יוחנן י״ב:י״ב–י״ט:
ישוע נכנס לירושלים כמלך

הפירוש הנכון ליוחנן י״ב:י״ב–י״ט

לאחר שמרים מושחת את רגלי ישוע בבית־עניה וההתנגדות נגדו ממשיכה לגבור (יוחנן 12:1–11), הסיפור עובר לירושלים. הידיעה שישוע בדרכו לעיר גורמת להמון גדול לצאת לקראתו בכפות תמרים ובקריאות הלקוחות מלשון כתבי־הקודש, והוא מוכרז בפומבי כמלך ישראל. ישוע נכנס רכוב על חמור ובכך מקיים את הנבואה על מלך ציון. אף שתלמידיו אינם מבינים באותו רגע את מלוא משמעות הדברים, לאחר שישוע יתפאר בכבוד הם ייזכרו בכך שמעשיו קיימו את הכתובים. במקביל, העדות על החזרת אלעזר לחיים ממשיכה למשוך את ההמון ולהגביר את תסכולם של הפרושים.

(פס׳ י״ב)
«למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים»

הטקסט ממקם את האירוע ביום שלאחר הסעודה בבית־עניה.

השמועה מתפשטת ברחבי העיר שישוע בדרכו לירושלים, ואנשים רבים מבין החוגגים יוצאים לקראתו.

כניסתו של ישוע כבר אינה אירוע פרטי. היא הופכת למאורע ציבורי בעיצומו של חג הפסח המתקרב.

(פס׳ י״ג)
«לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו: ”יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה׳ מלך ישראל!“»

ההמון יוצא לקראת ישוע כשבידיו כפות תמרים וקורא קריאות קבלת פנים והמלכה.

הקריאה «ברוך הבא בשם ה׳» קשורה ללשונו של תהילים קי״ח:כ״ה–כ״ו, מזמור של הלל, הצלה וקבלת פני הבא בשם ה׳. הקריאה «יחי המשיח!» מבטאת במפורש את האופי המשיחי של קבלת הפנים.

ברקע הדברים עומדת גם הקריאה המקראית «הושיעה נא», שממנה נובעת קריאת ההושענא המוכרת. במקור זו בקשה לישועה, אך בהקשר הזה היא נעשית גם קריאת שמחה והלל למלך הבא.

אבל הטקסט מדגיש דבר נוסף וחשוב במיוחד:

«יחי מלך ישראל!... ברוך הבא בשם ה׳ מלך ישראל!»

ההמון אינו מקבל רק מורה פופולרי. הוא מפרש את בואו של ישוע במונחים מלכותיים ומשיחיים.

כך מוצג ישוע בפומבי כמלך המיוחל, אף שעדיין נותר לברר עד כמה ההמון מבין באמת את טיבה של מלכותו.

(פס׳ י״ד–ט״ו)
«14 ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה: 15 ”אל תיראי, בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רוכב על עיר בן אתונות.“»

ישוע בא לקראתם רכוב על חמור.

הטקסט מפרש את המעשה ישירות לאור הנבואה:

«אל תיראי, בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רוכב על עיר בן אתונות».

הדברים נשענים בעיקר על זכריה ט׳:ט׳.

הדבר מאשר שישוע נכנס לירושלים כמלך, אך לא בדמותו של כובש צבאי הרוכב על סוס מלחמה.

מלך ציון בא בענווה.

לכן אופן כניסתו של ישוע עוזר להגדיר איזה סוג של מלך הוא.

(פס׳ ט״ז)
«תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי־הקודש.»

הטקסט מודה בגלוי שתלמידיו של ישוע לא הבינו בתחילה את מלוא משמעותם של הדברים.

רק לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו שדברים אלה נכתבו עליו בכתבי־הקודש והבינו כיצד המאורעות שראו תאמו את הכתוב.

הדבר ממשיך דפוס שכבר הופיע ביוחנן ב׳:כ״ב: לאחר תחייתו של ישוע התלמידים נזכרים בדברים קודמים ומבינים אותם בבהירות רבה יותר.

לכן אין מדובר רק בכך שעם הזמן למדו עוד. התפארותו של ישוע בכבוד מעניקה להם את נקודת המבט שממנה הם יכולים להבין נכון את מה שראו.

(פס׳ י״ז)
«אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים.»

הטקסט מחבר שוב את כניסתו של ישוע לירושלים עם החזרת אלעזר לחיים.

האנשים שראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים ממשיכים לספר על כך לאחרים.

הדבר מסביר כיצד התפשטה השמועה ומדוע בואו של ישוע עורר תשומת לב כה רבה.

כאן מופיע שוב אחד הנושאים המרכזיים בבשורה: העדות על ישוע ועל מעשיו.

