יוחנן י״א:ל״ח–מ״ד:
ישוע מחזיר את אלעזר לחיים ומגלה את גבורת אלוהים
יוחנן י״א:ל״ח–מ״ד (OHD)
הפירוש הנכון ליוחנן י״א:ל״ח–מ״ד
לאחר שישוע מתרגש עמוקות לנוכח מותו של אלעזר וכאבם של האנשים סביבו (יוחנן 11:28–37), הוא מגיע אל הקבר. שם הוא מבקש להזיז את האבן ומזכיר למרתא שאם תאמין תראה את גבורת אלוהים. לאחר מכן, לעיני ההמון, הוא מודה לאב ומסביר שהוא אומר את הדברים כדי שהנוכחים יאמינו שאלוהים שלח אותו. לבסוף הוא קורא לאלעזר בשמו, והאיש שהיה קבור ארבעה ימים יוצא מן הקבר. האות מגלה באופן יוצא דופן את סמכותו של ישוע על המוות ומאשר את מה שכבר הכריז: הוא התחייה והחיים.
(פס׳ ל״ח)
«ישוע שוב התרגש והלך אל קברו של אלעזר. הוא נקבר במערה שאבן גדולה חסמה את פיתחה.»
הטקסט מציין שוב שישוע מתרגש כאשר הוא הולך אל קברו של אלעזר.
התגובה שהחלה כאשר ראה את בכייה של מרים ואת בכי האבלים לא נעלמה. ישוע מגיע אל המקום שבו נקבר אלעזר כשהוא עדיין מושפע עמוקות מסצנת המוות שלפניו.
(פס׳ ל״ט)
«”הזיזו את האבן“, ביקש ישוע. אולם מרתא, אחות המת, אמרה: ”אבל אדוני, הגופה ודאי מצחינה; הרי הוא קבור כבר ארבעה ימים!“»
ישוע מבקש:
«הזיזו את האבן».
מרתא מגיבה בכך שהיא מזכירה מציאות שכבר נקבעה בבירור: אלעזר קבור כבר ארבעה ימים.
דבריה — «הגופה ודאי מצחינה» — מדגישים בעוצמה את ממשות המוות. אין כל ספק שאלעזר באמת מת ושכבר עבר זמן מאז קבורתו.
מרתא אינה בהכרח מנסה להגביל את כוחו של ישוע; היא פשוט מגיבה למה שמשמעותו של פתיחת קבר לאחר ארבעה ימים.
(פס׳ מ׳)
«”האם לא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את גבורת האלוהים?“ שאל ישוע.»
ישוע מפנה שוב את תשומת לבה אל מה שהכריז מתחילת הסיפור:
«אם תאמיני תראי את גבורת האלוהים».
הדברים מתחברים ישירות ליוחנן י״א:ד׳, שם ישוע אמר שמחלת אלעזר לא תיגמר במוות אלא תשמש להביא:
«כבוד לאלוהים», וש«בן האלוהים יפואר באמצעות המחלה הזאת».
כעת ההכרזה הזאת עומדת להתגשם.
העניין אינו רק שמרתא עומדת לראות דבר יוצא דופן. מה שישוע יעשה יגלה את גבורת אלוהים, יביא לו כבוד ויחשוף את זהותו ואת סמכותו של הבן.
(פס׳ מ״א–מ״ב)
«41 האנשים הזיזו את האבן, וישוע נשא עיניו אל השמים וקרא: ”אבי, תודה לך על שאתה שומע אותי. 42 אני יודע שאתה שומע אותי תמיד, אולם אמרתי זאת כדי שכל הנוכחים כאן יאמינו שאתה שלחת אותי.“»
האנשים מזיזים את האבן, וישוע פונה בדבריו אל האב.
הוא פותח בהודיה:
«אבי, תודה לך על שאתה שומע אותי».
אך מיד הוא מבהיר:
«אני יודע שאתה שומע אותי תמיד».
הדברים אינם נובעים מחוסר ודאות בנוגע לכך שהאב שומע אותו. ישוע אומר אותם בפומבי למען האנשים הנוכחים שם, כדי שיבינו מה מגלה האות:
«כדי שכל הנוכחים כאן יאמינו שאתה שלחת אותי».
לכן החזרת אלעזר לחיים אינה רק הפגנת כוח. היא גם אות המעיד שישוע נשלח מאת האב.
הדבר ממשיך קו מרכזי בבשורת יוחנן. מעשיו של ישוע מעידים שהאב שלח אותו (יוחנן ה׳:ל״ו; יוחנן י׳:כ״ה, יוחנן י׳:ל״ז–ל״ח).
(פס׳ מ״ג)
«לאחר מכן הוא קרא בקול רם מאוד: ”אלעזר, צא החוצה!“»
לאחר שפנה אל האב, ישוע קורא בקול רם מאוד:
«אלעזר, צא החוצה!»
הוא אינו מבצע טקס ואינו מנסה להשיב את החיים בהדרגה. הוא מדבר, ודברו מופנה ישירות אל המת.
הדבר מזכיר באופן יוצא דופן את מה שישוע כבר הכריז קודם לכן: יבוא זמן, ולמעשה הוא כבר הגיע, שבו המתים ישמעו את קולו של בן־האלוהים, וכל השומעים יחיו (יוחנן ה׳:כ״ה).
