יוחנן י״א:א׳–ט״ז:
מחלת אלעזר ומטרתו של ישוע
יוחנן י״א:א׳–ט״ז (OHD)
הפירוש הנכון ליוחנן י״א:א׳–ט״ז
הסיפור מציג את מחלתו של אלעזר, אחיהן של מרתא ומרים, ומכין את הקרקע לאחד האותות החשובים ביותר בבשורה. כבר מן ההתחלה ישוע מכריז שמה שמתרחש יביא כבוד לאלוהים ושבן האלוהים יפואר באמצעות המחלה הזאת. אף שהוא אוהב מאוד את המשפחה הזאת, הוא אינו יוצא מיד לבית־עניה, אלא מתעכב עוד יומיים במקום שבו הוא נמצא. כאשר הוא מחליט לבסוף לחזור ליהודה, תלמידיו מזכירים לו את הסכנה מן הימים האחרונים, אך ישוע מתקדם בהתאם לזמן ולעבודה שהאב נתן לו.
(פס׳ א׳–ג׳)
«2-1 איש בשם אלעזר, שגר בבית־עניה עם מרים ואחותה מרתא, חלה. אחותו מרים היא זו שמשחה את ישוע במרקחת יקרה וניגבה את רגליו בשערותיה. 3 מרתא ומרים שלחו הודעה לישוע: ”אדוני, ידידך הטוב חולה מאוד.“»
יוחנן מציג את אלעזר באמצעות יחסיו עם מרתא ומרים וממקם את המשפחה בבית־עניה.
הוא גם מזהה מראש את מרים באמצעות המשיחה שתסופר בהמשך ביוחנן 12:1–8. כך הקורא יודע באיזו מרים מדובר.
האחיות אינן מבקשות במפורש דבר, אלא פשוט שולחות לישוע הודעה:
«אדוני, ידידך הטוב חולה מאוד».
הדברים מראים את הקשר הקרוב בין ישוע לאלעזר ומשאירים את המצב בידיו.
(פס׳ ד׳)
«כששמע ישוע את הדבר אמר: ”מחלה זאת לא תיגמר במוות, כי אם להביא כבוד לאלוהים. כי בן האלוהים יפואר באמצעות המחלה הזאת.“»
ההצהרה הבאה מכוונת את כל מה שיתרחש בהמשך.
כאשר ישוע אומר:
«מחלה זאת לא תיגמר במוות»
אין פירוש הדבר שאלעזר לא ימות מבחינה גופנית. למעשה, זמן קצר אחר כך ישוע יאמר בפירוש:
«אלעזר מת» (פס׳ 14).
המשמעות היא שהמוות לא יהיה התוצאה הסופית של המחלה הזאת.
בתוך מה שישוע עומד לעשות, המצב ישמש:
«להביא כבוד לאלוהים»
ובאופן שאי אפשר להפריד ממנו,
«כי בן האלוהים יפואר באמצעות המחלה הזאת».
לכן האות שיבוא בהמשך לא רק יועיל לאלעזר; הוא יגלה מיהו ישוע ויביא כבוד לאלוהים באמצעות הבן.
(פס׳ ה׳–ו׳)
«5 ישוע אהב מאוד את מרתא, מרים ואלעזר. 6 כאשר ישוע שמע שאלעזר חלה, התעכב יומיים»
יוחנן אומר במפורש שישוע אהב מאוד את מרתא, מרים ואלעזר.
הדבר הופך את מה שמתרחש מיד לאחר מכן לבולט במיוחד:
כאשר ישוע שומע שאלעזר חלה, הוא מתעכב יומיים.
אין לפרש את העיכוב כחוסר אהבה או כאדישות. יוחנן מציב בכוונה את שתי העובדות זו לצד זו: ישוע אוהב מאוד את המשפחה, ובכל זאת, בתוך אותה אהבה ובמסגרת המטרה שכבר הכריז עליה, הוא אינו יוצא מיד.
פעולתו אינה נקבעת רק לפי הדחיפות של הנסיבות, אלא לפי מה שהוא יודע שיעשה כדי להביא כבוד לאלוהים.
(פס׳ ז׳–ח׳)
«7 ורק לאחר מכן אמר לתלמידיו: ”הבה נחזור ליהודה.“ 8 ”אולם, רבי,“ קראו התלמידים במחאה, ”לפני ימים ספורים בלבד ניסו מנהיגי היהודים להרוג אותך, ועכשיו אתה חוזר לאותו מקום?“»
לאחר היומיים ישוע מחליט לחזור ליהודה.
