתו של ישוע מבהירה שפועלו לא ייקבע רק על פי קשרי משפחה או ציפיות אנושיות.
הניסוח «למה את אומרת לי את זה?» מציב מרחק מסוים בין בקשתה לבין אופן פעולתו של ישוע: הוא פועל מתוך השליחות שנמסרה לו, ולא רק כבן בתוך קשר משפחתי.
המשפט «עדיין לא הגיע זמני» מציג גם נושא שיוחנן יפתח לאורך הבשורה. זמנו של ישוע יצביע לבסוף על הרגע המכריע של פועלו ושל התגלות כבודו.
לעת עתה, הנקודה היא שישוע פועל לפי הזמן שנקבע לשליחותו, ולא לפי לוח הזמנים של האנשים שסביבו.
(פס׳ ה׳)
«למרות תשובה זאת אמרה אמו של ישוע למשרתים: ”עשו כל מה שיגיד לכם לעשות.“»
אמו של ישוע אינה מתווכחת עם תשובתו. היא פונה אל המשרתים ומעמידה אותם תחת סמכות דבריו של ישוע: «עשו כל מה שיגיד לכם לעשות».
מבחינת מהלך הסיפור, דבריה מכינים את האות. מכאן ואילך יצייתו המשרתים להוראותיו של ישוע בלי לדעת עדיין מה תהיה התוצאה.
(פס׳ ו׳)
«ששה כדים גדולים מאבן עמדו שם; בכל כד אפשר להכיל מאה עד מאה־חמישים ליטר (אלה היו סוג הכדים שהיהודים השתמשו בהם למנהג הטהרה).»
יוחנן מתעכב על פרט שיהיה חשוב לאות: ששת כדי האבן היו מן הסוג שהיהודים השתמשו בו למנהג הטהרה.
לא היו אלה סתם כלים שנמצאו במקרה במקום. הם השתייכו למסגרת הדתית של הטהרה הטקסית.
דווקא בכדים האלה ישתמש ישוע כדי להפיק את היין של האות. בכך מתחיל יוחנן להציב את פועלו של ישוע ביחס למנהגים ולסמלים הדתיים של ישראל ולהראות שעם בואו מתחיל להתגלות דבר חדש ונעלה יותר.
(פס׳ ז׳–ח׳)
«”מלאו את הכדים במים“, ביקש ישוע, והמשרתים מלאו את הכדים עד הסוף. ”הגישו מן המשקה לראש המסיבה“, המשיך ישוע, והם עשו כדבריו.»
המשרתים מצייתים בדיוק להוראותיו של ישוע.
הם ממלאים את הכדים עד הסוף, וכך ברור מה היה תוכנם לפני האות: מים.
לאחר מכן מורה להם ישוע להגיש מן המשקה לראש המסיבה.
יוחנן אינו מתאר את הרגע שבו התרחשה ההפיכה. הדגש מונח על דברו של ישוע ועל התוצאה שנבדקת מיד לאחר מכן.
(פס׳ ט׳–י׳)
«ראש המסיבה לא ידע מאיפה היין, אבל המשרתים ידעו. כשטעם את המים שהפכו ליין, קרא לחתן ואמר: ”זהו יין משובח מאוד! בדרך־כלל מגיש המארח תחילה את היין המשובח, ולאחר ששתו כולם לרוויה וכבר לא מסוגלים להבחין כל כך בטעם, הוא מגיש את היין הזול. אבל אתה שמרת את היין המשובח לסוף!“»
ראש המסיבה טועם מן המשקה בלי לדעת מאין הגיע, ואילו המשרתים יודעים שהוא נלקח מן הכדים שזה עתה מילאו במים.
השינוי שלם: מה שהיה מים שנועדו לטהרה הוא כעת יין משובח מאוד, באיכות שמפתיעה את האחראי על החגיגה.
לדבריו של ראש המסיבה, שלפיהם החתן שמר את היין המשובח לסוף, יש כוח מיוחד בתוך הסיפור. בלי להפוך כל פרט לאלגוריה, יוחנן מציג את ישוע כזה שעם בואו מופיע דבר העולה על מה שקדם לו.
לכן האות אינו מגלה רק כוח על הבריאה; הוא מציג גם את השפע והעליונות של מה שמגיע עם ישוע.
(פס׳ י״א)
«הנס הזה בכפר־קנה היה הראשון שישוע חולל. הוא הביא את תלמידיו לידי אמונה בו.»
יוחנן עצמו מסביר כיצד יש להבין את מה שאירע.
הוא אינו מציג זאת רק כנס, אלא כאות הראשון שחולל ישוע. אות הוא מעשה שמצביע מעבר לאירוע עצמו ומגלה דבר מה על זהותו של ישוע.
ומה גילה האות?
את כבודו.