וכן את דבריו שיבוא הזמן שבו כל המתים ישמעו בקבריהם את קולו (יוחנן ה׳:כ״ח).
כאן, באופן ממשי וכהקדמה למה שעתיד לבוא, אדם מת שומע את קולו של הבן ויוצא מן הקבר.
(פס׳ מ״ד)
«ואלעזר יצא החוצה עטוף עדיין בתכריכים. ”הסירו מעליו את התכריכים ותנו לו ללכת“, אמר ישוע.»
הטקסט מתאר את התוצאה בפשטות:
«ואלעזר יצא החוצה».
האיש שהיה קבור ארבעה ימים נענה לקולו של ישוע ויוצא חי.
הוא עדיין עטוף בתכריכים, והפרט הזה משאיר לנגד עיני הקורא את ממשות מה שאירע: מי שהיה מוכן לקבורה יוצא כעת מן הקבר חי.
אז ישוע אומר:
«הסירו מעליו את התכריכים ותנו לו ללכת».
כך הושלם האות. אלעזר, שמותו כבר נקבע מעל לכל ספק, חזר לחיים בדברו של ישוע.
הדבר מגלה באופן מוחשי את מה שישוע כבר הכריז בפני מרתא:
«אני הוא התחייה והחיים» (יוחנן י״א:כ״ה).
משמעויות
- ישוע מגלה את גבורת אלוהים באמצעות החזרת אלעזר לחיים: מה שהוכרז ביוחנן 11:4 וביוחנן 11:40 מתגשם באות הזה.
- מעשיו של ישוע מעידים שהאב שלח אותו: הוא עצמו מסביר שהוא מדבר לעיני ההמון כדי שיאמינו באמת הזאת.
- לקולו של ישוע יש סמכות על המוות: אלעזר שומע את קריאתו ויוצא מן הקבר.
- ישוע מגשים באופן מוחשי את מה שהכריז על עצמו: מי שאמר «אני הוא התחייה והחיים» קורא כעת למת ומשיב לו את החיים.
- מותו של אלעזר נקבע באופן ברור לחלוטין: הוא היה קבור ארבעה ימים ואחותו כבר ציפתה שהגופה תצחין.
- היחס בין האב לבן מתגלה באות: ישוע פועל כמי שנשלח מאת האב ועבודתו מגלה אותו.
יישומים
- האמן בישוע לאור מה שמעשיו מגלים עליו: החזרת אלעזר לחיים מעידה שהוא נשלח מאת האב.
- בטח בסמכותו של המשיח על המוות: דברו מגיע אפילו אל מי שנמצא בקבר.
- זכור מיהו ישוע כאשר אתה עומד מול מציאות המוות: הוא גילה את עצמו כתחייה וכחיים.
- אל תצמצם את מעשיו של המשיח להפגנות כוח בלבד: מטרתם לגלות את זהותו ולהוביל אנשים להאמין בו.
- ראה את גבורת אלוהים ואת כבודו בעבודת הבן: מה שישוע עושה מגלה את האב ואת הבן.
סיכום
ביוחנן י״א:ל״ח–מ״ד ישוע מגיע אל קברו של אלעזר כשהוא שוב מתרגש ומבקש להזיז את האבן. כאשר מרתא מזכירה שאחיה כבר קבור ארבעה ימים ושגופתו ודאי מצחינה, ישוע מזכיר לה שאם תאמין תראה את גבורת אלוהים. לאחר מכן הוא מודה לאב לעיני ההמון ומסביר שהוא אומר זאת כדי שהנוכחים יאמינו שאלוהים שלח אותו. אז הוא קורא בקול: «אלעזר, צא החוצה!», ואלעזר יוצא מן הקבר כשהוא עדיין עטוף בתכריכים. האות מגלה את סמכות קולו של ישוע על המוות, מאשר שהוא נשלח מאת האב וממחיש את מה שכבר הכריז: «אני הוא התחייה והחיים».
תפילה
אבינו, אנו מודים לך שבישוע המשיח גילית את גבורתך ואת סמכותו על המוות.
תודה שמעשיו של בנך מעידים שאתה שלחת אותו ושדברו מסוגל להעניק חיים.
עזור לנו להאמין בישוע על פי מיהו באמת ולבטוח במי שהתגלה כתחייה וכחיים.
תן לנו תקווה יציבה מול המוות, בידיעה שלקולו של הבן יש סמכות לקרוא למתים אל החיים.
אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.
טקסט התנ״ך נלקח מתוך Westminster Leningrad Codex (WLC).
Westminster Hebrew Institute, Philadelphia
נחלת הכלל (Public Domain).
מקור דיגיטלי: Digital Bible Library (DBL).
unitedbiblesocieties.org
הטקסט של הברית החדשה נלקח מתוך
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
זכויות יוצרים © 1979, 2009 על ידי Biblica, Inc. נעשה שימוש בהתאם לרישיון
Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc
Licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Used in accordance with the license
“Biblica” is a trademark registered in the United States Patent and Trademark Office by Biblica, Inc. Used with permission