התלמידים נזכרים מיד בסכנה מן הימים האחרונים. ביוחנן י׳:ל״א וביוחנן י׳:ל״ט ניסו מתנגדיו להרוג אותו ולתפוס אותו.
לכן החלטתו נראית להם מסוכנת:
«ועכשיו אתה חוזר לאותו מקום?»
המתח בסיפור אינו נוגע עוד רק למחלתו של אלעזר. חזרה ליהודה פירושה גם לשוב למקום שבו העוינות כלפי ישוע כבר החריפה.
(פס׳ ט׳–י׳)
«9 ”בכל יום יש שתים־עשרה שעות אור, ובמשך השעות האלה יכול כל אחד ללכת בלי ליפול או להיכשל. 10 מי שהולך בלילה ייכשל וימעד בגלל החשכה.“»
ישוע משיב באמצעות התמונה של היום והלילה.
בכל יום יש זמן מוגדר של אור שבו אפשר ללכת בלי ליפול או להיכשל. לאחר מכן מגיע הלילה.
בהתייחס למצבו שלו, ישוע יודע שקיים זמן שנקבע לביצוע העבודה שעליו לעשות, והוא לא יימנע מלפעול מתוך פחד כל עוד הזמן הזה נמשך.
הדבר מזכיר את יוחנן ט׳:ד׳, שם ישוע אמר שעליו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עליו שולחו.
לכן חזרתו ליהודה אינה חוסר זהירות. ישוע ממשיך להתקדם בהתאם לזמן של שליחותו.
(פס׳ י״א–י״ג)
«11 ישוע המשיך: ”חברנו אלעזר ישן, אך אני הולך להעיר אותו.“ 13-12 ישוע התכוון לכך שאלעזר מת, אולם תלמידיו חשבו שאמר כי אלעזר ישן במנוחה, ולכן אמרו: ”אם אלעזר ישן שינה טובה הוא ודאי יבריא!“»
כעת ישוע מדבר על אלעזר באמצעות תמונת השינה:
«חברנו אלעזר ישן».
התמונה מתייחסת למותו, כפי שהסיפור עצמו מסביר במפורש.
אך ישוע מוסיף:
«אני הולך להעיר אותו».
לאור מה שהוא עומד לעשות, התמונה מתאימה במיוחד: עבור ישוע, מותו של אלעזר לא יהיה מצב בלתי הפיך.
אולם התלמידים מבינים את המילה «ישן» כפשוטה וחושבים שאלעזר נח ומתחיל להחלים.
הסיפור מבהיר את חוסר ההבנה שלהם כדי להכין את דבריו הישירים של ישוע.
(פס׳ י״ד–ט״ו)
«14 ”אלעזר מת“, אמר להם ישוע בפירוש. 15 ”אני שמח למענכם שלא הייתי שם, כדי שתלמדו להאמין. הבה נלך אליו.“»
ישוע מסיר כל ספק:
«אלעזר מת».
לאחר מכן הוא אומר דבר מפתיע:
«אני שמח למענכם שלא הייתי שם».
ישוע אינו שמח על מותו של אלעזר או על כאבה של המשפחה. הוא שמח בגלל מה שהתלמידים עתידים לראות ובגלל ההשפעה שתהיה לכך עליהם:
«כדי שתלמדו להאמין».
התלמידים כבר מאמינים בישוע, ולכן אין הכוונה בהכרח שיתחילו להאמין מאפס. האות שהם עתידים לראות ישמש כדי להעמיק ולחזק את אמונתם בו.
הדבר מתאים למטרתם הכללית של האותות בבשורה: לגלות מיהו ישוע ולהוביל להבנה מלאה יותר של זהותו.
(פס׳ ט״ז)
«תומא (הנקרא בשם חיבה ”התאום“) אמר לחבריו התלמידים: ”בואו נלך גם אנחנו כדי שנמות איתו.“»
תומא מבין את הסכנה הכרוכה בחזרה ליהודה.
תגובתו מראה שהוא מצפה לאפשרות שישוע ייהרג ושגם הם ימותו איתו:
«בואו נלך גם אנחנו כדי שנמות איתו».
