יוחנן א׳:י״ד–י״ח:
הדבר נהיה בשר וגילה לנו את האב

הפירוש הנכון ליוחנן א׳:י״ד–י״ח

לאחר שהציג את הדבר כנצחי וכמי שהוא אלוהים, כבורא הכול, כמקור החיים וכאור האמתי (יוחנן 1:1–13), מכריז כעת יוחנן אמת מופלאה: הדבר נהיה בשר. הכתוב מראה שהאור לא נשאר רחוק, אלא בא לשכון בקרב בני האדם. הוא גם מסביר שבישוע המשיח מתגלים כבוד הבן וחסדו ואמתו של אלוהים, והאב נודע באמת.

(פס׳ י״ד)
«הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.»

יוחנן מכריז שהדבר נהיה בשר.

אותו הדבר שהיה בראשית, שהיה עם האלוהים ושהיה אלוהים, נכנס אל המציאות האנושית.

הוא לא חדל להיות מי שהיה, אך קיבל על עצמו טבע אנושי אמיתי.

לאחר מכן אומר יוחנן שהדבר ״שכן בתוכינו״. הדבר לא נגלה מרחוק או לרגע בלבד, אלא שכן בקרב בני האדם.

יוחנן מוסיף: ״אנחנו ראינו את כבודו״.

אפשר היה לראות את כבודו של הדבר שנהיה בשר. אין מדובר ברעיון בלתי נראה או מופשט, אלא בכבוד שנגלה בחיים אנושיים ממשיים בקרב בני האדם.

כבוד זה הוא ״כבוד הבן היחיד מהאב״.

הדבר שנהיה בשר מוצג בתור הבן היחיד, שיש לו יחס ייחודי אל האב.

יוחנן מתאר אותו כמלא חסד ואמת.

בישוע החסד והאמת אינם נמצאים רק במידה חלקית; הוא מלא בהם. בואו מגלה בשלמות את חסדו של אלוהים ואת אמתו.

(פס׳ ט״ו)
«יוחנן העיד עליו וקרא: ”הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני.“»

יוחנן העד מופיע שוב.

תפקידו נשאר כשהיה: להעיד על ישוע.

אף שישוע מופיע בציבור אחרי יוחנן, יוחנן מכריז שהוא גדול ונעלה ממנו.

הסיבה ברורה: ״כי הוא היה לפני שהייתי אני״.

בכך מאשר יוחנן את מה שהבשורה כבר לימדה מן הראשית: הדבר לא התחיל להתקיים כאשר בא לעולם. הוא היה קיים קודם לכן.

יוחנן מכיר בעליונותו של המשיח לא על בסיס גילו האנושי או סדר הופעתם בציבור, אלא בשל קדמותו וקיומו הנצחי.

(פס׳ ט״ז)
«כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו.»

כעת מדבר יוחנן על מה שקיבלו המאמינים מן המשיח.

הוא אומר שכולנו התברכנו ״מעושרו ומחסדו״.

המשיח לא רק מלא חסד ואמת; כולנו מתברכים מעושרו ומחסדו.

המילים ״התברכנו בברכות רבות״ מבטאות שפע. המשיח אינו מוצג כמי שמעניק במידה מועטה, אלא כמי שממנו אנו מקבלים חסד וברכה בשפע.

כל מה שמקבלים השייכים לו נובע ממי שהוא ומן השפע שבו.

(פס׳ י״ז)
«כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת.»

כעת עורך יוחנן השוואה חשובה.

התורה נמסרה לנו באמצעות משה. בכך מוכר תפקידו האמיתי של משה כמי שדרכו נתן אלוהים את התורה.

אולם יוחנן אומר שישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת.

יוחנן אינו מטיל ספק במשה ואינו מציג את התורה כרעה. הוא מראה שבישוע המשיח מגיע מלוא מה שאלוהים מגלה ומעניק.

לראשונה בבשורה מזהה יוחנן בבירור את הדבר שנהיה בשר: ישוע המשיח.

מי שהיה בראשית, שהיה עם האלוהים, שהיה אלוהים, שדרכו נברא הכול ושהוא החיים והאור, הוא ישוע המשיח.

(פס׳ י״ח)
«איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא בחיקו, והוא סיפר לנו על אביו.»

