יוחנן י׳:ז׳–י״ג:
ישוע, השער והרועה הטוב
יוחנן י׳:ז׳–י״ג (OHD)
הפירוש הנכון ליוחנן י׳:ז׳–י״ג
לאחר ששומעיו אינם מבינים את המשל על הרועה והצאן (יוחנן 10:1–6), ישוע מתחיל להסביר אותו בצורה ישירה יותר. תחילה הוא מציג את עצמו כ«השער של מכלאת הצאן», ומראה שדרכו נמצאות ישועה, ביטחון ומרעה. לאחר מכן הוא מזדהה כ«הרועה הטוב», בניגוד לגנב ולרועה השכיר. בעוד אלה מבקשים לנצל את הצאן או נוטשים אותו מול סכנה, ישוע בא להעניק חיים בשפע ומכריז שהרועה הטוב מקריב את חייו למען צאנו.
(פס׳ ז׳)
«ולכן ישוע הסביר להם: ”אמן אני אומר לכם: אני השער של מכלאת הצאן.»
מאחר ששומעיו לא הבינו את המשל הקודם, ישוע מתחיל להסביר את מרכיביו המרכזיים.
הצהרתו הראשונה היא:
«אני השער של מכלאת הצאן».
התמונה משתנה מעט. ישוע אינו מנסה לתת משמעות נוקשה לכל פרט במשל הקודם, אלא משתמש כעת בשער כדי להסביר את תפקידו שלו ביחס לצאן.
הוא זה שדרכו הצאן נכנסות ומוצאות את מה שהן זקוקות לו, כפי שיסביר מיד בפסוק 9.
(פס׳ ח׳)
«כל אלה שבאו לפני היו גנבים ושודדים, אולם הצאן לא שמעו בקולם.»
ישוע אינו יכול להתכוון ללא הבחנה לכל מי שבאו לפניו מבחינה כרונולוגית, כגון משה, הנביאים או יוחנן המטביל. הבשורה עצמה מציגה אותם כעדים מטעם אלוהים, ובמקרה של יוחנן כאדם שנשלח להעיד על ישוע.
בתוך המשל ובהקשר המיידי, ישוע מתייחס למי שבאו אל הצאן בדרך בלתי לגיטימית, כמו הגנבים והשודדים שתוארו קודם לכן.
הדבר מתאים במיוחד לתוכחה נגד רועי ישראל הרעים ביחזקאל 34 ולהתנהגות המנהיגים שראינו זה עתה ביוחנן 9.
עם זאת, «הצאן לא שמעו בקולם».
הצאן השייכות באמת לעדר אינן מזהות אצל אותם רועים כוזבים את הקול שעליהן לשמוע.
(פס׳ ט׳)
«כן, אנוכי השער. הנכנסים דרכי יוושעו וימצאו מרעה עשיר בבואם ובצאתם.»
ישוע חוזר ואומר: «כן, אנוכי השער».
כעת הוא מסביר בבירור מה משמעות התמונה עבור הצאן:
«הנכנסים דרכי יוושעו».
הישועה נמצאת בכניסה דרך ישוע. הוא אינו מציג את עצמו כאפשרות אחת מתוך רבות, אלא כשער שדרכו נכנסים אל הביטחון והחיים של העדר.
המילים «בבואם ובצאתם» וההבטחה ש«ימצאו מרעה עשיר» יוצרות תמונה של ביטחון, חופש ואספקה תחת דאגת הרועה. גם בברית הישנה מופיעה לשון של יציאה וביאה בהקשר של חיים המונהגים והמוגנים כראוי (במדבר כ״ז:י״ז).
אין הכוונה שאדם נכנס ויוצא מן הישועה. בתוך תמונת הרועה והצאן, מדובר בצאן הנעות בביטחון תחת השגחת הרועה ומוצאות את המזון הדרוש להן.
(פס׳ י׳)
«הגנב בא לגנוב, להרוג ולהשמיד, ואילו אני באתי להעניק חיים בשפע.»