הדבר מתחבר ישירות ליוחנן א׳:י״ד: «אנחנו ראינו את כבודו». כעת מתחילה הבשורה להראות בתוך הסיפור כיצד הכבוד הזה מתגלה.
התוצאה אצל התלמידים היא שהאות הביא אותם לידי אמונה בו. הם כבר הלכו בעקבותיו והביעו אמירות על זהותו, אך האות מעמיק את ביטחונם בישוע בכך שהוא מגלה להם עוד ממי שהוא.
(פס׳ י״ב)
«לאחר החתונה הלכו ישוע, אמו, אחיו ותלמידיו לכפר־נחום למספר ימים.»
יוחנן מסיים את הסצנה בכך שישוע והאנשים שאיתו יורדים לכפר־נחום.
הם נשארים שם רק ימים אחדים, והסיפור כבר מתכונן לאירוע הבא: עלייתו של ישוע לירושלים לקראת חג הפסח.
משמעויות
- ישוע פועל לפי זמנו ושליחותו: אפילו קשרי משפחה אינם קובעים מתי וכיצד עליו לפעול.
- האות הראשון מגלה את כבודו של ישוע: יוחנן מסביר שיש לקרוא את הנס כגילוי של מיהו.
- עם ישוע מגיעה מציאות נעלה יותר: המים הקשורים לטהרה הופכים ליין משובח במיוחד.
- לישוע יש סמכות על הבריאה: דברו מחולל שינוי שאף אדם אינו יכול לבצע.
- האותות קוראים להאמין בישוע: התלמידים רואים את כבודו ובאים לידי אמונה בו.
- פועלו של ישוע מתחיל להיות מוצב ביחס למנהגים הדתיים של ישראל: יוחנן מעניק לכדי הטהרה מקום משמעותי בתוך האות.
יישומים
- הכפף את ציפיותיך לישוע: הוא אינו פועל לפי דרישותינו, אלא בהתאם לשליחותו.
- הקשב לדבריו מתוך נכונות לציית: המשרתים פעלו בלי לדעת מראש מה תהיה התוצאה.
- הבט מעבר לנס אל זה שהאות מגלה: המטרה העיקרית היא לראות את כבודו של המשיח.
- אל תסתפק בצד החיצוני של הדת: יוחנן מתחיל להראות שבישוע מגיעה מציאות גדולה יותר ממה שהצורות הקודמות יכלו לצפות מראש.
- אפשר לביטחונך בישוע לגדול ככל שאתה מכיר אותו יותר: התלמידים כבר הלכו בעקבותיו, אך האות העמיק את אמונתם בו.
סיכום
ביוחנן ב׳:א׳–י״ב מחולל ישוע בכפר־קנה שבגליל את האות הראשון שלו. כאשר היין אוזל, אמו מפנה אליו את תשומת הלב לצורך, אך ישוע מבהיר שפועלו נקבע על פי זמנו שלו. לאחר מכן הוא משתמש בשישה כדי אבן ששימשו למנהג הטהרה היהודי והופך את המים ליין משובח מאוד. ראש המסיבה מופתע מכך שהיין המשובח נשמר לסוף. יוחנן מסביר במפורש את משמעות המאורע: האות הזה גילה את כבודו של ישוע והביא את תלמידיו לידי אמונה בו. כך, כבר מן האות הראשון, מתחילה הבשורה להראות שעם בואו של ישוע מופיעה מציאות חדשה ונעלה יותר, המביאה את מה שקדם לה אל מלוא משמעותו בו.
תפילה
אבינו, אנו מודים לך שבישוע המשיח התחלת לגלות את כבודך.
עזור לנו להביט במעשיו לא רק בגלל התועלת שהם מביאים, אלא בגלל מה שהם מגלים על מיהו בנך.
למד אותנו להיכנע לסמכותו ולבטוח בזמן שלו, בלי לנסות לכפות עליו את הציפיות שלנו.
תן לנו גם לב המוכן להקשיב לדבריו ולציית להם.
וככל שנמשיך להתקדם בבשורה הזאת, אפשר לנו להבין יותר ויותר כיצד בישוע מגיעה למלואה המציאות שאתה הכנת מראש.
אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.
הטקסט של הברית החדשה נלקח מתוך
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
זכויות יוצרים © 1979, 2009 על ידי Biblica, Inc. נעשה שימוש בהתאם לרישיון
Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc
Licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Used in accordance with the license
“Biblica” is a trademark registered in the United States Patent and Trademark Office by Biblica, Inc. Used with permission
הטקסט של התנ״ך נלקח מתוך Westminster Leningrad Codex.
Westminster Leningrad Codex
Westminster Hebrew Institute, Philadelphia
The Hebrew Old Testament text is taken from the Westminster Leningrad Codex.
Westminster Leningrad Codex
Westminster Hebrew Institute, Philadelphia