יוחנן א׳:ל״ה–מ״ב:
התלמידים הראשונים הולכים בעקבות ישוע

הפירוש הנכון של יוחנן א׳:ל״ה–מ״ב

לאחר שיוחנן זיהה את ישוע כשה האלוהים הנושא את חטאי העולם, הסיפור מראה את הפרי המיידי של עדותו. יוחנן שב ומצביע על ישוע, ושניים מתלמידיו מתחילים ללכת בעקבותיו. הקטע מתקדם בפשטות: העדות על המשיח מובילה בני־אדם להתקרב אליו, להישאר איתו, ולאחר מכן להעיד עליו לאחרים.

(פס׳ ל״ה)
«למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו.»

הטקסט מחזיר אותנו שוב אל “למחרת”.

יוחנן עדיין נמצא שם, והפעם איתו שניים מתלמידיו. הדבר מראה שליוחנן היו אנשים שהלכו אחריו ולמדו ממנו.

אך הסיפור אינו נשאר ממוקד ביוחנן. תפקידו, כפי שכבר הוצג, הוא להצביע על ישוע.

(פס׳ ל״ו)
«בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא: ”הנה שה האלוהים!“»

יוחנן רואה את ישוע בא לקראתו.

ואז הוא חוזר על העדות שכבר נתן: “הנה שה האלוהים!”.

יוחנן אינו מנסה להחזיק את תלמידיו סביב עצמו. כשהוא רואה את ישוע, הוא מפנה את מבטם אל ישוע.

הביטוי “שה האלוהים” שומר על הדגש מן הפסוק הקודם: ישוע הוא זה שאלוהים סיפק ביחס לחטא.

יוחנן אינו מציג את ישוע כדמות משנית לשירותו שלו. הוא מצביע עליו כעל המרכז.

(פס׳ ל״ז)
«כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.»

שני התלמידים שומעים את דברי יוחנן.

התוצאה מיידית: הם פונים ללכת בעקבות ישוע.

הדבר מראה שעדותו של יוחנן משיגה את מטרתה. יוחנן אינו מבקש ליצור סביב עצמו תלמידים, אלא להוביל אותם אל המשיח.

התלמידים עוברים משמיעה על ישוע להליכה בעקבותיו.

(פס׳ ל״ח)
«ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו. ”מה רצונכם?“ שאל אותם. ”רבי, היכן אתה גר?“ השיבו בשאלה.»

ישוע מביט לאחור ורואה שהם הולכים בעקבותיו.

ואז הוא שואל אותם: “מה רצונכם?”.

שאלתו של ישוע גורמת להם להביע את רצונם. הם משיבים אליו וקוראים לו “רבי”, כלומר מורה.

בשלב זה הסיפור עדיין מציג אותם כמי שמתקרבים אל ישוע כתלמידים הרוצים להיות איתו וללמוד ממנו.

לכן הם שואלים: “היכן אתה גר?”.

הם אינם מבקשים הסבר מהיר או אות מיידי. הם רוצים לדעת היכן ישוע שוהה, מפני שהם רוצים להיות איתו.

(פס׳ ל״ט)
«”בואו וראו“, ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר־הצהריים עד הערב.»

ישוע משיב בהזמנה פשוטה: “בואו וראו”.

הוא אינו דוחה אותם ואינו משאיר אותם רחוקים. הוא מזמין אותם להתקרב.

הם הולכים, רואים את מקום מגוריו ונשארים איתו.

הטקסט מציג רגע ראשון של קרבה ושהייה עם ישוע. ההליכה בעקבותיו מתחילה בלהיות איתו.

יוחנן מוסיף פרט של זמן: משעה ארבע אחר־הצהריים עד הערב. הדבר מעניק לסצנה אופי מוחשי וחי. המפגש אינו מוצג כרעיון כללי, אלא כרגע אמתי שנחרת בזיכרון.

(פס׳ מ׳)
«‎אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו.»

כעת הבשורה מזהה אחד משני התלמידים.

זה היה אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס.

אנדרי מופיע כאחד מאלה ששמעו את עדותו של יוחנן והלכו בעקבות ישוע.

הסיפור מתחיל להראות כיצד העדות על המשיח עוברת מאדם לאדם.

(פס׳ מ״א)
«‎אַנְדְּרֵי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות: ”מצאנו את המשיח!“»

אנדרי הולך לחפש את אחיו שמעון.

לאחר שהיה עם ישוע, הוא מחפש את אחיו ומעיד לו.

הכרזתו ברורה: “מצאנו את המשיח!”.