(פס׳ י״ח)
«אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל.»

הטקסט מסביר במפורש מדוע אנשים רבים יצאו לקראתו:

«כי שמעו על הפלא הגדול שחולל».

לכן אי אפשר לנתק את כניסתו של ישוע לירושלים מן האירועים של יוחנן 11.

החזרת אלעזר לחיים ממשיכה להוליד תוצאות: אחדים מאמינים, המנהיגים מחריפים את התנגדותם, וכעת המון גדול יוצא לקראת ישוע.

(פס׳ י״ט)
«אולם הפרושים היו אובדי עצות. ”רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!“ קראו.»

הפרושים מגיבים בחוסר אונים לנוכח עוצמת התגובה הציבורית.

קריאתם «כל העולם נמשך אחריו!» היא בבירור לשון הגזמה. אין פירושה שכל בני האדם בעולם כבר הולכים אחרי ישוע.

אולם בתוך הבשורה יש בדבריהם אירוניה חזקה.

הם אומרים זאת כתיאור מוגזם ומתוסכל של המתרחש, אבל מיד לאחר מכן יופיעו יוונים שירצו לראות את ישוע (יוחנן י״ב:כ׳–כ״א).

כך דבריהם מקדימים בלי שהתכוונו לכך את העובדה שהמשיכה אל ישוע תתרחב מעבר לישראל.

משמעויות

• ישוע נכנס לירושלים כמלך המובטח: ההמון מכריז עליו כמלך ישראל וכניסתו מקיימת את הכתוב.
• מלכותו של ישוע אינה מוצגת לפי דמותו של כובש צבאי: הוא נכנס בענווה רכוב על חמור.
• כתבי־הקודש מסייעים להבין נכון את זהותו ואת מעשיו של ישוע: כניסתו קשורה לנבואת זכריה 9:9.
• הבנתם של התלמידים מעמיקה לאחר שישוע מתפאר בכבוד: אז הם נזכרים ומבינים כיצד מעשיו קיימו את הכתובים.
• החזרת אלעזר לחיים ממשיכה להעיד על ישוע: מי שראו את הנס מספרים עליו ואחרים יוצאים לקראתו.
• התנגדות הפרושים גוברת כאשר הם רואים את השפעתו של ישוע: דבריהם עצמם מבטאים את ממדי המתרחש.

יישומים

• הכר בישוע כמלך שהוא באמת: לא לפי ציפיות אנושיות, אלא לפי הדרך שבה הוא עצמו מתגלה.
• אפשר לכתבי־הקודש להגדיר את הבנתך את המשיח: אל תשליך עליו את דמות המלך או המושיע שאתה מצפה לה.
• אל תבלבל בין התלהבות ציבורית לבין הבנה מלאה: המון יכול להכריז על ישוע במילים נכונות ועדיין לא להבין לגמרי את שליחותו.
• אפשר למה שהמשיח עשה לחזק את עדותך עליו: מי שראו את החזרת אלעזר לחיים סיפרו לאחרים על מה שהתרחש.
• קבל את העובדה שאמיתות מסוימות מתבהרות כאשר מביטים במלוא עבודתו של המשיח: כך קרה לתלמידים לאחר שישוע נתפאר בכבוד.

סיכום

ביוחנן י״ב:י״ב–י״ט המון גדול יוצא לקראת ישוע כאשר הוא נכנס לירושלים ומכריז עליו במילים הקשורות לתהילים 118 כמשיח וכמלך ישראל. ישוע נכנס רכוב על חמור ובכך מקיים את הנבואה בזכריה 9:9 ומראה שכניסתו המלכותית אינה מתאימה לדמותו של כובש צבאי. התלמידים אינם מבינים את מלוא משמעות הדברים באותו רגע, אך לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרים כיצד מעשיו קיימו את כתבי־הקודש. במקביל, האנשים שראו את החזרת אלעזר לחיים ממשיכים לספר על כך, והנס גורם לאנשים נוספים לצאת לקראת ישוע. הפרושים, המתוסכלים מהשפעתו ההולכת וגדלה, קוראים: «כל העולם נמשך אחריו!» — אמירה שמקדימה באירוניה את התפשטות העניין בישוע מעבר לישראל.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שבישוע המשיח שלחת את המלך המובטח וקיימת את מה שהודעת בכתבי־הקודש.

עזור לנו להכיר את ישוע כפי שהוא עצמו התגלה, ולא לפי הציפיות שלנו.

תן לנו הבנה לקרוא את דברך לאור עבודתו של המשיח ולגדול בהבנתנו מיהו.

עשה שחיינו ודברינו יעידו בנאמנות על מה שעשית באמצעות בנך.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.