ישוע מציב ניגוד קיצוני בין מטרתו לבין מטרת הגנב.
הגנב בא «לגנוב, להרוג ולהשמיד».
ישוע, לעומת זאת, מכריז:
«ואילו אני באתי להעניק חיים בשפע».
החיים הם שוב אחד הנושאים הגדולים של הבשורה. כבר מן ההתחלה נאמר שבדבר היו חיים (יוחנן א׳:ד׳), וישוע כבר אמר שמי ששומע את דבריו ומאמין באלוהים ששלח אותו יש לו חיי נצח (יוחנן ה׳:כ״ד).
החיים בשפע אינם מצטמצמים לשגשוג חומרי, נוחות או היעדר קשיים. בהקשר של יוחנן אלה החיים שישוע עצמו מעניק: חיי נצח, מלאים ובטוחים תחת דאגתו.
לכן הניגוד אינו בין חיים דלים לבין שגשוג כלכלי, אלא בין השמדה לחיים, בין מה שעושים מי שפוגעים בצאן לבין מה שלשמו בא ישוע.
(פס׳ י״א)
«”אני הרועה הטוב, ורועה טוב מקריב את חייו למען צאנו.»
כעת ישוע מציג את ההצהרה הגדולה השנייה:
«אני הרועה הטוב».
הרקע של הברית הישנה חשוב במיוחד. ביחזקאל 34, לאחר התוכחה נגד רועי ישראל הרעים, אלוהים מבטיח שהוא עצמו יחפש את צאנו וידאג לו ויקים עליו רועה אחד (יחזקאל ל״ד:י״א–ט״ז, יחזקאל ל״ד:כ״ג).
על רקע זה, הכרזתו של ישוע מקבלת עוצמה יוצאת דופן.
אך ישוע מוסיף דבר מפתיע עוד יותר על הרועה הטוב:
«רועה טוב מקריב את חייו למען צאנו».
בניגוד למי שמשתמשים בצאן לטובתם, ישוע מוכן למסור את חייו שלו למענן.
הדברים מתחילים להצביע בבירור על מותו. הנושא יתפתח עוד בפסוקים הבאים, שבהם ישוע ידגיש שהוא מוסר את חייו מרצונו.
(פס׳ י״ב)
«כאשר רועה שכיר יראה זאב מתקרב, הוא יברח ויעזוב את הצאן לאנחות, כי העדר אינו שייך לו, והזאב יחטוף ויפזר את הצאן.»
הרועה השכיר עשוי לטפל בעדר לזמן מה, אך הצאן אינן שלו.
כאשר מופיעה הסכנה, היחס האמיתי שלו אליהן נחשף: הוא בורח ומשאיר את הצאן לאנחות.
התוצאה היא שהזאב יכול לחטוף ולפזר את הצאן.
אין צורך לזהות את הזאב עם אדם או כוח מסוים. בתוך המשל הוא מייצג את הסכנה המאיימת על הצאן ושמולה מתגלה ההבדל בין הרועה האמיתי לבין מי שעובד רק מתוך אינטרס.
(פס׳ י״ג)
«הרועה השכיר יברח, משום שאינו אלא שכיר ואין הוא דואג לצאן באמת.»
ישוע מסביר ישירות את הסיבה להתנהגותו:
«אין הוא דואג לצאן באמת».
הקשר של הרועה השכיר לעדר מבוסס על מה שהוא מקבל מעבודתו, ולא על כך שהצאן באמת שייכות לו.
לכן, כאשר ההגנה עליהן כרוכה בסכנה אישית, הוא נוטש אותן.
הניגוד לישוע מלא: הרועה השכיר אינו דואג באמת לצאן ומציל את חייו שלו; הרועה הטוב אוהב את צאנו ודואג לו עד כדי הקרבת חייו למענו.
משמעויות
- ישוע הוא השער שדרכו נמצאת הישועה: הוא עצמו מציג את עצמו כדרך הכניסה עבור הצאן.
