יוחנן א׳:א׳–ה׳:
הדבר הנצחי, החיים והאור

הפירוש הנכון ליוחנן א׳:א׳–ה׳

בשורת יוחנן אינה נפתחת בלידתו של ישוע, אלא מחזירה את הקורא אל «בראשית». בלשון המזכירה במכוון את בראשית 1:1, יוחנן מציג תחילה את הדבר: הוא כבר היה קיים כאשר הבריאה החלה, היה עם האלוהים והיה אלוהים. לאחר מכן הוא מראה את יחסו לכל מה שנברא ומציג שני נושאים שילוו את הבשורה כולה: החיים והאור. לפני שיוחנן מספר על האותות ועל תורתו של ישוע, הוא מבקש להבהיר מיהו זה שבהמשך יזהה כדבר שנהיה בשר.

(פס׳ א׳)
«בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר.»

יוחנן פותח באותן מילים שבהן נפתח ספר בראשית: «בראשית» (בראשית א׳:א׳).

אולם כאשר מה שנברא מתחיל להתקיים, הדבר כבר היה. יוחנן אינו אומר שהדבר החל להתקיים בראשית, אלא שהוא כבר היה קיים.

לאחר מכן הוא קובע כי «הדבר היה עם האלוהים». הדבר אינו מוצג ככוח, כתכונה או כמחשבה חסרת אישיות, אלא כמי שנמצא ביחס אישי עם אלוהים. מכאן שיש הבחנה בין הדבר לבין זה שעמו היה.

אך מיד מוסיף יוחנן: «ואלוהים היה הדבר». ההבחנה הקודמת אינה אומרת שהדבר הוא בריאה או ישות נחותה; יוחנן מייחס לו במישרין את מה שאלוהים הוא.

כך כבר במשפט הראשון של הבשורה נקשרות יחד שתי אמיתות: הדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר.

(פס׳ ב׳)
«הוא היה בראשית עם האלוהים.»

יוחנן שב ומאגד את הקביעות הקודמות: אותו הדבר שהיה אלוהים היה בראשית עם האלוהים.

החזרה מונעת בלבול בין שתי הקביעות שבפסוק הקודם. הדבר הוא אלוהים, אך אינו מוצג כזהה לזה שעמו היה.

נוסף על כך, יוחנן ממשיך למקד את המבט בזמן שלפני הבריאה כולה. הוא עדיין לא החל לדבר על דבר שנברא; הדבר כבר היה שם.

(פס׳ ג׳)
«דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על־ידו.»

לאחר שקבע מיהו הדבר, יוחנן מפנה את המבט אל הבריאה.

דרכו נברא הכל. יוחנן מחזק את הקביעה גם בדרך של שלילה: «אין דבר שלא נברא על־ידו».

ההבחנה מוחלטת: מצד אחד נמצא כל מה שנברא; ומצד אחר נמצא הדבר, שדרכו נברא הכל. לכן הדבר אינו שייך לכלל הדברים הנבראים.

הקשר לבראשית נמשך. האלוהים שבורא בראשית את כל הדברים עושה זאת באמצעות דברו; כעת יוחנן מציג את אותו הדבר כמי שהיה עם האלוהים וכמי שדרכו נברא כל מה שקיים.

(פס׳ ד׳)
«בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני־האדם.»

יוחנן עובר מן הבריאה אל החיים. כל מה שקיים נברא דרך הדבר, וכעת הוא קובע: «בו היו חיים».

קביעה זו מציגה אחד מן הנושאים הגדולים של הבשורה. בהמשך יראה יוחנן בהדרגה שהחיים אינם רק קיום גופני, אלא החיים שאלוהים מעניק ושאינם ניתנים להפרדה מן הבן.

ועל אותם חיים נאמר גם: «וחיים אלה היו האור לבני־האדם». בכך מציג יוחנן ניגוד מרכזי נוסף שילווה את הבשורה כולה: אור וחושך.