הדברים מכינים גם את אווירת הסכנה שתלך ותגבר ככל שישוע יתקרב לירושלים.
משמעויות
- מותו של אלעזר לא יהיה התוצאה הסופית של מחלתו: ישוע מכריז כבר מן ההתחלה שהמצב יביא כבוד לאלוהים.
- כבוד אלוהים מתגלה באמצעות הבן: ישוע אומר שגם בן האלוהים יפואר באמצעות מה שיתרחש.
- אהבתו של ישוע אינה מתבטלת בגלל העיכוב שלו: הטקסט אומר במפורש שהוא אוהב מאוד את המשפחה לפני שהוא מתאר את העיכוב בן היומיים.
- ישוע פועל בהתאם לזמן של שליחותו: הסכנה ביהודה אינה מונעת ממנו לבצע את העבודה שעליו לעשות.
- מותו של אלעזר ישמש לחיזוק אמונתם של התלמידים: האות שהם עומדים לראות יגלה להם עוד על ישוע.
- ישוע מתקרב אל הסכנה במודע: החזרה ליהודה היא חלק מן הדרך שתוביל בסופו של דבר אל מותו שלו.
יישומים
- אל תפרש אוטומטית עיכוב כחוסר אהבה: בסיפור הזה ישוע אוהב את המשפחה גם כאשר אינו מגיב מיד בדרך שהיו עשויים לצפות לה.
- בטח בדבריו של ישוע גם לפני שאתה מבין במלואו מה הוא עומד לעשות: כבר מן ההתחלה הוא יודע לאן המצב מוביל.
- אל תאפשר לפחד מפני סכנה להסיט אותך מן הציות: ישוע ממשיך בשליחותו אף שהוא יודע איזו התנגדות ממתינה לו.
- אפשר למעשיו של המשיח להעמיק את אמונתך בו: ישוע אומר שמה שיתרחש יסייע לתלמידיו ללמוד להאמין בו עמוק יותר.
- לך אחרי ישוע גם כשאינך מבין את הדרך במלואה: התלמידים חוזרים איתו ליהודה בלי לדעת עדיין מה הוא עומד לעשות.
סיכום
ביוחנן י״א:א׳–ט״ז ישוע מקבל את הידיעה שאלעזר חולה ומכריז כבר מן ההתחלה שהמצב הזה יביא כבוד לאלוהים ושבן האלוהים יפואר באמצעות המחלה הזאת. אף שהוא אוהב מאוד את מרתא, מרים ואלעזר, הוא מתעכב עוד יומיים לפני שהוא מחליט לחזור ליהודה. כאשר התלמידים מזכירים לו את הסכנה, ישוע מסביר באמצעות תמונת היום והלילה שהוא ימשיך לבצע את העבודה שעליו לעשות בתוך הזמן של שליחותו. לבסוף הוא מגלה שאלעזר מת ואומר שמה שיתרחש יסייע לתלמידיו ללמוד להאמין. כך הסיפור מכין הן את גילוי כבודו של ישוע והן את הסכנה ההולכת וגוברת לקראת חזרתו ליהודה.
תפילה
אבינו, אנו מודים לך שישוע המשיח יודע בשלמות את מה שאיננו מצליחים להבין ושכל עבודתו מביאה כבוד לשמך.
עזור לנו לבטוח באהבתך גם כאשר איננו מבינים מיד מה אתה מאפשר או כיצד אתה עומד לפעול.
תן לנו ביטחון להקשיב לדברי המשיח, ללכת אחריו בנאמנות ולאפשר למה שהוא מגלה לחזק את אמונתנו.
שמור אותנו מלפרש את הנסיבות בפזיזות ולמד אותנו להביט אל בנך, שבו גילית את כבודך.
אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.
טקסט התנ״ך נלקח מתוך Westminster Leningrad Codex (WLC).
Westminster Hebrew Institute, Philadelphia
נחלת הכלל (Public Domain).
מקור דיגיטלי: Digital Bible Library (DBL).
unitedbiblesocieties.org
הטקסט של הברית החדשה נלקח מתוך
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
זכויות יוצרים © 1979, 2009 על ידי Biblica, Inc. נעשה שימוש בהתאם לרישיון
Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc
Licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Used in accordance with the license
“Biblica” is a trademark registered in the United States Patent and Trademark Office by Biblica, Inc. Used with permission