- החיים שישוע מעניק עומדים בניגוד להשמדה שמביאים הרועים הכוזבים: הוא בא להעניק לצאנו חיים בשפע.
- חיים בשפע אינם פירושם שגשוג חומרי: ביוחנן מדובר בחיים המלאים והנצחיים שמקורם במשיח.
- ישוע הוא הרועה הטוב הדואג לצאן: התמונה מזכירה את הבטחות יחזקאל 34.
- הרועה הטוב מקריב את חייו למען צאנו: מותו של ישוע אינו תאונה אלא חלק מעבודתו למענן.
- דאגה אמיתית מתגלה מול סכנה: הרועה השכיר נוטש את הצאן, ואילו הרועה הטוב מקריב את חייו למענן.
יישומים
- היכנס דרך המשיח: הוא עצמו מכריז שהנכנסים דרכו יוושעו.
- חפש בישוע את החיים שרק הוא יכול להעניק: אל תצמצם את הבטחת החיים בשפע לרווחה חומרית.
- בטח בדאגתו של הרועה הטוב: מחויבותו לצאנו מגיעה עד כדי הקרבת חייו למענו.
- הבחן במי שטוענים שהם דואגים לעמו של אלוהים: דאגה אמיתית מבקשת את טובת הצאן ולא משתמשת בו לתועלת אישית.
- אל תבלבל בין מעמד דתי לבין רעייה אמיתית: ההקשר מראה שאדם יכול להחזיק בסמכות מוכרת ובכל זאת לא לדאוג באמת לעדר.
סיכום
ביוחנן י׳:ז׳–י״ג ישוע מתחיל להסביר בצורה ישירה יותר את המשל הקודם ומציג את עצמו תחילה כ«השער של מכלאת הצאן». הנכנסים דרכו יוושעו וימצאו מרעה עשיר בבואם ובצאתם. בניגוד לגנב שבא לגנוב, להרוג ולהשמיד, ישוע מכריז שבא להעניק חיים בשפע. לאחר מכן הוא מציג את עצמו כ«הרועה הטוב», על רקע התמונה המקראית של דאגת אלוהים לצאנו. המאפיין המכריע של הרועה הטוב הוא שהוא מקריב את חייו למען צאנו. הרועה השכיר, לעומת זאת, נוטש את הצאן כאשר מגיעה סכנה, מפני שהעדר אינו שלו ואין הוא דואג לו באמת. כך ישוע נבדל הן ממי שמנצלים את הצאן והן ממי שנוטשים אותו: הוא מושיע, מעניק חיים ומוסר את חייו למען צאנו.
תפילה
אבינו, אנו מודים לך שבישוע המשיח נתת לנו את השער שדרכו נמצאת הישועה ואת הרועה הטוב שדואג באמת לצאנו.
תודה שבנך בא להעניק חיים והיה מוכן להקריב את חייו למעננו.
עזור לנו לבטוח בו, לקבל את החיים שהוא מעניק ולא לאפשר למי שמבקשים לנצל את עמך להוביל אותנו.
תן לנו הבחנה לזהות דאגה אמיתית ולמד אותנו לנוח בביטחון תחת הגנתו של הרועה הטוב.
אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.
טקסט התנ״ך נלקח מתוך Westminster Leningrad Codex (WLC).
Westminster Hebrew Institute, Philadelphia
נחלת הכלל (Public Domain).
מקור דיגיטלי: Digital Bible Library (DBL).
unitedbiblesocieties.org
הטקסט של הברית החדשה נלקח מתוך
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
זכויות יוצרים © 1979, 2009 על ידי Biblica, Inc. נעשה שימוש בהתאם לרישיון
Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Biblica® Open Hebrew Living New Testament™
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc
Licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International (CC BY-SA 4.0)
Used in accordance with the license
“Biblica” is a trademark registered in the United States Patent and Trademark Office by Biblica, Inc. Used with permission