בשלב זה יוחנן עדיין אינו מפתח במלואם את משמעות החיים והאור; הוא יעשה זאת ככל שהסיפור יתקדם. העיקר כאן הוא ששניהם קשורים באופן שאינו ניתן להפרדה מן הדבר.

(פס׳ ה׳)
«האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.»

כעת מעמיד יוחנן את האור מול החושך, ניגוד שהוא יפתח שוב ושוב לאורך הבשורה.

האור אינו מופיע מפני שהחושך נעלם; הוא מאיר בתוכו. ואף על פי כן, החושך אינו מצליח לגבור עליו.

כך מציג יוחנן כבר מן ההתחלה עימות שילך ויתפתח: האור יהיה נוכח בעולם המסומן בחושך, ייתקל בהתנגדות ובדחייה, אך החושך לא יוכל לשלוט בו.

משמעויות

• הדבר קיים לפני כל הבריאה: כאשר כל מה שנברא החל להתקיים, הדבר כבר היה קיים.
• הדבר היה עם האלוהים והיה אלוהים: יוחנן שומר בעת ובעונה אחת הן על ההבחנה האישית בין הדבר לבין האלוהים והן על אלוהותו של הדבר.
• הדבר אינו שייך לבריאה: כל מה שנברא הגיע לידי קיום דרכו.
• החיים נמצאים בדבר: כבר מן ההתחלה מציג יוחנן את זה שבו נמצאים החיים; את הנושא הזה הוא ימשיך לפתח לאורך הבשורה.
• הדבר הוא האור לבני־האדם: החיים שבו מאירים אל מול החושך.
• החושך אינו גובר על האור: ההתנגדות שתופיע בבשורה לא תוכל לשלוט בו.

יישומים

• הכר בגדולתו של ישוע המשיח: זה שנכיר בבשורה לא החל להתקיים בבית לחם, אלא היה קיים לפני כל הבריאה.
• הקשב לישוע מתוך ידיעה מיהו: אלה דבריו ומעשיו של זה שדרכו נברא הכל.
• חפש את החיים במשיח: יוחנן יכין אותנו לראות שהחיים האמיתיים קשורים אליו באופן שאינו ניתן להפרדה.
• קבל את האור שהוא מביא: אל תבחר להישאר בחושך כאשר אלוהים גרם לאורו להאיר.
• אל תחשוב שהחושך חזק מן המשיח: כבר מן ההתחלה קובע יוחנן שהחושך אינו יכול לגבור על האור.

סיכום

ביוחנן א׳:א׳–ה׳ מחזיר יוחנן את הקורא אל «בראשית» ומציג את הדבר כמי שכבר היה קיים, היה עם האלוהים והיה אלוהים. כל מה שנברא הגיע לידי קיום דרכו, ולכן הדבר עצמו אינו שייך לבריאה. בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני־האדם. האור מאיר בחושך, אך החושך אינו יכול לגבור עליו. בהדים של בראשית א', יוחנן מציג כבר בשורות הראשונות את הנושאים הגדולים של זהות הדבר, הבריאה, החיים, האור והחושך, שאותם ימשיך לפתח לאורך הבשורה.

תפילה

אבינו, אנו מודים לך שכבר מראשיתה של הבשורה הזאת אתה מראה לנו את גדולתו של ישוע המשיח.

אנו מודים לך על כך שהוא היה קיים לפני כל הבריאה, היה עמך והיה אלוהים, ועל כך שכל הדברים נבראו דרכו.

עזור לנו להבין יותר ויותר מיהו בנך ולקבל את החיים ואת האור שאנו מוצאים בו.

שמור אותנו מלהישאר בחושך, ותן לנו ביטחון להתהלך באור מתוך ידיעה ששום חושך אינו יכול לגבור עליו.

ובעודנו ממשיכים ללמוד את הבשורה הזאת, פתח את הבנתנו כדי שנכיר יותר ויותר את ישוע המשיח כפי שיוחנן מציג אותו בפנינו.

אנו מבקשים זאת בשם אדוננו ישוע המשיח. אמן.