המשיח הוא הנמשח, המושיע שאלוהים הבטיח.

אנדרי מבין שישוע אינו רק מורה נוסף. זה שיוחנן הצביע עליו כשה האלוהים מזוהה כעת כמשיח המצופה.

עדותו של אנדרי נולדת מן המפגש שלו עם ישוע.

(פס׳ מ״ב)
«כשהביא ‎אַנְדְּרֵי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר: ”אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – ‎ כֵּיפָא!“»

אנדרי אינו רק מדבר עם שמעון על ישוע. הוא מביא אותו אל ישוע.

הדבר מראה שוב את התנועה של הקטע: מי שמקבלים עדות על המשיח מובאים לפגוש אותו.

ישוע מביט בשמעון ומדבר אליו ישירות.

תחילה הוא מזהה אותו: “אתה אמנם שמעון בנו של יונה”.

לאחר מכן הוא מכריז: “מעתה ואילך תיקרא: פטרוס — כֵּיפָא”.

השם כֵּיפָא קשור למשמעות של אבן או סלע, וממנו השם פטרוס.

ישוע לא רק יודע מי הוא שמעון, אלא גם מכריז על השם שבו ייקרא. המפגש עם ישוע אינו מצטמצם להיכרות חיצונית. כבר מן ההתחלה ישוע מראה סמכות על זהותו ועל עתידו של שמעון.

משמעויות

• העדות האמתית מובילה אל המשיח: יוחנן מצביע על ישוע ותלמידיו הולכים בעקבותיו.
• ישוע הוא מרכז ההליכה כתלמידים: התלמידים עוברים מללכת אחרי יוחנן אל הליכה בעקבות ישוע.
• המשיח מקבל את המתקרבים אליו: ישוע אומר להם: “בואו וראו”.
• ההליכה בעקבות ישוע כוללת שהייה איתו: התלמידים נשארו איתו באותו יום.
• המפגש עם המשיח מוליד עדות: אנדרי מחפש את אחיו ומודיע לו שמצאו את המשיח.
• ישוע מכיר אישית את שלו: הוא מזהה את שמעון ומדבר על השם שבו ייקרא.
• לישוע יש סמכות על זהות תלמידיו: הוא מכריז על שמו החדש של שמעון.

יישומים

• הפנה אחרים אל המשיח, לא אל עצמך: יוחנן העיד כדי שאחרים ילכו בעקבות ישוע.
• שמע את העדות האמתית והגב לה בהליכה אחרי ישוע: התלמידים שמעו והלכו בעקבות ישוע.
• התקרב אל ישוע מתוך רצון להישאר איתו: התלמידים הראשונים רצו להיות במקום שבו הוא היה.
• שתף אחרים במה שמצאת במשיח: אנדרי הלך לחפש את אחיו.
• אל תישאר רק בדיבור על ישוע: הבא אחרים אליו.
• בטח בכך שישוע יודע מי אתה ופועל במי שהוא קורא להם: הוא הביט בשמעון ודיבר בסמכות על חייו.

סיכום

ביוחנן א׳:ל״ה–מ״ב, יוחנן שב ומצביע על ישוע כשה האלוהים. שניים מתלמידיו שומעים את עדותו ומתחילים ללכת בעקבות ישוע. ישוע מקבל אותם בהזמנה: “בואו וראו”, והם נשארים איתו. אחד מן התלמידים האלה היה אנדרי, שלאחר מכן מחפש את אחיו שמעון ומכריז בפניו שמצאו את המשיח. אחר כך הוא מביא אותו אל ישוע. כאשר ישוע רואה את שמעון, הוא מזהה אותו ומכריז שמעתה ייקרא כיפא, כלומר פטרוס. הקטע מראה כיצד עדות נאמנה על המשיח מובילה להליכה בעקבותיו, לקרבה עם ישוע ולעדות כלפי אחרים.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך כי בנך הוא שה האלוהים והמשיח המובטח.

אדון, עזור לנו לשמוע את העדות האמתית על המשיח וללכת אחריו בכנות. אל תניח לנו לחפש את כבודנו שלנו, אלא למד אותנו מיוחנן להצביע תמיד אל ישוע.

תן לנו לב מוכן לשהות עם המשיח, להכיר אותו יותר ולשתף אחרים במה שמצאנו בו.

וכפי שאנדרי הביא את שמעון אל ישוע, עזור לנו להביא אחרים אל בנך, מתוך ביטחון שהוא מכיר את שלו ופועל בסמכות בחייהם.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.