יוחנן מסיים את החלק הזה בדיבור על הכרת אלוהים.

״איש לא ראה מעולם את האלוהים״.

בני האדם מעולם לא ראו את אלוהים ישירות במלוא כבודו.

אולם בנו היחיד, הנמצא בחיק האב, הוא שסיפר לנו על האב וגילה אותו.

הביטוי מתאר קרבה עמוקה ושותפות ייחודית בין הבן לבין האב.

תרגומים מסוימים כוללים כאן הערת נוסח, משום שכמה כתבי־יד עתיקים כוללים נוסח שבו היחיד מזוהה כאלוהים, ואחרים קוראים ״הבן היחיד״. עם זאת, יוחנן אינו מציג את הבן כאל נחות או כנברא. כבר מראשית הבשורה הוא הכריז שהדבר היה בראשית, היה עם האלוהים והיה אלוהים. לכן הדגש בפסוק הוא שהבן, הנמצא בשותפות ייחודית ואינטימית עם האב, הוא המגלה את אלוהים בשלמות.

רק הבן יכול לגלות את האב בדרך זו, מפני שהוא נמצא ביחסים ייחודיים עמו.

כך מראה יוחנן שאי אפשר להכיר את אלוהים באמת בלעדי הבן. הבן מגלה את האב.

השלכות

• הדבר נהיה אדם באמת: יוחנן מכריז שהוא נהיה בשר.
• העובדה שהדבר נהיה בשר אינה מבטלת את אלוהותו: אותו דבר נצחי בא לשכון בקרב בני האדם.
• כבוד המשיח התגלה: יוחנן אומר שהם ראו את כבודו.
• ישוע המשיח הוא בנו היחיד של האב: יש לו יחסים ייחודיים עמו.
• המשיח מלא חסד ואמת: בו מתגלים בשלמות חסדו של אלוהים ואמתו.
• יוחנן העד מכיר בקדמותו של המשיח: ישוע היה קיים לפני יוחנן.
• המאמינים מתברכים מעושרו ומחסדו של המשיח: ממנו הם מקבלים ברכה וחסד בשפע.
• ישוע המשיח מגלה את האב: איש אינו מגלה את אלוהים כפי שהבן מגלה אותו.

יישומים

• הבט במשיח כדבר שנהיה בשר: אלוהים לא גילה את עצמו מרחוק, אלא בבנו.
• קבל בענווה את החסד הבא מן המשיח: כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו.
• אל תצמצם את ישוע למורה אנושי בלבד: יוחנן מציג אותו כדבר הנצחי שנהיה בשר.
• בקש להכיר את האב באמצעות הבן: הבן היחיד הוא שמגלה אותו.
• העד על המשיח כפי שעשה יוחנן: הצבע על גדולתו ולא על גדולתך.
• בטח במספיקותו המלאה של המשיח: בו נמצאים החסד, האמת וגילויו המלא של אלוהים.

סיכום

ביוחנן 1:14–18 מכריזה הבשורה שהדבר הנצחי נהיה בשר ושכן בקרב בני האדם. בישוע המשיח ראינו את כבוד הבן היחיד מהאב; הוא מלא חסד ואמת. יוחנן העד מאשר את עליונותו של המשיח כאשר הוא מכריז שישוע היה קיים לפניו. מעושרו ומחסדו של המשיח כולנו התברכנו בברכות רבות. משה רבנו מסר לנו את התורה, ואילו ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. לבסוף מלמד יוחנן שאיש לא ראה מעולם את האלוהים, אך בנו היחיד, הנמצא בחיקו, סיפר לנו על האב וגילה אותו.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך על שהדבר הנצחי נהיה בשר ושכן בתוכנו.

אדוננו, עזור לנו להביט בכבוד המשיח ביראת כבוד ובאמונה. אל תניח לנו להמעיט מגדולתו או לראותו באופן שטחי, אלא עזור לנו לראות בו את בנך היחיד, המלא חסד ואמת.

תודה לך שמעושרו ומחסדו התברכנו בברכות רבות. למד אותנו לנוח בו, לקבל את חסדו בענווה ולהתהלך באמת שגילה לנו.

עזור לנו גם להכיר את האב באמצעות הבן, מפני שרק המשיח גילה לנו אותו בשלמות.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.